אורח לחיים רצ

והגוף שהכל הוא בידו ואנו מבקשים ממנו שישפיע לנו ואע"פ שגזר על הטפה הזה שיהא חכם אעפ"כ צריך להשפיע על האדם בכל עת חכמה בינה ודעת הוא הבדלה בין טוב לרע כמ"ש חם חין דעה הבדלה מנין והבדלה הוא בין אור לחושך ואור הוא מעשיהם של צדיקים וחושך הוא מעשיהם של רשעים והשי"ת הוא החונן לאדם דעת שלח ישמע ליצה"ר המראה לו מצוה והוא עבירה ולא ימנע טוב להולכים בתמים ואי אפשר נעשות תשובה בלעדו יתברך והוא הנותן יד לפושעים ועוזרם לשוב אליו ע"כ אנו מתפללין על זה וכן בצורכי הגוף אנו ממליכין אותו כי העולם הזה אעפ"י שמתנהג על פי הטבע הוא המנהיג הטבע כרצונו וחפצו וכמו שדרכי האדם ועבודתו לפניו יתברך כן הוא מנהיג הטבע כמ"ש והיה אם שמוע תשמעו וכו' ונתתי מטר ארצכם בעתו וכו' וזה יראה מדת מלכות שנברא העולם בשביל זה לירא תמיד שלא ישמע ליצה"ר המושכו אחר תאות ותענוגי עוה"ז וזהו היראה צריך האדם ללמוד כל ימי חייו כדי שיזכה ליראה זו כמ"ש והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו למען ילמד ליראה את ה' אלהיו וכו' לבלתי רום לבבו מאחיו וזהו היראה צריך ללמוד בתורה כל ימי חייו ועיקר התורה הוא מצות ואהבת לרעך כמוך כמ"ש במס' שבת שאמר הלל לגר זהו התורה ואידך פירושה זיל גמור וכן אנו מקבלין קודם התפילה מצות עשה זו שזהו קבלת התורה שכל אחד מקבל על עצמו ומשתתף ומקשר עצמו עם כללות נשמות ישראל שהם גוף אחד נשמת אדם הראשון כמ"ש בליקוטי תורה בטעמי מצות בפ' קדושים במצות עשה זו וז"ל ודע כי כל ישראל הוא גוף אחד נשמת אדם וכל אחד מישראל הוא חבר פרטי וכו' ע"ש ואעפ"י שהוא לא חטא בעבירה זו צריך להתודות עליו כי מה שחבירו חטא הוא החוטא כיון שהכל אחד גמור בלי נפרד וכיון שמקשר עצמו באמת באחדות גמור ממילא הוא נפרד ומופשט מגופו וגופם המבדילים אלא תמיד הוא מקושר בשכל עם נשמת כללות ישראל ומחשב תמיד שהוא וכללות ישראל הם קומה שלימה וכשנפרד מגוף תמיד במחשבתו ממילא נפרד מיראת הגוף מעונשין וכשהוא דבוק תמיד במחשבתו באחדות גמור עם כללות נשמת ישראל ורואה עצמו מלובש בגוף אז הוא ירא שלא יפול בתענוגי הגוף ושלא ישמע ליצה"ר המסיתו לתאות עוה"ז לתענוגי הגוף ואז השי"ת שומרו מן היצה"ר שלא יפול בעצתו כיון שהוא תמיד באחדות עם כללות ישראל נמצא אין בו גדלות להנשא על חבירו כיון שהכל אחד ואעפ"י שזה מן הראש וזה מן הרגלים כיון שהכל אחדות גמור איך ימצא שוטה כזה שהראש שלו יתגאה על הרגל שלו ואבן יעקב יוכיח שהיו אבנים מרובים זה אמר עלי יניח צדיק את ראשו וזה אמר עלי יניח צדיק את ראשו ונעשו מכל האבנים חשן אחת ולא הי' מריב הצד שהי' מונח עליו הרגלים עם הצד שהי' מונח עליו הרחש כיון שהכל אחד וכן באדם שהוא דבוק תמיד באחדות גמור עם כל ישראל בודאי אין מתגאה על חבירו ואז השי"ת שומרו מן החטא כמו שכתבתי במ"א חין אדם עובר עבירה אח"כ נכנס בו רוח שטות הוא גדלות כי כל גאה שוטה וכיון שנכנס בו גדלות אז השי"ת מסתלק ממנו כי אין אני והוא יכולין לדור ואז היצה"ר עושה עמו כרצונו אכל אם אין נכנס בו רוח שטות של הגדלות אמרו רז"ל יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ואלמלא הקב"ה עוזרו לא הי' יכול לו שנאמר צופה רשע לצדיק וכו' וע"כ במלך שכתוב בו והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו למען ילמד ליראה חת ה' וכו' שיהיה לו בחי' יראה זו שיהא ירח שלא יפול לתאות הגוף והיצר וזהו צריך לדבק עצמו לנשמ' כללות ישראל כנ"ל וזהו ע"י התורה שהיא ואהב' לרעך כמוך וזהו היראה יגרום לו לבלתי רום לבבו מאחיו כיון שהכל היא אחדות גמור בלי פירוד כנ"ל וזה שאמר שנח לך אנשים ויתורו חת ארץ כנען ומלת שלח הוא לשון הפשטה תרגום ויפשיטו את יוסף ושלחו תפשיט מדעתך אנשים ותהא תמיד נפרד מגופו ומגופם אלא מקושר עם כללות נשמת ישראל באחדות גמור ותקיים ואהבת לרעך כמוך כתיקונו ותראה שחתה מלובש בגוף ותהא ירא יראת ה' הוא אוצרו שלא תפול לתאות הגוף והיצר ויראה זו היא השכינה הנקרא את כלול מא' ועד תי"ו וזהו ויתורו לשון מותרות כשיפשיטו עצמם ויהיו תמיד דבוק לנשמת כללות ישראל ובחי' יראה נקרא ארץ ויראת עונש היא יראת כנען האומות