אורח לחיים קסט

פרשת משפטים

ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. עיין מ"ש לעיל בפ' יתרו על פסוק ולא תעלה במעלות על מזבחי כו' וז"ש אח"כ אם תחזיק עצמך כאין אז תגרום שתמתיק הדינין ותביאם לשרשם אל שער אין וזהו ואנה המשפטים אשר תשים לפניהם ר"ל בעולם שלפניהם למקום שורשם אל שער אין וזהו שתרגם אונקלוס ואלין דיניא די תסדר קדמיהון וכאמור

כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחפשי חנם אם בגפו יבא בגפו יצא אם בעל אשה היא ויצאה אשתו עמו. להבין הלשון שאמר לחפשי חנם מלת חנם לכאורה מיותר וגם שאמר אם בגפו יבא והתרגום בלחודוהי ולמה לא אמר אם בלבד יבא ומה זהו הלשון גפו וג מה שאמר בגפו יצא ולא אמר כן יצא וגם מה שאמר ואם בעל אשה הוא ולא אמר ואם יש לו אשה ויצאה וכו' ואפשר לומר דבא לרמז דידוע שמי שעושה רצונו של מקום הוא בבחינת בן ואם אינו עושה רצונו של מקום הוא בבחינת עבד והשי"ת לקח האדם הכלול מכל העולמות עליונים והלבישו במלבוש הגוף מן העולם הזה כמ"ש איוב עור ובשר תלבישני וכו' ובגוף מדובק היצר הרע המסיתו להנות ולהתענג בתענוגי הגוף ככל הברואים שבעולם הזה ולא כן ברא השי"ת את האדם אלא לעבוד אותו ית' כי כ"מ שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו וכבוד הוא מדת מלכות שימליך את הש"י על כל תענוגי עולם העשיה ולהתבונן כי אין בלתו ואי אפשר אפילו לעבור עבירה ולמלאות תאותו בלתי כחו אנא שהחנות פתוחה והבא לטמא פותחין לו והאדם הנלבב כשמבין באמת כי אין בלתו וממליך השי"ת על כל תענוגי הגוף שבעולם העשיה וזהו מדת יראה אשר הוא שוכן בעולם העשיה כמ"ש והאלקים עשה שברא עולם העשיה כדי שייראו מלפניו כלומר שיהא תמיד בבחינת יראה תתאה אשר בעולם העשיה ויהא ירא תמיד שלא יפול בתענוגי עולם העשיה והנה הנשמה אשר הלבישה הש"י בגוף והיא כלולה מכל העולמות עליונים ובחי' חכמה ובינה ודעת אשר בנשמה מעולמות עליונים אין לו השגה בהתגלות בתחתונים רק ע"פ מעשיו מבינים טעמו וחכמתו למה עשה כך. אבל המדות היינו חסד וגבורה ותפארת וניצוח והודאה לשבח הדבר שאוהב לעשות ומתקשר בו כדי לגמור העשיה זהו נראה באדם בהתגלות שיש בו כח אהבה ויראה והתפארות וכשאוהב ורוצה לגמור מנצח כל המניעות ומשבח הדבר ומקשר את עצמו לגמור אהבתו בפועל ובמעשה וצריך האדם להכניע כל השבע מדותיו אהבה ויראה והתפארות וכו' תחת יראת ה' כמ"ש דוד המלך ע"ה לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת וכו' והכניע הכל תחת יראת הש"י והאדם הנלבב צריך להמשיך הגוף ותענוגיו אל השי"ת וזהו שאמר אל הנשמה כי תקנה עבד היינו הגוף שהוא בבחינת עבד ואין דרכו להמשיך אלא בתענוגי התחתונים ותקנה הגוף שיהא בבחי' עבד עברי שתעבוד ג"כ השי"ת בתענוגי הגוף שש שנים יעבוד והרב בוצינא קדישא החסיד המפורסם מוהר"ר דוב בער זלה"ה אמר שלשון חודש ושנה הנזכר בכל מקום חודש היינו התחדשות השכל ושנה לשון שינוי היינו שינוי ממה שהי' לפניו עכ"ד ודפח"ח וזהו שאמר שהגוף שתרצה להגביהו שתעבוד השי"ת בתענוגיו שש שנים יעבוד כי המדות הם שינוי והתגלות מן המדה שהיה בו לפניו כי בתחלה נראה בהתגלות שאוהב הדבר ואח"כ נראה בו מדת יראה שהיא מדת צמצום וכן כולם וצריך לעבוד השי"ת בכל השש מדות שיש בו אהבה ויראה וכו' ולהכניע כולם תחת יראת ה'. ובשביעית כשבא למדריגה השביעית היינו עולם המעשה כשכבר הכניע כל השש מדות תחת יראת ה' אז ממילא השביעית שהיא עשיה ותכלית גמרו אינו מאמין בעשיה שלו שאם יעשה כן יהיה לו וכשלא יעשה לא יהיה לו כי המדריגה שביעית הוא נחלק חלק השביעית מכל המדות ואפילו מעולמות שאינו מתגלים וע"כ הוא כלול מכולם וכשכבר הכניע כל השש מדות תחת יראת ה' ממילא אינו מאמין בעשיותיו בגשמיות אלא