אורח לחיים שיז

אבדת עם כמוש כי הרשע נקרא אבידה כמו והאבדתי את הנפש ההיא ואבדת את עצמך כמו עם כמוש כמו עובדי עבודה זרה כי הבעלי גאוה נק' תועבה לכך אבדת מחמת חכמתך כמו שארי בעלי גאוה נתן בניו פליטים וכו' כי עיקר תולדות הם מעשים טובים וכשעושה מעשים טובים ומכוין בלתי לה' לבדו בלי שום תערובות הנאת עצמו אז הם בבחי' בנים אבל כשעושה מעשים טובים ומתכוין להנאת עצמו אז המעשי' טובים בבחי' בנות מקבלים וזה שאמר זה שהוא בבחי' גדלות מחמת גודל העבדות סופו ליפול לגמרי והיצר הרע רודף אחריו כי יש בו אחיזה ובמעשים טובים שעושה נתן זה האיש המעשי' טובים שנק' בנים פליטים מן היצר הרע הרודף אחריו ובנותיו המעשים טובים שלו שהם בבחי' נוק' כוונת הנאת עצמו הם בשבית למלך אמורי סיחון הם ביד היצר הרע הנק' מלך של גדלות בשביה אצלו למלך סיחון האדם המהלך אחר סיחה נאה וחלקלקות של היצר הוא מלך עניו כי למעלה אמר סיחון מלך האמורי כשהוא בחי' סיחון בבחי' בעלי תשובה הוא מלך על היצר הנק' אמורי אבל כאן כיון שיש בו בחי' גדלות היצר מלך עליו ונק' היצר מלך אמורי מנך של גדלות וסיחון היינו ג"כ מלך סיחון על אדם זה ונירם אבד חשבון עד דיבון כלומר מי שהוא תחת עול היצר הרע אשר נא עלה עניה עול מתרגמינן די לא סליק עלה נירא מי שהוא תחת נירם אבד חשבון כלומר בודאי שאבד חשבון ואינו ממארי דחושבנא ואינו מחשב עבירות שלו כדי לשוב בתשובה עד דיבון עד שיבואו ימי הדין שלו ואז עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה פרשת בלק

וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמורי ויגר מואב מפני העם מאוד כי רב הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו הקהל את כל סביבותינו כלחוך השור את ירק השדה וכו' ולהבין תחילה אמר אשר עשה ישראל ואח"כ אמר ויגר מואב מפני העם ואח"כ חזר ואמר ויקץ מואב מפני בני ישראל וגם מאי לשון את כל סביבותינו הול"ל ילחכו הקהל אותנו ונראה דבאמת היה ידוע לבלק שאמר השי"ת אל תצר את מואב כמ"ש באלשיך וגם יש לומר שראה הטעם מפני רות שעתידה לצאת ממנו אבל הי' מתיירא מפני העם הם ערב רב שהם אינם יודעין בזה שלא יעשה נו כדרך שעשה ישראל לאמורי לסיחון ועוג שהכו אותם עד בלי השאיר לו שריד ופליט ואמר הטעם כי רב הוא כלומר אף בודאי על הערב רב ממונים בני ישראל ובני ישראל יודעין מזה שציוה השי"ת שלא לצור את מואב מפני רות שעתיד לצאת מהם אעפ"כ היה לו פחד מפני העם הערב רב כי רב הוא ר"ל שהם ערב רב וכיון שניתנה להם רשות פן ואולי יהרסו ויכלו הכל ולא ישגיחו על הראשים הממונים עליהם מחמת שהם אינן יודעין ואמר ויקוצו מפני בני ישראל אף שמפני בני ישראל נא היה לו זה הפחד היו כקוצים בעיניהם ואח"כ אמר ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו הקהל את כל סביבותינו ר"ל אף שיהיו תמיד ביחד בני ישראל הם הראשים וממונים על הערב רב וישגיחו עליהם תמיד שלא יהרסו לכלות הכל מפני רות שעתידה לצאת אבל בני ישראל הם עיני העדה אשר להם עיני השכל וראי' הרוחניות יראו ויביטו האיש אשר עתיד לצאת ממנו רות ונא יכלה אותו ואת כל הנלוים אליו אבל כל האומה יכלו וזהו עתה ילחכו הקהל חת כל סביבותינו ר"ל כל האומה של מואב אשר סביבות ניצוץ הקדוש של זה המשפחה שרות עתידה לצאת מהם כלחוך השור את ירק השדה יכלו הכל והמשפחה שעתידה רות לצאת בודאי יניחו וזהו את כל סביבותינו

א"י כי רב הוא ע"ד שכתב במדרש רבתי עם רבתי בדיעות ר"ל בשכל וכן כאן כי רב הוא ר"ל יש להם שכל גדול ויביטו האיש אשר בו הניצוץ של רות ויניחו אותו והשאר יכלו וזהו את כל סביבותינו.