אורח לחיים שכא

בישראל והנה עון הוא ע"ז ועמל הוא עבירה קלה כמו שתרגם אונקלוס ובחי' ישראל הוא ת"ח עיני העדה ויעקב הוא בבחי' המוני עם ובחי' ישראל הת"ח הדבקים תמיד בהשי"ת השי"ת שורה בתוכם תמיד כמ"ש בזוהר וילך הה"ד ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם אבל המוני עם אינם בבחי' זו שיהא השי"ת שורה בתוכם לפי שאין מקדשין ומטהרין מחשבותם תמיד אך אעפי"כ שכינה עמהם כמ"ש בגמרא דיומא דף נ"ז השתא ברי טמאין אתם וכו' א"ל ת"ח מה כתיב בהו השוכן חתם בתוך טומאתם אפילו בזמן שהם טמאין שכינה שרויה ביניהם ולא נאמר בתוכם רק אתם וזהו שאמר לא הביט און ביעקב ר"ל בבחי' יעקב המוני עם לא הביט חף על בחי' ע"ז כמו שתרגם אונקלוס פלחי גילולין ונא ראה עמל בישראל ר"ל בבחי' ישראל לא ראה עבירה קלה כמו שתרגם אונקלוס ליחות שקר בישראל אלא הוא נושא אותן חל חכמה ושם הם נמתקין ואמר הטעם שנושא לבחי' יעקב אף בחי' ע"ז ונבחי' ישראל דוקא עבירה קלה משום ה' אלהיו עמו ר"ל לבחי' יעקב ה' אלהיו עמו אבל אין שורה תמיד בתוכם כמ"ש אעפ"י שהן טמאין שכינה עמהם ולא נאמר בתוכם ותרועת מלך בו ר"ל בבחי' ישראל התחברותו בו ממש ע"כ אינו נושא רק על עבירה קלה כנ"ל

כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל עיין פי' רש"י ז"ל ולהבין התקשרות הפסוק האיך שייך כי לא נחש ביעקב אל סוף הפסוק כעת יאמר ליעקב וכו' ונראה דאמרו רז"ל בחולין דף ז' בההיא איתתא דהוה מהדרא למשקל עפרא מתותי' כרעי דר"ח ר"ל שהיתה רצונה לעשות לו כשפים אמר נה שקולי לא מסתייא מילתיך אין עוד מלבדו כתיב אפילו כשפים וזהו אמוני שלומי ישראל שאנו מאמינים שאין שום מעשה יכול להיות בשום עולם ואפילו בעולמות התחתונים בלעדו ית' ומלכותו בכל משלה ואפילו בקליפות ואפילו במעשה המצות שניתן הבחירה לאדם אי אפשר לעשות שום מצוה בלעדו יתברך כמ"ש יצרו של אדם מתגבר עניו בכל יום ואלמלא הקב"ה עוזרו לא היה יכול לו ומה שנותן שכר לאדם על מעשה מצות הוא מצד החסד כמ"ש ילך ה' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו ר"ל כאילו עשאו בעצמו ובאמת חין שום מעשה יוכל להיות בעולם בלעדו יתברך ומה שכשאדם מחזיק עצמו בחמת כאין ומכיר האמת בזה שהוא שפל רוח גורם השראת השכינה עליו כמ"ש אשכון את דכא ושפל רוח זהו הוא לבד מצד בחירותו וז"ש כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל שמאמינים באמת שאין שום מעשה יוכל להיות בשום עולם בלעדו יתברך כי אין עוד מלבדו אפילו כשפים כעת יאמר ליעקב ולישראל ר"נ יבא עת שישראל יהיו להם עלי' בעבדות ה' ויהיו מבינים מ"ה פעל אל ר"ל מ"ה מה שאדם הוא במדריגות מ"ה ומחזיק עצמו כאין זהו פעל אל זהו ג"כ פעל אל ואל הוא חסד זהו ג"כ מצד חסד שנותן השי"ת שכל ובינה לאדם להבין האמת שהוא אפס ואפס בלתו יתברך ואין בו שום שכל חף לדבר קטן רק מה שנותן לו השי"ת

א"י כעת יאמר ליעקב וכו' ע"ד שאמרו רז"ל בברכות דף י"ז שמעו אלי חבירי לב הרחוקים מצדקה שכל העולם כולו נזונין בצדקה והן נזונין בזרוע ר"ל במדת הדין שמגיע להם בדין וזהו שאמר לעתיד שיהיו כולם צדיקים גמורין ויהיו נזונין בדין ולא יצטרכו לחסדי השם ומדת אל היא מדת חסד כמ"ש חסד אל כל היום וזהו יאמר ליעקב ולישראל שיהיו צדיקים גמורין מה פעל אל מה הפעולה של החסדים כי לא יצטרכו להם כי יזונו בדין כנ"ל

מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל כנחלים נטיו כגנות עלי נהר כאהלים נטע ד' כארזים עלי מים עיין פי' רש"י ז"ל כנחלים נטיו שנארכו ונמשכו לנטות למרחוק אפשר לומר לפי שראה ישראל שוכן לשבטיו לנסיעתן והאיך היתה נסיעתן שהמשכן והארון היה פנימים מאוד והמקיפין את הארון והמשכן במזרחה היה משה ואהרן ובניו והלוים נושאי הארון והמשכן משלשה צדדים דהיינו תימנה ימה צפונה כסדר לכתן ואח"כ היו מקיפין כל ישראל בדגליהם נושאי הארון והמשכן כמו שמבואר בפ' במדבר דגל מחנה יהודה קדמה דגל מחנה ראובן תימנה דגל מחנה אפרים ימה דגל מחנה דן צפונה ומה