אורח לחיים שמז

העמים תחת כל השמים ר"ל אשר הם תחת המזלות אשר הוא למטה משמים ובידו ית' לשדד כל המערכות וכל המזלות אשר ישמעון לשון הבנה ר"ל שהם יבינו שמעך שאתה יונק מן השורש שהוא עולם השמיעה הנקרא בינה ורגזו וחלו מפניך וע"כ כתב ישמעון בנו"ן ר"ל שהם ישמעו ויבינו שנו"ן שמעך שהוא הבינה משם תקבל השפעתך ועי"ז ורגזו וחלו מפניך. פרשת ואתחנן

ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר מלת לאמר אין לו פירוש ואפשר לומר דהנה לשון אמירה נופל על מחשבת הלב כמו שכתבתי כמה פעמים וידוע דעולם התשובה הוא בינה ומשה רבינו נענש שנגזר עליו שלא יבא לארץ כמו שכתב יען לא האמנתם בי וכו' ומחמת חטא זה נגזר עליו שלא יבוא לארץ ורצה לתקן חטא זה בתשובה וידוע לו כי אי אפשר לעשות תשובה שלימה בלעדו ית' כמו שתקנו בש"ע שאנו מתפללין השיבנו אבינו וכו' והחזירינו בתשובה שלימה לפניך כי הוא הנותן יד לפושעים ועוזרם לשוב אליו וע"כ התפלל תפילות כמנין ואתחנן אפילו בעת ההוא שהיתה בחי' דין הרבה והפציר בתפלה אל ה' נאמר שיעזור נו השי"ת שיבוא אל עולם התשובה ונתקן עד שורשו

ויאמר ה' אלי רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה מה שאמר כפל לשון רב לך אל תוסף דבר וכו' עיין באור החיים שכתב כמה פרושים ויש לפרש דהנה כוונת משה רבינו ע"ה שרצה לכנס לארץ כדי לקיים מצות התלוים בארץ כמו שכתוב באור החיים ובשאר ספרים ואיתא בזוהר פ' חיי שרה שאמר ריש מתיבתא מאן דאיהו זעיר איהו רב ומאן דאיהו רב איהו זעיר והתורה העידה על משה רבינו שהי' עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה וזהו שאמר הש"י אליו מה שאתה מתפלל לכנס לארץ בודאי אין כוונתך בשביל שתהי' ראש על ישראל ויאריך גדולתך הלא רב לך שאתה ממעט עצמך ומאן דאיהו זעיר איהו רב וזהו רב לך ובודאי אין חפצך בגדולה וכבוד ואם כוונתך לעשות רצוני ולקיים מצות התלוים בארץ אל תוסף דבר אלי כי אין רצוני וחפצי שאתה תקיים מצות אלו התלויים בארץ ותעשה רצוני וחפצי בזה כשתקיים ולא תדבר אלי עוד בדבר הזה

לא תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם ונא תגרעו ממנו נשמור את מצות ה' אלהיכם וכו' עיניכם הרואות את אשר עשה ה' בבעל פעור כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור השמידו ה' אלהיך מקרבך וכו' וצריך להבין הסמיכות של עיניכם הרואות להפסוק של מעלה כי משמע שהוא נתינת טעם על לא תוסיפו על הדבר וכ"ש כי עיניכם הרואות ומה נתינת טעם הוא ונראה דאמרו בגמרא ברכות דף ל"ג אפי' נחש כרוך על עקבו לא יפסוק אבל עקרב פוסק והלשון קשה למה אמר אפינו נחש כרוך על עקבו וקבע מקום האיך שהנחש כרוך דהיינו על עקבי לא יפסיק הלא גם אם הנחש כרוך בשאר מקומות בגוף ג"כ א"צ להפסיק ונראה דהנה החסיד בעל חובת הלבבות מביא מעשה בחסיד אחד שהי' ישן במדבר ושאלו אותו האיך לא יראת מחיות רעות והשיב בוש אני מהבורא יתברך שיראני מורא זולתו ופירוש הדברים מפני שהחסיד הזה הי' מקבל על עצמו מדת יראה מדת מלכותו ית' בתמידות והי' ירא תמיד מן השי"ת בלבד וע"כ לא הי' ירא משום נברא כי אי אפשר לשום אדם להזיק ולעשות שום דבר בלתי רצון השי"ת והרבה שלוחים לפניו להיטיב ולהרע ומבלעדו אי אפשר לשום נברא לא להיטיב לזולתו ולא להזיק ח"ו לזולתו וע"כ נקרא מדת מלכות מדת יראה א"ת ר"ת של א"ת אל תירא משום דבר בלעדו ית' שצריך אתה לירא תמיד מפניו ואמר בלשון בוש אני מהבורא ית' כי היראה הוא הבושה כמ"ש למען תהי' יראתו על פניכם לבלתי תחטאו כי היראה היא שמירה מן היצר הרע שהוא מחשבות גדלות המביא לידי חטא וכמ"ש כמה פעמים באריכות ומקרא מלא ורם לבבך ושכחת את ה' אלהיך וכו' וכשמקבל עליו מדת מלכותו ויראתו תמיד הוא נשמר מן הגדלות