אורח לחיים רס

הוא אוכל ר"ל האיך אפשר להביא אל האי"ן עולם התענוג שממנו נעשה הכל הלא נחסר שני מיני תענוג בשביעית הן לא נזרע ר"ל שלא נוכל להשפיע לעניים מעשרות לקט שכחה ופיאה הנקרא זריעה כמ"ש זרעו לכם לצדקה ונחסר תענוג המשפיע ולא נאסוף את תבואתינו ונחסר תענוג המקבל ואמר וצויתי חת ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים והנה לפי פירש"י ז"ל לקצת ששית ולשביעית ולקצת השמינית עד האסיף אינו אלא שני שנים והברכה יהיה שיהי' די על שלש שנים ותוכלו להיטיב ולהשפיע למקבלים מהברכה שנתברך בששית לשלש שנים וזהו והארץ לא תמכר לצמיתו' בעולם המעשה כי לי כל הארץ אני בראתי הכל יש מאין וצריכים חתם להביא הכל לשרשם אל האין כי גרים ותושבים עיין פי' רש"י ז"ל בפ' חיי שרה על פסוק גר ותושב אנכי וכו' ומדרש אגדה אם תרצו הריני גר ואם לאו אהיה תושב ואטלנו מן הדין עכ"ל וכן בכאן למשל אם היו נותנין שדה לגר שבא מארץ נכריה הילך שדה זו ותעבוד בו ששה שנים ובשנה השביעית תחזור לי ונא תעבוד בו הי' מקבל בשמחה גדולה וכן כאן אמר כי גרים הם בבחי' גר והי' לכם לקבל בשמחה גדולה ותושבים אתם עמדי ר"ל אם תרצו נקיים מצותי חתם תטלו הארץ בדין מחמת שנשבעתי לאבותיכם לתת לכם את הארץ אם תקיימו מצותי ועל כן תקיימו מצות שביעית ויובל התלויים בארץ ויהיה לכם הארץ בדין ואשר חמר בלשון נפעל הן לא נזרע ולא אמר הן לא זרענו וכו' אפשר לומר דהנה אמרו רז"ל במסכת סוכה אין הצדקה משתלמת אלא לפי חסד שבה עיין פירש"י ז"ל וז"ל שנותן מעות לעני בעת שהתבואה מצויה למכור שלא ילכו מעותיו לאיבוד וזהו החסד שנותן לבו ודעתו לטובתו של עני עכ"ל וזהו זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד ועיין בפ' תרומה בפסוק ויקחו לי תרומה טעם על זה למה אין הצדקה משתלמת אלא לפי חסד שבה דאמרו רז"ל בכל המנות היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם ושכר מניה בהאי עלמא ליכא רק מה שאמרו רז"ל אנו דברי' שאדם אוכל פירותיהן בעוה"ז והקרן קיימת לעולם הבא ואלו הן כיבוד אב ואם וגמילות חסדים וכו' ולפי דברי רז"ל בגמרא הני כולהו בכלל גמילות חסדים שייכי ועל כן גוף הצדקה מה שמחסר ממונו בשביל לקיים המצוה נתן תתן לו וכו' הוא לעולם הבא כי שכר מצוה בהאי עלמא ליכא רק קצרו לפי חסד שבה מה שנותן דעתו ולבו לאהבת העני לעשות לו נחת רוח שישמח במה שיקנה התבואה ולא יצא מעותיו לאיבוד נקנות פת מן הפנטר זהו הפירות שיש בזה הצדקה ובגמילות חסדים אוכלין בעולם הזה וע"כ אין הצדקה משתלמת אלא לפי חסד שבה וזהו פירוש בתפילה בברכות יוצר זורע צדקות מצמיח ישועות דהצדקה מציל ממות כמ"ש וצדקה תציל ממות וכמו שדרשו רז"ל לא ממיתה משונה חלא ממות עצמה שנפדה בצדקה ממות לחיים וכיון שמציל הצדקה ממות עצמה שאין לך שבירה גדולה מזה פשיטא שמציל מחולאים רעים ומכל מיני שבירות כגון הפסד ודומיהן ומה שמציל הצדקה ממות וכל מיני שבירות בעולם הזה הוא לפי חסד שבה וכפי גודל החסד שבה כך הוא משתלמת כמ"ש אין הצדקה משתלמת אלא לפי חסד שבה שנאמר זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד וזהו זרעו לכם דייקא כלומר הזריעה מן הצדקה יהיה לכם לכל צורכיכם בעוה"ז ואתם תקצרו הפירות מן הצדקה לכי חסד שבה וגוף הצדקה יהי' נשאר לעוה"ב ומי הוא הזורע הצדקות הוא השי"ת שהוא זורע הצדקות שנותן לכל אחד ואחד מישראל בעת צרה ובזה מצמיח ישועות לשון רבים ר"נ מן כל השבירות של כל אחד ואחד יהי' לו ישועה מן הפירות של צדקה וזהו הנותן סלע לצדקה בשביל שיחי' בנו הרי זה צדיק גמור אע"פ שעושה לטובתו בטובת העולם הזה כיון שהוא יודע שלא יהנה מן הצדקה רק הפירות כנ"ל וגוף הצדקה ישאר לו לעוה"ב וע"כ אמר לשון נפעל וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית הן לא נזרע כלומר האיך יהי' לנו תענוג מן הישועות של השי"ת שהוא זורע צדקות שלנו ומצמיח לנו ישועות כיון שבשביעית אי אפשר לנו ליתן צדקה שהכל הפקר וא"כ אנחנו לא נזרע מן הצדקות שלנו שהשי"ת יזרע ומצמיח לנו ישועות וזהו נח נאסוף את תבואתנו לא נקבל הצמיחה מן הצדקה ואמר וצויתי את ברכתי לכם וכו' ועשת התבואה