עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › אורח לחיים

אורח לחיים קנט

Orach leChaim 159 · אורח לחיים · free full Hebrew text

Open in the reader →

עבר על מצות ל"ת לא יהיה כוונתו שאין עובר מצות ל"ת עבור העונש מלקות או מיתת ב"ד השייך למצות ל"ת זו רק יהא כוונתו שאין עובר עבירה כי ח"ו יפריד השכינה ממדת יסוד כי ע"כ נק' תשובה הוא תשוב ה"ח אחרונה למדת יסוד אשר התרחק כשעבר עבירה וזהו יהיה כוונתו ג"כ כשישב ולא עבר עבירה שלא יפריד ח"ו השכינה וזה אם שמוע תשמעו בקולי זהו נקיים מצות עשה ושמרתם זהו שלא לעבור על מנות ל"ת כי אמרו חז"ל כ"מ שנאמר השמר פן ואל אינו אלא מצות ל"ת וזהו ושמרתם שלח לעבור על מצות ל"ת והכל יהיה כוונתכם א"ת ברית"י ליחד מדת א"ת הוא מדת מלכות שכלול מא' ועד תי"ו ברית הוא מדת יסוד כלומר בין בקיום מצות עשה ובין שמירת מצות ל"ת יהיה הכל כוונתו את בריתי לזווג יסוד ומלכות הנק' את בריתי אז והייתם לי סגולה ר"נ תהיו במדריגת סגול הוא מורה על מדת חסד מדת השפעה ר"ל תהיו לי מדריגת השפעה כי תזווג מדת יסוד ומלכות על ידכם מכל העמים כי מדת מלכות ניתן לישראל דוקא וכו' כמאמרם ז"ל ביקש משה שלא תשרה שכינה אלא על ישראל ונתן נו שנאמר הלח בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך וכו'

והייתם לי סגולה מכל העמים ופי' רש"י אוצר חביב נראה דהנה האדם צריך שלא יהא בחי' נוק' לשום דבר שבעולם רק להשי"ת ב"ה שלא יהא רוצה לקבל שום דבר רק מהשי"ת ואז אם הוא מקבל מאיזה דבר הכל הוא מאתו ית' כי הוא עילת העילות וסיבת הסיבות כי בריאת העולמות היה שתתגלה מלכותו ית' על ישראל הממליכין אותו עליהם ורוצים לקבל ממנו ית' ולא משום מזל כמ"ש יעקב חבל נחלתו אבל או"ה מקבלין מן המזל וידוע דהמדה המשפיע נק' ברית ומדת המקבלת נק' מלכות מדת יראה ומלת ושמרתם לשון המתנה כמו ואביו שמר את הדבר וז"ש ושמרתם את בריתי ר"ל תמתינו על השפעתי ולא תרצו לקבל רק ממני והייתם לי סגולה מכל העמים ר"ל אתם תקבלו ממני וע"כ פי' רש"י אוצר חביב כי מדת מלכות נק' אוצר כמ"ש רז"ל אין להקב"ה בעולמו אלא אוצר של יראת שמים דכתיב הן יראת ה' היא אוצרו וזהו מכל העמים כי הם מקבלים מן השרים שלהם והם תחת המזל ואין מזל לישראל

א"י והייתם לי סגולה מכל העמים דהנה השי"ת ברא כל העולמות בשביל ישראל שנקראו ראשית והם יהיו על כל העמים שנבראו בשבילם לעבדם ובעת שבירת הכלים נפלו הניצוצות קדושות בשבירה בין הקליפות בין העמים והם אח"כ מגיירין ונכנסין בין אומה ישראל כמו שלוקחין אבן טוב דבר פרטי ומניחין באוצר שם הוא הכלל של כל האבנים טובים כך ישראל הם כלל הקדושה כמ"ש אח"כ ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש וכל מקום שיש עוד ניצוץ הקדוש צריך לבוא חל ישראל וזהו והייתם לי סגולה מכל העמים ר"ל אתם תהיו אוצר הקדושה וכללות הקדושה וכל מקום שיש ניצוץ הקדוש צריך לבוא אל האוצר והכלל הם ישראל וזהו פירש הבו לה' משפחות עמים ר"ל שתביאו לה' כל הניצוצות הקדושות שבין העמים ובזה יתנו עוז לה' כשישראל עושין רצונו של מקום כמ"ש תנו עוז לאלקים וזהו הבו לה' כבוד ועוז

אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל עיין פי' רש"י אלה הדברים לא פחות ולא יותר ולהבין איך אפשר לומר שמשה רבינו ע"ה יוסיף דבר מדעתו ונראה דרש"י ז"ל פי' למעלה ותגיד לבני ישראל עונשין ודקדוקין פירש נזכרים דברים הקשין כגידין והיינו שאמר להם כל העונשין שנאמרו בפרשת בחוקותי והתוכחות שבמשנה תורה בפ' כי תבא אמרו רז"ל במגילה משה מפי עצמו אמרן והפחיד את ישראל בעונשין כמו שכתו' בזוהר חדש כמו שאב אומר לבנו אם תעשה הדבר הזה אעשה לך כך וכך אשר אין בדעתו לעשותו ובאמת אם ילכו בדרך הישר מרומז בכל הקללות באמת ברכות וזה שאמר אלה הדברים ודיבור הוא קשה כלומר שתגיד לבני ישראל עונשין שבפ' בחוקותי אבל לא תאמר להם העונשין שבמשנה תורה כמו שאמרו חז"ל גר שבא לגייר מודיעין לו עונשין אבל אין מכבידין עליו ביותר

והגבלת את העם סביב לאמר השמרו לכם עלות בהר וכו' לא תגע בו יד וכו' במשוך היובל המה יעלו בהר מלת לאמר אין לו