אורח לחיים ריד

ואפשר לומר עפ"י מה דאיתא בסידור האריז"ל בפי' ישמח משה במתנת חלקו כי בעשותם מעשה הידוע כתיב וינצלו בני ישראל את עדיים מהר חורב וניתן למשה ומשה מחזיר האורות לישראל בשבתות ולא אמר מאחר שאני לא חטאתי והם חטאו וכבר זכיתי חלקם וכו' אמנם הוא שמח בחלקו ומחזיר להם חלק' ע"ש והנה איתא בזוהר בפסוק אנכי ה' אלהיך ר' יצחק חמר הא יהא חד מלה אתפרשו דתנינין אורייתא מחכמה דלעילא נפקת ר' יוסי אמר מבינה נפקת דכתיב להבין אמרי בינה אמר ר' יהודא אורייתא מחכמה ובינה אתכליל' דכתיב שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך ע"ש וכיון ששמעו ישראל מפי הקב"ה אנכי ולא יהי' לך הכלול כל התורה וקבלו עליהם היו דבוקים בחכמה ובינה וכיון שעברו על אנכי ולא יהי' אבדו החכמה ובינה שלהם שקבלו בהר סיני ועתה בעשיות המשכן ובחרטה ותשובה באים לתקן חטאם ונתקבלו בתשובה ובמשכן שצוה להם השי"ת לעשות ואח"כ כתיב ויכס הענן את אהל מועד וכבוד ה' מלא את המשכן זהו עדות שנמחל להם והנה העדות נתקיימה ע"י שמיעת הדיינים מן העדות ועולם השמיעה הוא עולם התשובה כמ"ש בספרים וזהו עדות לישראל שנתקבלו בעולם השמיעה בתשובה הוא בינה עונם התשובה אבל לא זכו לבא למדריגה הראשונה שהיה להם קודם החטא שהיו דבוקים גם לחכמה וע"כ כתיב לשון פקודי השייך לעולם התשובה כי זכור לזכר ופקוד לנקבה כמו שכתוב בזוהר וירא בפ' וה' פקד את שרה גם לא הועילו להם התשובה שיחזרו להם אבידתם לגמרי אנא בשבתות וזהו שאמר ויכס הענן חת אהל מועד וכו' ותרגומו משכן זימנא כלומר מה שהיה השי"ת שוכן בתוכם כמ"ש ושכנתי בתוכם בתוכם ממש זה היה לזמן דהיינו בשבתות וזה שאמר אנה מה שאמרו אלה פקודי לפקדי מעולם התשובה ועדות לישראל שנתקבלו בתשובה כמ"ש אח"כ ויכס הענן את אהל מועד וכו' ואמר אשר פקד הפקידה שלהם מעולם התשובה והעדות שנתקבלו בעולם התשובה כמ"ש ויכס הענן את אהל מועד ותרגומו משכן זימנא והועילה להם התשובה שהש"י שורה בהם בזימנא דהיינו בשבתות זה היה עפ"י משה שמחזיר להם בשבתות הכתרים היינו אבידתם שאבדו ולא עיכב האורות שקיבל לנפשו ואמר אח"כ עבודת הלוים ביד איתמר בן אהרן הכהן שלא תאמר כיון שנתקבלו ישראל בתשובה יהי' העבודה בבכורות כמו קודם החטא לכך אמר עבודה הוא בלוים כיון שלא נתקנו לגמרי לזכות גם למדריגות חכמה שהיו דבוקים בראשונה וכן כתוב באור החיים פי' עבודת הלוים כנ"ל לפי דרכו ולפי דברינו יובן כנ"ל

א"י אלה פקודי וכו' דהנה איתא ביבמות פ' כיצד א"ר לוי קשה עונשין של מדות יותר משל עריות שזה נאמר בהם אל וזה נאמר בו אלה ואפשר נפרש דהנה רש"י ז"ל פי' בחומש בפסוק ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר וכו' לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל ע"כ וצריך להבין למה דווקא על הגזל הלא הם עברו על ע"ז וג"ע כמו שפירש"י ותשחת הארץ לשון ערוה וע"ז ע"ש ונראה דהנה בזמן שישראל באחדות אין מדת הדין יוכל לשלוט בהם כמ"ש חבור עצבים אפרים הנח נו חלק לבם עתה יאשמו ע"ש פירש"י בהושע י' וא"כ חף חם עברו על ע"ז וגילוי עריות לא הי' כח במדת הדין לקטרג עליהם אבל בגזל שהי' מריבה ביניהם וע"כ נענשו וע"כ פירש"י נא נחתם גז"ד אלא על הגזל כי לא הי' כח במדת הדין לקטרג עליהם כל זמן שהי' באחדות רק על הגזל כמ"ש חלק לבם עתה יאשמו וזה שאמר ר' לוי קשה עונשין של מדות יותר משל עריות ר"ל יש כח במדת הדין לקטרג כדי לענש על המדות יותר משל עריות שזה נאמר בו אל ר"ל בעריות נאמר אל ואל הוא חסד ואהבה ר"ל אף אם עברו על עריות הי' אהבה רעה ושפלה ביניהם ואין כח במדת הדין לקטרג עליהם כדי להענישן אבל במדות נאמר אלה ואלה הוא מורה על רבים והתחלקות והוא גזל ומריבה וחלק לבם ויכול מדת הדין לקטרג עליהם להענישן אבל באמת עונשין של עריות הוא כריתות ומיתות ב"ד ועונשין של מדות הוא בלאו דגזל כנ"ל והנה אמרו ז"ל ביומא שאלו ראשונים עדיפי או אחרונים עדיפי אמר להם תלו עיניכם בבירה ואמרי לה עידיכם בירה שחזרה לראשונים ולא חזרה לאחרונים ואמרו שם מקדש