אורח לחיים רכה

בעבודתו להנאת עצמו לקבל איזה דבר מחמת העבודה אז הוא בבחי' מקבל ואין זה כוונת הבריאה שברא לכבודו שיעבוד אותו לבד וישרה שכינתו על ישראל כשהן מקדשין ומטהרין מחשבת' לעבודתו לבד ועיין מ"ש בפרשת שלח על פסוק וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' והעונה משם כשהאדם מכוין לבו לשמים בעשיות המצוה ובא לו שפע וחיות גדול בבחי' מוחין שלו וזהו וראיתם אותו חת השי"ת וזכרתם את כל מצות ה' שתעשו כל המצות בבחי' דכר ולא בבחי' נוקבא כנ"ל ע"ש וז"ש כל זכר בבני אהרן ר"ל מי שהוא בבחי' דכר שאינו מכוין להנאת עצמו אלא לעשות נחת רוח להשי"ת כמ"ש ריח ניחוח לה' לגרום תענוג למעלה יאכלנה כי ידוע כל תענוגים נקרא ע"ש אכילה וזהו יאכלנה יבא אל עולם התענוג חק עונם לדורותיכם ר"ל החוק שנחקק במחשבה שיהא עולם לדורותיכם לשון דירה שיהא דירה אצליכם כמ"ש ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם במי שמקדש ומטהר מחשבתו ולבו שיהא מחשבתי לה' לבד ואז בא לו שפע וחיות גדול במוחין שלו ונקרא שלהבת י"ה וזהו מאשי ה' ר"ל שיהא דירה אצליכם ותקבלו חיות משלהבת י"ה וזהו מאשי ה' כל אשר יגע בו יקדש עפ"י מ"ש בשם הרב הקדוש בוצינא קדישא מוה"ר דוב בער זללה"ה פי' למה צדיקים דומין לפני השכינה כנר לפני האבוקה כי אמרו אין בודקין לאור אבוקה אלא לאור הנר דאור הנר משיך נהורא ואבוקה מקטף קטופי וכן הצדיקים צריכין לקדש ולטהר עצמם ולהתקשר תמיד מחשבתם בו ית' כדמיין הנר דמשיך נהורא תמיד אבל השפע והתקשרות שבא מלמעלה על הצדיקים הוא בבחי' מטי ולא מטי ותיכוף חוזר האור למעלה שלא יתבטלו ממציאות וזהו בחי' אבוקה מקטיף קטופי וזהו צדיקים דומין לפני השכינה כנר לפני האבוקה ודפח"ח ונמצא השפע וחיות שבא מלמעלה משלהבת י"ה הוא בבחי' מטי ולא מטי ותיכוף חוזר האור למעלה וזהו כל אשר יגע בהם יקדש כי הוא רק בבחי' נגיעה לבד ולא בבחי' תמידית שלא יתבטל ממציאות ואעפי"כ יקדש

ומפתח אוהל מועד לא תצאו שבעת ימים עד יום מלאת ימי מלואיכם כי שבעת ימים ימלא את ידכם כאשר עשה ביום הזה צוה ה' לעשות לכפר עליכם. להבין כיון שאמר לא תצאו שבעת ימים למה אמר עד יום מלאת ימי מלואיכם והוא מיותר גם מה שאמר אחר כך כי שבעת ימים ימלא את ידכם מלת ימלא הות לשון נסתר ונראה דהנה האדם צריך לקדש עצמו ולתקן כל שבע מדותיו כגון אהבה ויראה והתפארת וכן שאר מדותיו תחת יראת ה' לתקן מדת אהבה שנא יהיה לו שום אהבה שפילה רק אהבת השם וכן יראה שנא לירא משום דבר רק מה' וכן שאר מדותיו ואם חטא באיזה מדה כגון שהיה לו אהבה שפילה צריך לשוב ולתקן אותו וכן בכל המדות אם פגם באיזה מדה צריך לתקן ולהכניע כל השבע מדותיו תחת יראה ה' כי הוא שער ופתח ליכנס לעבודת השי"ת כמ"ש זה השער לה' צדיקים יבואו בו ואם מתקן למטה כל השבע מדותיו בכלל ובפרט כי כל מדה הוא כלול משבע כגון במדת אהבה יש בו ג"כ שבע מדות וכן כל מדה ומדה הוא כלול מכל השבע מדות ואם מתקן כל השבע מדות בכלל ובפרט והם כולם מ"ט אז שורה עליו שער הנו"ן שהוא עולם המחשבה בינה יום הכפורים מוחל וסולח ונתקן כל הפגם שפגם במדותיו כמו שאמרו אדם מקדש עצמו מלמטה מקדשין אותו מלמעלה והעבירה נקרא פגם וכשמתקן את אשר חטא אז נקרא מלא כי הוא ממלא את אשר פגם ונחסר בעולמות העליונים עד שורש נשמתו וידוע כי שבעת ימים הם שבע מדות וזהו ומפתח אוהל מועד ר"ל ממדת יראה הנקרא פתח אוהל מועד לא תצאו שבעת ימים ר"ל עם השבע מדות שלכם רק תכניע כל השבע מדות תחת יראת ה' בכללן ובפרטן ותתקנו מדותיכם מלמטה ותקדשו עצמיכם מלמטה בעולם היראה עולם העשיה עד יום מלאת ימי מלואיכם וידוע כי כל החסדים נקרא יום כמ"ש יומם יצוה ה' חסדו ר"ל עד שתגלה החסדים של עולם המחשבה בינה יום הכפורים המקדש מלמעלה ומתקן כל החסרון ופגם באורו' עליונים וזהו עד יום מלאת ימי מלואיכם כי אתם מתקנין מלמטה ונקרא מילא וכשיתקנו כל השבע מדות בכללן ובפרטן מלמטה והן כולן מספר מ"ט יתגלה שער הנו"ן עולם המחשבה וימלא ימי מלואיכם מלמעלה ויתוקן הכל ואמר אח"כ כי שבעת ימים ימלא את ידכם ומלת יד הוא לשון