אורח לחיים קסא

שנפל לאהבה רעה ועשה עבירה מחמת שנפל לאהבה רעה או ליראה רעה או באחת משאר מדותיו וידוע דדרום הוא מדת חסד מדת אהבה וצפון הוא גבורה מדת דין והאדם נקרא עץ כמ"ש כי האדם עץ השדה וזהו אם יפול העץ בדרום ר"ל שנכשל במדת חסד שנפל לאהבה רעה וחם בצפון שנכשל ביראה רעה מקום שיפול העץ או בשאר מדות אם נכשל ועל כן בא אליו הנפילה שם יהוא ר"ל שם אתה צריך להמשיך אלופו של עולם אלף של אדני להמשיך האלף אל הדין ס"ד ונעשה אדני נמתקו כל הדינין ויתעלו כל השבירות ע"י האלף שהמשיך בעולם המעשה וזהו שם יהוא כי יו"ד ה"א וא"ו של השם מרמז לעולמות העליוני' שלמענה מעולם העשי' וה"א אחרונה של השם הוא מרמז לעולם המעשה ובמלת יהוא הוא יו"ד ה"א וא"ו וכנגד ה"א אחרונה שבשם המרומז לעולם המעשה כתוב אלף לרמז כי בעת הנפילה ח"ו צריך אתה להמשיך האלף בעולם המעשה וע"י זה יתענו כל הנפילות וזהו ע"י הצדקה אשר מנשא ומרומם כל הנפילות כמ"ש צדקה תרומם גוי וע"י כוונת התעוררות העושה כנ"ל וזהו לך רד ר"ל בהליכה שלך בעבדות שלך הנקרא הליכה יהיה לך ירידה והוא לצורך עלי' ועלית ר"ל כשתרצה לענות מן הירידה שלך אז אתה ואהרן עמך וידוע דאהרן הוא מדת חסד ר"ל תקח עמך מדת אהרן אהבת חסד להשפיע להנצרכים כי חסד הוא ח"ס דל"ת ועל ידי הצדקה יהיה לך עלי' כי צדקה תרומם גוי כנ"ל

אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים לא יהיה לך אלהים אחרים על פני צריך להבין מה שאמר מבית עבדים אין לו פירוש כלל עיין פי' רש"י ז"ל גם תיבת על פני פירש רש"י ז"ל כל זמן שאני קיים קשה מאי ה"א לומר ח"ו שלא נצטוה על ע"ז אלא אותו הדור. והנה הרמב"ן ז"ל כתב על פסוק זה והבאתי לעיל אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים פירוש כל האותות ומופתים שהראיתי בתוך מצרים בשביל ישראל והוצאתי את ישראל מעבדות לחירות בכדי שאקרא ה' אלהיכם דייקא ע"כ והנה בעץ חיים בהתחלתו כתב טעם על בריאת עולמות בהשתלשלות עם עולם הזה הגשמי וז"ל כשענה ברצונו ית' לברוא העולמות כדי להיטיב לברואיו ויכירו גדולתו ויזכו להיות מרכבה להדבק בו ית' עכ"ל ובמ"א כתב טעם על בריאת עולמות כדי שיהא הש"י שלם בכל שמותיו וכינויו שם הוי"ה מורה היה הוה ויהיה טרם הבריחה ובזמן הבריאה ואחר התהפכות אל מה שהיה. וכן שם אדני נקרא ע"ש היות לו כולם עבדים והוא אדון עליהם ואם אין עבדים על מי יתגלה לקרוא מלכותו שהוא אדון עליהם וכן בכל הכינויי' רחום וחנון ארך אפים אמנם בהיות העולמות נבראים אז יצא פעולותיו אל הפועל וכו' ומביא ראיה מזוהר פ' בא וז"ל דאי נא אתפשיט נהורי על כל בריין איך ישתמודען לי' ואיך יתקרי מלא כל הארץ כבודו עכ"ל ורש"י ז"ל כתב בפ' בראשית וז"ל בראשית ברא אין המקרא אומר אלא דורשני כמו שדרשו רז"ל בשביל התורה שנק' ראשית דרכו ובשביל ישראל שנק' ראשית תבואתו עכ"ל וצריך להבין כל הטעמים של בריאת עולמות איך יוכלל בטעם אחד כולן. והנה איתא בסידור האריז"ל בסדר הגדה ויציאת מצרים היינו חידוש העולם זו"ן בעיבור שני עכ"ל ואצל שאלת תם כתב וכי יציאת מצרים היתה על ידי הבינה בהתלבשות במלכות עכ"ל ואצל ועברתי בארץ מצרים אני ולא מלאך וכו' כתב וז"ל לפי שארץ מצרים היתה מקום טומאה יותר גדולה שבעולם והיה פחד אם יהיה מלאך שיוכל להתפגם שם אבל הקב"ה לא שייך זה חלילה כי הקב"ה אש אוכלה הוא ולכן אני ולא אחר הנה אז היתה לידת אימא זו"ן ובת בתחלה לכן בחצי הלילה יצאה הנוק' ועשתה נקמות גדולות בלילה עכ"ל וכתבתי בסדר אגדה שזהו פי' ואלו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים הרי אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו לפרעה במצרים שזהו פשיטא אלו לא הוציא הש"י אותנו היינו עדיין שם וכתבתי שם שזהו פירושו ואלו לא הוציא הקב"ה בעצמו רק על ידי מלאך וא"כ היה המלאך בעצמו נפגם שם והיה נשאר ניצוצות של המלאך שם וא"כ פשיטא שלא היה כח ביד המלאך להוציאנו משם שלא ישאר שם ניצוצות קדושות שלנו וא"כ כיון שהיה נשאר שם ניצוצות הקדושות שלנו היינו משועבדים לפרעה במצרים לבא שם להוציא הניצוצות שנשארו אבל כשהגאולה היה ע"י הקב"ה בעצמו לא השאיר