אורח לחיים שב

לכאורה מיותר כיון שכתב דבר אל העדה מהו לאמר אלא לפי שקרח הלך כל הלילה אצל השבטי' ופיתה אותם בדברי ליצנות ודברי אהבת שקרים כמו שפי' רש"י וז"ל בפסוק ויקהל עליהם קרח את כל העדה ומלת לאמר כתבתי כמה פעמים שהוא אזהרה שישובו בתשובה כמ"ש בספר ליקוטי תורה הרי שאמירה היא בבינה שנאמר אמרי בינה ובינה היא עולם התשובה וזהו דבר אל העדה לחמר שיעשו תשובה על שהניחו להתפתות את עצמם ושמעו אל קרח להקהל גם כן על משה ואהרן וזהו לאמר שיעשו תשובה ויתקנו ויעלו ממשכן קרח דתן ואבירם וזהו סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואין נא אלא לשון בקשה ומשה רבינו כעס על קרח דתן ואבירם על הרע שבהם חרה וביקש מהשי"ת אל תפן אל מנחתם ר"ל שאל יפן השי"ת חל תפלתם לפי שיש כח ביד התפלה אם עושין התפלה בדרך שאין התפלה חוזר ריקם אף אם מבקשין ח"ו על דבר עבירה עושה לו השי"ת ע"כ התפלל משה שאל יפן השי"ת אל מנחתם כי התפלה קרוי מנחה מדת מלכות שאל יפן השי"ת אל תפלתם אף אם יתפללו שתנתן להם רשעותם בדרך שאין חוזרת התפלה ריקם אל תפן אל תפלה זו ולא תמלא בקשתם ולא ינתן להם רשעותם ויהיו מוכרחים לעשות תשובה וזה שאמר בזאת תדעון וכו' ואם בריאה יברא ה' עיין פי' רש"י ז"ל להמית אותם במיתה שלא מת בה אדם עד הנה ומה היא הבריאה ופצתה הארץ וכו' ובלעה אותם ואת כל אשר להם וירדו חיים שאולה וידעתם וכו' ולמה התפלל שירדו חיים שאולה הלא הבריאה שימותו במיתה משונה שלא מת אדם בה והוא ופצתה הארץ את פיה ותבלעם ומהו נפקא מיניה אם ירדו חיים שאולה או במיתה אלא ע"כ צריך לומר שכוונת משה כמו שכתב בשל"ה דף שכ"ו פרשה זו בהגה שם וז"ל הנה קרח ירד חיים שאול ואף שלכאורה הוא מת אבל באמת אינו מת רק נשאר חי ומקבל יסורין והקב"ה עשה זה לטובתו כדי שתועיל לו תשובה במה שמתודה ואומר משה אמת ותורתו אמת ואלו היה מת ממש לא הועילה לו תשובה כי אין תשובה לאחר מיתה וכו' עכ"ל וע"ש וזה גרמה תפלת משה שהתפלל ע"ז שירדו חיים שאולה ויהיו יכולין לעשות תשובה וידבקו בחלקם שיש להם בו ויהיו יכולין לעשות תשובה והוא ישלים אותם מפגימו דלהון וזה נשמע ג"כ בדבריהם שאומרים משה אמת ותורתו אמת ולכאורה הול"ל איפכא תורת ה' אמת שכפרו בתורת ה' בציצית וגם כפרו בנבואת משה והול"ל תורת ה' אמת ומשה אמת אלא שאמרו משה אמת כדי להדבק בחלקם שיש להם במשה ואז יהיו יכולין לעשות תשובה מה שכפרו בתורה וע"כ אומרים משה אמת ותורתו אמת

לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעותי חת אחד מהם אמרו רז"ל במס' מגילה דף ט' כשסידרו התורה לפני תלמי המלך כתבו לא חמד אחד מהם נשאתי להבין הלא באמת כתיב לא חמור אחד מהם נשאתי וגם למה כתיב לשון נשאתי הול"ל לקחתי ונראה דבאמת צריך לראשי ישראל המלמד אותם דרכי ה' להיות להם שייכות בשורשם עם המקבלים מהם כמ"ש רז"ל לא מן הכל אדם זוכה ללמוד וכשח"ו ראשי עם אינם הולכים בדרך הישר פשיטא שיוכלו להחטיאו שאר העם ואף אם הם חוטאים ח"ו במחשבה יוכלו לגרום שיחטאו העם במעשה וזהו נראה פי' המשנה שגגת תלמוד עולה זדון כי החטא במחשבה הוא שוגג ועולה אצל המון עם זדון ר"ל שהם יוכלו לחטוא במזיד ומשרע"ה ראה שהן חוטאין באהבת הכבוד כמ"ש מדוע תתנשאו על קהל ה' וראה עצמו שלא חטא מזה אף במחשבה שהיה עניו מכל האדם והיה במדריגת מ"ה ונמצא שלא חטאו בסיבתו וז"ש לא חמור אחד מהם נשאתי ר"ל לא הרמותי חומר של אחד מהם במחשבה ע"י מחשבתי שלא חשבתי כלום מזה אהבת הכבוד שאגרום שהם יחטיאו במזיד במעשה ולא הרעותי את אחד מהם שלא עשיתי שום דבר שאגרום שום מדה רעה לאחד מהם

ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך היי לפני ה' אתה והם ואהרן מחר וקחו איש מחתתו וכו' הקשה באור החיים דהול"ל אתה וכל עדתך ואהרן מחר ולא היה צריך לחזור ולומר אתה והם ונראה דמעלת משה שכתבה התורה גבי ותדבר מרים ואהרן במשה כתיב תיכף ומיד והאיש משה עניו מאד מכל האדם