אורח לחיים קפד

מצוה לגדלו משל אחיו ולהעשירו לקיים מחשבת היצ"ר שבו וז"ש וצפית אותו זהב טהור ר"ל שתגדלהו משל אחיו ולהעשירו אם אין לו וזה הוא המצוה להעשירו היינו מבית ומבחוץ ר"ל אם התלמיד חכם הוא תוכו כברו אז תצפנו תגדל אותו משל אחיו ותעשיר אותו אבל לא בעוסק בתורה וכוונתו להעשיר וזה אינו מצוה לגדלהו משל אחיו ואמר ועשית עליו זר זהב סביב עיין פירש"י ז"ל שלשה ארונות עשה בצלאל וכו' זר זהב וכו' שעשה ארון החיצון גבוה מן הפנימי עד שעלה למול עובי הכפרת למעלה ממנו וכו' וכשהכפרת שוכב על עובי הכתלים עולה הזר למעלה וכו' והוא סימן לכתר תורה עכ"ל ובא לרמז שבל יתגאה האדם בכתרה של תורה והזר היה בארון החיצון לרמז שבעיני הבריות יתנהג בכתר תורה ולא להתבזות בפני עם הארץ אבל לא בפנימית שלו לא יהיה שום נדנוד גדלות ח"ו מכתרה של תורה וזהו ועשית עליו זר זהב שיהא הזר עניו מבחוץ בפני הבריות אבל לא מבפנים כמו שבארון הפנימי לא היה זר כנ"ל

בטבעות הארן יהיו הבדים לא יסורו ממנו ולהבין הלא גם במזבח היה בדים ולא נצטוה שם שלא יסורו הבדים ובבדי הארון נצטוה שלא יסורו הבדים ואפשר לרמז דידוע שהמשכן היה דוגמת העולם והאדם הוא עולם קטן ג"כ בו דוגמת המשכן ודוגמת הארון שבאדם עולם הקטן הוא המוח אשר בו מונח התורה והמצות לזכור אותם תמיד לעשותם ושלא להכשל ביצה"ר המסיתו לתאות הנאת עוה"ז אלא לזכור תמיד שנברא בעוה"ז לעבוד את בוראו ולקיים מצותיו כמ"ש השמר לך פן תשכח את ה' אלקיך וסרתם מן הדרך וכו' ומלחמות היצה"ר הוא מלחמה בפנים במחשבתו תמיד כמ"ש בחובת הלבבות שמלחמת היצר גדולה מכל המלחמות וחשב שם עשרה דברים וא' מהם שזה מבפנים וזה מבחוץ ונגד היצה"ר צריך התאמצות גדול ועקשות גדול כמ"ש במשנה הוי עז כנמר שהוא ממזר מחזיר ולביאה כמ"ש הברטנורא כן צריך להיות גבור מלביאה ולהעיז נגדו כמו ממזר שהוא חצוף ומעיז כמ"ש שם במשנה והעקשות והעזות שצריך להיות באדם הוא רק נגד היצה"ר אבל נגד בני אדם אמרו רז"ל נפק ר' אלעזר בר שמעון ודרש לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז וזה רמז הבדים הנושאין הארן שהבדים בפנים הם ארז וכך צריך אדם להיות קשה כארז בפנים במלחמות פנימי נגד היצה"ר והבדים היו מצופים מבחוץ זהב טהור וידוע שאין רך יותר מזהב טהור וזהו מבחוץ נגד בני אדם צריך להיות רך עם כולם וזה צריך האדם לזכור תמיד השי"ת במחשבתו ולזכור תמיד לקיים התורה והמצות ולהיות עז וקשה נגד היצה"ר במחשבתו ונגד הבריות מבחוץ יהיה רך וזהו הרמז בטבעות הארן יהיו הבדים תמיד נא יסורו ממנו ומחשבתו העדות התורה והמצות אשר מונח בארון ולא יסור ממחשבתו מלחמות היצר הרע אשר בו כנזכר לעיל

ועשית שנים כרובים זהב מקשה תעשה אותם עשה כרוב אחד מקצה וכו' והיו הכרובים פורשי כנפים למעלה סוככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם איש חל אחיו חל הכפורת יהיו פני הכרובים ועיין בס' כלי יקר שכתב דרך רמז שהכרובים הם המלאכים כי הרב צריך להיות דומה למלאך ה' צבאות וכרובים אמרו רז"ל דמית פרצוף תינוק לרמז על התלמידים שיהיה נקי מן החטא כתינוק בן שנה ע"ש ולפי דרכו יש להבין דאמר ועשית שנים כרובים זהב והל"ל ועשית שני כרובים וי"ל ע"ד שאמרו רז"ל חרב אל הבדים על שונאיהם של ת"ח שעוסקין בתורה בד בבד ונא עוד אלא שנואלו עכ"ל ר"ל כי ע"י שעוסקים שנים וזה מקשה לזה וזה מתרץ לזה ממילא רווחא שמעתתא כמ"ש רז"ל במעשה דר"י ור"א בן פדת בבבא מציעא שקיבל ר"י על ר"נ דהוה יתיב ר"א ואמר תניא דמסייע לך וכו' כי הוה מקשה ר"י מתרץ לי' ר"ל עשרים וארבע פרוקי וכו' וממילא רווחא שמעתתא עכ"ל והנה הארון והכפורת הן לבוש אל העדות אשר בפנים מרמז אל לבושי התורה וזהו שאמר ועשית שנים כרובים לרמז שיהיו דווקא שנים ולא אחד וגם למעט שלא יהיו שנים דומין לאחד שלא יאמר אחד לחבירו תניא דמסייע לך אלא אדרבא יקשה אחד לחבירו ועל ידי זה יברר הלכה ואם היה כתוב ועשית שני כרובים היה משמע שנים דומין לאחד שלא יקשה זה לזה ע"ד שאמרו רז"ל בשני שעירים שדרשו