אורח לחיים קלד

למקום כזה ולהוציאם אבל היה צער לפניו ירידתו למקום הזה וע"כ כתיב ויהי בעצם וכו'

ליל שימורים הוא לה' להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה לה' שמורים לכל בני ישראל לדורותם עיין פירש"י ז"ל להבין מה שאמר בתחילה ליל שמורים ואח"כ אמר הלילה הזה וגם בתחילה אמר שמורים לה' ואח"כ אמר שמורים לכל בני ישראל ונראה דאיתא בזוהר דליל איקרא דקודם חצות עד לא קבילת דכורא איקרא ליל ומחצות לילה ואילך איקרא לילה כד קבילת דכורא איקרי לילה והנה כתיב וראיתי את הדם ופסחתי עליכם ולא יהי' בכם נגף למשחית וכו' ונמצא כי בחצות לילה הראשון היו בני ישראל צריכין שמירה שלא יבוא המשחית אל בתיהם ורש"י ז"ל פירש בפ' לך לך על פסוק ויחלק עליהם לילה וז"ל ומ"א שנחלק עליהם לילה ובחצות הראשון נעשה נו נס וחצות השני נשמר ובא לחצות לילה של מצרים ע"כ וז"ש ליל שמורים הוא לה' ר"ל בחצות הראשון שקרוי ליל שמורים הוא לה' השי"ת היה שומר את ישראל ונא נתן המשחית לבא אל בתיהם כדי להוציאם ממצרים ולקיים הבטחתו הוא הלילה לה' שמורים לכל בני ישראל ר"ל בחצות הלילה השני שנקרא לילה כד קבילת דכורא ע"כ אמר הוא הלילה שמורים לבני ישראל נשמר ובא לחצות לילה של מצרים וזהו הלילה הזה חצות השני שמורים לבני ישראל ואשר אמר הוא הלילה הזה לה' אפשר שרמז מ"ש האריז"ל כי בליל הראשון של פסח אסור בזווג דהיא זווגא עילאה ומה שאמר הלילה הזה ר"ל קבלת דכורא שנקרא לילה הוא לה' דייקא דהוא זווגא ואין בנו כח לדמות אליו וכו'

ויאמר ה' אל משה ואהרן זאת חוקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו וכל עבד איש מקנ' כסף ומלתה אותו אז יאכל בו תושב ושכיר לא יאכל בו וכל עבד איש אין לו פירש ושאר דקדוקים ואפשר לומר דבגמרא מס' ר"ה פליגי ר"א ורבי יהושע חד אמר בניסן נברא העולם וחד אמר בתשרי נברא העולם וכל חד מביא קרא. וצריך להבין היאך נפלגו במציאות ואפשר לומר דמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי דאיתא בע"ח דבריאת העולמות הי' שיתגלה מלכותו ולהטיב לברואיו להקרא רחום וחנון וזהו בשביל ישראל שנקראו ראשית שהם מקבלין מלכותו ולהמשיך עליהם י"ג מכילין דרחמים. והרב הקדוש בוצינא קדישא מוהר"ר דוב בער זללה"ה אמר יהי כבוד ה' לעולם כלומר שהי' כבוד הש"י שיהי' עולם ישמח ה' במעשיו ע"כ הי' כבוד ה' שיהיה עולם כדי שישמח במעשיו היינו עם ישראל שמקבלין עליהם מדת מלכותו ויראתו תמיד והוא יראה תתאה מפני שהאדם הוא מלובש בגוף כשאר נבראים שממלאים תאוותם עם היצר כי קיום עה"ז היינו דוקא עפ"י היצר וכ"ש בגמרא כשתפסו ליצרא דעבירה אף ביעתא בת יומא לא משתכחי והאדם צריך ג"כ לעשות מעשים של כל הנבראים ולקיים עם היצר מצות פרו ורבו ולא למלאות תאותו עם היצר כשאר הנבראים וכמ"ש במ"א. וע"כ צריך להיות ביראה תתאה תמיד שיהא ירא שלא יפול למטה להתענג בתענוגי היצר כשאר נבראים ולהתפלל תמיד אל ה' שיציל אותו מן היצר שלא יפול בתענוגי היצר ובאהבת שפילות וזהו פירוש הפסוק לרוקע הארץ על המים כי לעולם חסדו כלומר שרוקע הארץ היינו מדת יראה תתאה שנקרא ארץ רקע על פני המים על פני חסדים ואהבות רעות שנקראים מים רעים וכוונתו היה בזה כי לעולם התחתון השפל הזה ימשוך חסדו חסד עליון על ישראל שמקבלין עליהם מדת מלכותו ויראתו וע"י זה שמקבלין עליהם יראתו ומקיימין מצותיו ע"י מלחמות היצר ישמח הש"י עמהם ומתפאר בהם ומשפיע עליהם חסדיו שנבראו העולמות כולם להיטיב לברואיו היינו לישראל והנה ניסן נקרא אביב מפני שהוא חסד עליון המתפשט למטה וע"כ נקרא ניסן אביב היינו אלף בית כסדר ויוד בית מן אביב היינו חכמה ובינה כסדר והוי' של חודש ניסן הוא כסדר אבל תשרי מורה על מעשינו ותשובותינו והשפעותינו ממטה למעלה וע"כ תשרי הוא תשרק מהופך ממטה למעלה ולפי שבר"ה דנין העולם אם מקיימין ישראל מצותיו ע"י יראתו שנברא העולם בשביל זה ע"כ אנו ממשיכין עלינו מדת יראתו וכמ"ש בר"ה כמה דכייף אינשי טפי מעלי וגם הוא ראשון לעשרת ימי תשובה שאנו בני ישראל מפשפשין במעשינו אם נכשלין באיזה דבר קיום המצוה או עבר על ל"ת ונפלו באהבות