עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › אורח לחיים

אורח לחיים קמח

Orach leChaim 148 · אורח לחיים · free full Hebrew text

Open in the reader →

שאכלו כדי שביעה לא היה להם לחם אבירים של מ"ה אלא להם מקרי צידה עכ"ל וכן בתיקון המן היו לצדיקים בלא טורח ע"ש בגמרא ובמהרש"א ז"נ שכתב לצדיקים ירד כעין נחם שאוכלין אותו כמו שירד ולח הוצרכו לטחון ולאפות ולבינונים ירד להם לעשות עוגות ולאפותו ולא הוצרכו לטחון ולרשעים הוצרכו ג"כ לטחון וכו' עכ"ל וזה שאמר השי"ת למשה ליחידי סגולה הנלוים אליו הנני ממטיר לכם נחם מן השמים שתאכלו כמו שהוא מן השמים בלא טורח כלל מאכל הרוחני לחם שמלאכי השרת אוכלין וינא העם ולקטו ר"ל הערב רב הנקרא בשם עם יהיה להם טורח שיצאו וילקטו ויטחנו ברחיים ולאפותו כי יהיה להם מאכל גשמי אבל גם במאכל גשמי יש בו חיות הרוחני וצריך האדם נדבק ח"ע במאכל הרוחני הניצוץ הקדוש המחיה את האוכל ההוא והוא מזון הנפש ונא במאכל הגשמי שהוא מזון הגוף והחיות שבתוכו הוא התורה כי באורייתא ברא הקב"ה עלמין וזהו אנסנו הילך בתורתי אם לא ר"ל אם ידבקו א"ע בחיות התורה שבתוך המאכל הגשמי שאוכלין או לא או אם ידבקו רק בתענוג הגשמי שבו שנאמר וטעמו כצפיחת בדבש

ויאמר משה ואהרן אל כל שני ישראל ערב וידעתם כי ה' הוציא אתכם מארץ מצרים ובקר וראיתם חת כבוד ה' בשמעו חת תלונותיכם על ה' ונחנו מה כי תלינו עלינו להבין מה שאמר ערב וידעתם ובקר וראיתם וכו' דהנה הרב המגיד זלה"ה אמר להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות כי בהיות האדם בשכל ובמוחין חזקים הוא מכיר את השי"ת ויוכל להמשיך חסדים ובזמן שח"ו נפילת המוחין אז יחזק האדם עצמו עפ"י אמונה לעבודת השי"ת וזהו ואמונתך בלילות ע"כ וזה שאמר ערב לשון ערבוב השכל ונפילת המוחין וידעתם כי ה' הוציא אתכם ממצרים ר"ל תדעו עפ"י האמונה כי הוא מוציא אתכם מארץ מצרים ותתחזקו באמונה זאת ובוקר ר"ל כשתהיו בשכל ובמוחין חזקים וראיתם את כבוד ה' ותראו בעצמכם ותכירו כי ה' עשה זאת שהוציא אתכם מארץ מצרים והוא המנהיג כל העולמות כולם ומעתה בשמעו את תלונותיכם על ה' ונחנו מה וכו'

ויראו בני ישראל ויאמרו איש אל אחיו מן הוא כי לא ידעו מה הוא ויאמר משה אליהם הוא הלחם אשר נתן לכם ה' לאכלה ועיין פירש"י ז"ל מן הוא הכנת מזון הוא כמו וימן להם המלך להבין מה השיב להם משה הוא הלחם אשר נתן לכם ה' לאכלה הלא גם הם הבינו וידעו שניתן להם לאכלה ובפ' שאחריו כתיב ויקראו בית ישראל את שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפוחת בדבש עיין פירש"י ז"ל עשב ששמו קליא"נדרי שנדרי וזרע שלו עגול ואינו לבן והמן הי' לבן ואינו נמשל נזרע גד אנא לענין העגול כזרע גד היה והוא לבן. להבין למה אמר בית ישראל ולא אמר בני ישראל ונראה דהנה באכילת אדם אף שאינו יודע כוונת אכילה יש לו לכוין שאוכל כדי שיהיה לו כח לעבודת הבורא וגם שיוציא הניצוצות הקדושות שבתוך האוכל בין הניצוצות שבתוך המאכל בתולדה ובין הניצוצות הקדושות שבחו בגלגול בצומח וחי וכתוב בספרים שיש להוציא כוונה זו בדיבור בפה שאוכל כדי שיהיה לו כח לעבודת הבורא ולהוציא נצוצות הקדושות שבתוך המאכל כנ"ל וכשעושה כן הוא מתקן הנצוצות הקדושות שבתוך המאכל ועל ידי זה בא לאדם תאוה לאכול המאכל כי חיות הנצוצות הקדושות שבתוך המאכל מעוררים לחד תאוה בסוד מיין נוקבין כי הם חפיצים בתקונם ונמצא אעפ"י שהאדם הוא רעב וכשאוכל המאכל יש לו תענוג שיקבל מן המאכל שהוא שבע מכל מקום המאכל מקבל יותר מהאדם האוכלו כי הנצוצות הקדושות שבו קודם אכילה היו בבחי' שבירה ואחר האכילה נתקנו וזהו כמו שאמרו רז"ל יותר מה שבעל הבית עושה עם העני העני עושה עם בעל הבית כי הבעל בית מקבל יותר כי ע"י נתינתו לעני דבר מועט הוא מקבל מהש"י עבור זה שפע רב וכל זה הוא במאכל גשמי שהחיות שבו מלובש בדבר גשם וצריך לבררו ולתקנו ובתחילה צריך לברר גוף המאכל מתוך הפסולת ואח"כ נתקנו שיהא ראוי לאכילת אדם כגון טחינה ואפיה או בישול ואחר התיקון הוא ג"כ גשמי רק בשעת אכילה האדם מוציא החיות רוחני שבו אליו והפסולת יוציא לחוץ ועיקר אכילת אדם הוא החיות רוחני כמו שאמר הרב הקדוש המפורסם מוה' דוב בער זלה"ה שעל