אורח לחיים קעט

זו כאלו לקחה היא ופשיטא בכאן שיהיה להם כמו לקיחה לי תרומה מה שנותנין לי תרומה כנ"ל

א"י ויקחו לי תרומה וכו' דהנה מקרא מנא דבר הכתוב בנתינת הצדקה ולח ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלהיך הרי אם נותן צדקה ברוע לבו אינו מגיע לו ברכה וזה צריך טעם למה הוא כך וכי האיש אשר בטבעו הוא מן הציקנין וקמצנין וגובר נפשו וטבעו ויצרו הרע ונותן צדקה בשביל מצות השי"ת לכאורה לפי השכל מגיע לו שכר יותר מן החוש אשר הוא ותרן בטבעו ונותן בעין יפה כי לפום צערא אגרא ונראה דאמרו רז"ל במס' סוכה אין הצדקה משתלמת אלא לפי החסד שבה שנא' זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד עיין פירש"י ז"נ וז"ל שנותן מעות לעני בעת שהתבואה מצויה לקנות שלא ילכו מעותיו לאיבוד וזהו החסד שנותן לבו ודעתו לטובתו של עני עכ"ל וזהו גם כן צריך טעם למה אין הצדקה משתלמת חלא לפי החסד שבה. ונראה דהנה אמרו רז"ל בכל המצות היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם ר"ל לעולם הבא ולח בעונם הזה רק מה שאמרו רז"ל במשנה אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעונם הזה והקרן קיימת לעולם הבא ואלו הן כיבוד אב ואם וגמילות חסדים והשכמת בית המדרש וכו' ולפי דברי רז"ל בגמרא הני כלהו בכלל גמילות חסדים שייכי יש לומר הטעם למה דוקא באלו המצות אוכל פירותיהם בעולם הזה ולא בכל המצות כי העולם נברא כדי להיטיב לברואיו כמ"ש כי אמרתי עונם חסד יבנה כלומר אמרתי ומחשבתי שיהיה עולם כדי שמדת חסד יבנה ויוכל להשפיע להנבראים והאדם כשמעורר עצמו וגומל חסד לחבירו תיכף הוא מעורר עמוד וגלגל העולם אשר נברא בשביל זה כדי להיטיב לברואיו ולהשפיע עליהם בחסדו ובא אליו השפעה וחסדים מלמעלה ומקבל שפע רב וזהו פי' הפסוק ה' צלך על יד ימינך כלומר כשאתה פועל ועושה ביד ימינך חסדים כי ימין הוא חסד וכשאתה פועל ועושה ביד ימינך אז ה' צלך כמו צל האדם תיכף כשנוטה בידו לאיזה צד אז הצל נוטה תיכף אחריו כן כשהאדם פועל ועושה ביד ימין אז מעורר חסד עליון חסדי ה' אשר נברא העולם להיטיב ולהשפיע מחסדו ומשפיע עליו שפע וברכה וחיים תיכף ומיד אבל בכל המנות שאין בו גמילות חסד ואינו מעורר חסד עליון אשר העולם נברא בשביל זה אמרו רז"ל היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם בעולם הבא כי שכר מנוה בהאי עלמא ליכא ועל כן אפינו בצדקה אינו משתלמת אלא לפי חסד כי מנות צדקה הוא מצוה ככל המצות ושכר מצוה בהאי עלמא ליכא רק לפי חסד שבה שנותן לבו ודעתו לטובתו של עני כמו שפירש רש"י ז"נ זהו החסד שעושה עם העני זה הוא מקבל תיכף בעולם הזה כמו כל הגמילות חסדים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה. כן לפי החסד וטובה שנותן נבו ודעתו לטובתו של עני כן הוא מקבל בעונם הזה ומה שמחסר ממונו בשביל מצות השי"ת זה הוא נשאר לעולם הבא ככל המצות וזהו פי' ולא ידע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלהיך ר"ל מה שאתה נותן לו בעין יפה ובאהבה ובמדת החסד משום זה אתה מתברך בעולם הזה אבל כשאתה נותן ברוע לב רק שאתה כופה יצרך וטבעך בשביל מצות השי"ת אז שכרו בעולם הבא ככל המצות ואפשר מרומז בדברי חז"ל שדרשו בגלל לשון גלגל החוזר בעולם כי דרך כשמניע האדם גלגל מה שהיה למטה מתחיל לעלות למעלה ומה שהיה למעלה מתחיל לירד למטה כן כשנותן צדקה באהבה וחסד תיכף כשעולה המצוה למעלה חסדי ה' יורדים תיכף אל האדם למטה וזהו החוזר בעולם כלו' החסדי' שעושה בנתינה זו חוזר תיכף בעולם מאת הש"י שמשפיע עליו חסדו ועל כל העולם והנה שמעתי בשם הבעש"ט זצלה"ה שאמר המבזבז אל יבזבז יותר מחומש שמא יצטרך לבריות ולא אמר הנותן אל יתן יותר מן החומש כי לשון מבזבז הוא לשון ביזה וגזל כלומר שהוא קמצן בטבעו וגוזל נפשו וטבעו ומחסר ממונו בשביל השי"ת אל יתן יותר מן החומש אבל מי שהוא ותרן בטבעו יכול ניתן יותר מחומש לפי מדת טובו וחסדו עכ"ד ודפח"ח ולפי דברינו יובן הטעם כי כשהוא מבזבז וגוזל נפשו ומחסר ממונו בשביל מצות השי"ת ולא באהבה וחסד אין משתלמת שכרו בעונם הזה לא יתן יותר מחומש שהוא מצוה כמו שדרשו חז"ל עשר תעשר מעשר בתרא כמעשר קמא כי למה יתן