אורח לחיים ריג

לכל המלאכה אשר צוה ה' לעשות ביד משה ר"ל שלח הי' להם שכל כל כך ליתן רצונם לה' אלא הביאו סתם שנדבו לבם ליתן למלאכה זו אשר נוה ה' נעשות ביד משה הביאו בני ישראל ובני ישראל נקרא אותם שיש להם מוחין כי אותיות ישראל הם לי ראש והם הביאו מחשבתם ורצונם אל ה' וזהו הביאו בני ישראל מחשבתם שנ המנדבים סתם נדבה לה' ונדבה הוא רצון כמו שפירש"י ז"ל והם העלו מחשבתם ורצונם לה' ועל ידי זה באו כולם אל רצון עליון

ויצו משה ויעבירו קול במחנה וכו' ויכלא העם מהביא להבין שאמר ויכלא העם מהביא וכל מקום שנאמר העם הוא ערב רב אפשר יש לומר דהנה העובד הש"י מאהבה עושה לעשות נחת רוח להש"י אעפ"י שאינו מחויב עפ"י הדין חבל העובד מיראה העבדות אצלו כמשאוי ואם הוא פטור בדין אינו עושה כלל וכן הי' בכאן אחר שהעבירו קול במחנה שאל יעשו עוד בני ישראל העובדין מאהבה עדיין היו עושין ביתר חריצות המלאכה ויביאו ביתר שאת מלאכתם למשכן אבל הערב רב שעשו מיראה כאשר הכריזו שחל יעשו עוד מלאכה ויכלא העם מהביא

והמלאכה היתה דים לכל המלאכה לעשות אותה והותר להבין כיון שאמר והותר למה אמר בתחילה היתה דים ונראה דהנה האדם בעשיית המצוה צריך לכוין לעשות יחוד הוי' ואדני כמו שתקנו לומר קודם עשיות כל המצות לשם יחוד קב"ה וכו' ובפרט בכאן בעשיות המשכן ומקודם עשייתם בנדבתם על המשכן עשו יחוד למעלה ואח"כ בעשיות המשכן שיודע הי' בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ וכתבתי למעלה פי' על ונחשוב מחשבות לעשות מלאכת חרש וחושב שר"ל בשעת עשיית הדבר הזה היה חושב באותן הצרוכים השייכים לזה דוגמת העול' ובוודאי בעשיותם המצוה הגדולה כזו ובחשבם בצרופים שנבראו העולם גרמו יחוד גדול למעלה בעולמות העליונים ויש לומר שהיחוד שעשו ישראל למעלה והורידו השפע למטה זהו היתה השראת השכינה הקדושה שבא מלמעלה למשכן והמשכן היה דוגמת העולם וידוע מ"ש בספרי קבלה שהשי"ת צמצם עצמו לחיות העולמות והאור שלא היה יכול לכנס בכלי מפני גודל בהירתו נשאר למעלה בבחי' אור מקיף על כל העולמות וכן בכאן בעשיות המשכן גודל בהירות האור שלא הי' יכול לכנס לצמצם בתוך המשכן נשאר בבחי' אור מקיף וזהו והמלאכה אותיות ו"ה ואותיות מלאכה ר"ל היחוד ו"ה שבא ע"י המלאכה שעשו ישראל למעלה ע"י עשיות מלאכת המשכן היתה דים לכל המלאכה נעשות אותה הי' די לכל האור שיוכל לכנס לעולם העשיה למשכן לשרות שם והותר והאור שלא הי' יכול לכנס מחמת גודל בהירתו נשאר בחי' מקיף על המשכן וזהו והותר כדוגמת העולם שהיה אור פנימי ואור מקיף וכל זה גרמו על ידי יחודים למעלה בעשיות המשכן ומחשבתם

א"י והמלאכה היתה דים וכו' ע"פ פשוטו דהנה כל מלאכת המשכן במדתו ומשקלו הכל מאת ה' וכן במקדש כתיב הכל מיד ה' עלי השכיל ובמשכן לא כתיב מפורש שכל מדתו ומשקלו הכל צוה ה' למשה שיהי' כך דווקא כסף פקודי העדה מחת ככר ואלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל בשקל הקודש מאת ככר למאת אדנים ואת האלף ושבע מאות וחמשה ושבעים ווים לעמודים ולא ידענו אם נצטוה שיהי' דוקא כך או אפשר אם הי' כסף כפלים הי' עושה שני ככרין לאדן לכך בא הכתוב להשמיענו שכל מלאכת המשכן נעשה במדה ובמשקל כמו שנאמרה למשה מפי הקב"ה וזהו שאמר והמלאכה היתה דים ר"ל מלאכת ההבאה היתה דים לכל מלאכת המשכן אשר נעשה כמו שנצטוה משה במדתו ובמשקלו והראי' ע"ז והותר ג"כ מההבאה אשר לא נעשה למלאכת המשכן א"כ זו ראי' גדולה מה שנעשה המשכן במדתו ומשקלו הכל נצטוה משה מפי הקדוש ב"ה שיהי' דוקא כך ולא לפי הכסף: פרשת פקודי

אלה פקודי המשכן משכן העדות אשר פקד על פי משה עבודת הלוים ביד איתמר בן אהרן הכהן עיין פירש"י ז"ל משכן העדות עדות לישראל שויתר להם הקב"ה על מעשה עגל עכ"ל