אורח לחיים קפג

הש"י שורה בתוכם ממש אז השראת שכינה ג"כ בבית המקדש חבל כשאין הולכין בדרך הישר ונסתלקה השכינה מתוכם ממש ואז על כי חין אלהי בקרבי ממש מצאוני הרעות האלה ונחרב הבית ג"כ וזהו פירוש הפסוק לפי דרש בר קפרא מכון לשבתך פעלת ה' שבראת מקום המקדש והוא אבן השתיה שממנו הושתת העולם זהו פעולתך שבראת והכנת מקום להשראת שכינתך בתחתונים אבל מקדש ה' ומקדש אדני כתיב באלף דל"ת היא השכינה ומקדש הוא לשון הזמנה כמו התקדשו למחר ופירש"י הזמינו עצמיכם וזהו מקדש אדני כלומר הכנת להשראת שכינה בבית המקדש זהו כוננו ידיך הצדיקים שעובדין חותך בידיך באהבה ויראה שלך ועושין יחוד ו"ה אהבה ויראה ועי"ז השי"ת שורה בבית המקדש ג"כ ולכן גדולה מקדש שנכתב בין שני אותיות של השם שנאמר פעלת ה' מקדש אדני כלומר גדולה מקדש מי שהוא עושה הזמנה ויחוד שישרה השי"ת בתחתונים היינו בבית המקדש שנכתב בין שני שמות שם של הוי"ה ושם של אדני שעושין יחוד הוי"ה ואדני ועי"ז הש"י שורה בתחתונים וידוע מ"ש היחוד של הוי"ה ואדני הוא ע"י הדעת ולכן אמרו גם כן גדולה דעה שניתנה בין שני אותיות כי הדעת הוא עושה היחוד ולכן אמרו מי שיש בו דעה כאלו נבנה ביהמ"ק בימיו פי' מי שיש בו בחי' דעת ועושה יחוד הוי"ה ואדני וזהו בנין בית המקדש ומה לו לעשות עוד שהאדם הוא עולם קטן דוגמת העולם והוא בונה בית המקדש בעולם קטן שלו עם הדעת שיש בו וזהו פירש ועשו לי מקדש שבני ישראל יעשו ני מקדש הזמנה ובנין בית המקדש שאשרה שכינתי בתחתונים ובדבר זה יעשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ממש שיעשו יחוד הוי"ה ואדני ואשרה שכינתי בעולם הקטן שלהם ובדבר זה בנו ויעשו בית המקדש ואשרה שכינתי בבית המקדש וזהו על ידי הדעת שלהם שעושין יחוד הוי"ה יאדני וידוע כי הדעת הוא בחי' משה שהוא היה הדעת של כל ישראל שהיה כלול מששים רבוא ומי שעובד השי"ת באמת נותן לו הקב"ה בחי' הדעת ויוכל לעשות יחוד כמו שתקנו בש"ע אתה חונן לאדם דעת וז"ש ושכנתי בתוכם ממש על ידי בחי' הדעת ככל אשר אני מראה אותך בחינת הדעת שלך לכל אחד ואחד כן יעשו יחוד ויעשו תחילה את תבנית המשכן הוא כללות גוף אד ששוכן בו חיות האדם ואח"כ ואת תבנית כל כליו הוא חברי הגוף המרומז לרמ"ח מצות כשה והגידין נגד מצות ל"ת וכשיקדשו הגוף ואיברים על ידי הדעת יעשו יחוד ושכנתי בתוכם ממש אז יעשו לי ג"כ בית המקדש להשרות שכינתי בתחתונים כנ"ל וזהו וכן תעשה נדורות לשון דירה כמו שדרשו לדורותיכם גבו שבת לשון דירה כן יעשו שאשרה שכינתי ואדור בתחתונים ולפי דרש הגמרא אם יאבדו אחד מן הכלים כלומר שח"ו אם תפגם באחד מאברי הגוף שהוא מיוחס למצות עשה ופגם ונא עשה לקיים מצות עשה ונעשה בעל מום על אותו אבר כן יעשו לתקן ויקדש אותו אבר בקיום המ"ע ויעשה יחוד ולא יהיה בעל מום כנ"ל

ועשו ארון עצי שטים וכו' וצפית אותו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו ועשית עניו זר זהב סביב ולהבין מלת תצפנו מיותר והיה די באומרו וצפית אותו זהב טהור מבית ימחיץ ונראה דהנה הארון הוא אשר בו שוכן לוחות העדות התורה אשר נתנה לישראל הוא מרומז לתלמיד חכם אשר בו התורה ואמר שיהיו עני שטים דהנה אמרו רז"ל לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כעץ ארץ וזה הוא בודאי בדבורו ומשא ומתן עם בני אדם שיהיה רך כקנה אבל בעסק התורה צריך להיות קשה כארז לבל לנטות ימין ושמאל רק בדרכי התורה ואמר וצפית אותו זהב טהור ע"ד שאמרו גדלהו משל אחיו אם אין לו וזהו וצפית אותו זהב ואמר מבית ומבחוץ ע"ד שאמרו רז"ל שר"ג הי' מכריז כל תלמיד שאינו תוכו כברו אל יכנס לבית המדרש וכוונתו שילמדו תורה לשמה וסילקו לשומר הפתח ונתוסף ד' מאות ספסלי ודעתם משום דלעולם יעסוק אדם בתורה ומצות שנא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה והנה שלא לשמה שאמרו שיעסוק אדם היינו שכוונתו להתעש' ולהעשיר עם התורה אבל לא ח"ו לקנטור כי זה הוא נוח לו שנא נברא כמ"ש התו' ואם כוונתו בזה שלומד תורה כדי להעשיר בודאי אין זה