אורח לחיים קט

וישלח ידו ויחזק בו ולא אחז בזנבו כאשר אמר נו הש"י וא"ו דאמר ויהי למטה בכפו וזה היה לו שמחה שנעשה למטה והל"ל והיה למטה בכפו והיה לשון שמחה ולמה אמר ויהי לשון צער זיי"ן דאמר למען יאמינו כי נראה אליך אלהי אברהם יצחק ויעקב האיך תלוי האמונה בזה החות. חי"ת דאמר הבא נא ידך בחיקך ואמרו רז"ל אין נא אלא לשון בקשה ומה צורך נבקש שיביא ידו אל חיקו ובודאי היה משה ציית בצווי אם אמר לו הבא ידך בחיקך:

טי"ת מה צורך להביא ידו דוקא אל החיק ולא להכניס ידו תחת הסודר ולהוציאה כשלג. ונראה דהנה כתבתי בפ' בראשית פירוש התרגום יונתן ב"ע על פסוק אם תיטיב שאת וכו' ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו וז"ל התרגום הלא וכו' ובידך מסירית רשותי' דיצרא בישא ולותך יהא מתויה ופירושו שם עיין שהוא לשון תאוה ואנת תהא שליט בי' בין למזכי בין למחטי עכ"ל וכתבתי פירושו עפ"י מה שאמר הרב הק' מו"ה דוב בער זללה"ה פי' הגמ' בראתי יצה"ר בראתי תבלין היינו התורה ומאי משל דומה לנמשל אם מתבלין הבשר עם תבלין הרבה אעפ"י כן הבשר הוא עיקר והתבלין לטעום טעם יותר בבשר ונמצא לומר מכאן שהיצר הוא העיקר והתורה הוא תבלין אליו והאיך שייך זה ואמר הוא זלה"ה שבאמת הוא כן כי אורייתא בנא דו"ר לא פרחת לעילא וכן מצוה בלא דחילא לח פרחת לעילא וצריך האדם לעבוד הש"י בכל מנותיו עם כח היצר שבו ולעשות מן יצר הרע יצר טוב לעבוד עמו הש"י רק כדי שלא יכשל בתאות היצר למלאות תאותו עם היצר ככל הנבראים ברא הש"י התורה לראות במצות התורה איך להתנהג עם כח היצר נחלק בין אסור ומותר וכו' ע"כ ודפח"ח. ושמעתי מאדמו"ר הגאון הקדוש בוצינא קדישא מ' שמואל שמעלקי זללה"ה אב"ד דק"ק ניקלשבורג פי' הפסוק בקש שלום ורדפהו. אם תבקש שלום עם היצר אז ורדפהו תרדוף אותו ולא תשמע אליו כי הוא חפץ בזה שלא ישמע אליו רק הוא עושה רצון קונו שנברא בשביל זה ודפח"ח:

וכן נמצא בגמרא שטן לשם שמים נתכוין כדי להזכיר זכות אברהם דרש רב אחא זה בא שטן ונשקי' אכרעי' לפי שלמד זכות עליו ואי לאו דהדרש הי' אמת מה מועיל הלימוד זכות ועיין מ"ש בפ' וישלח בפסוק ויקרא שם המקום פניאל וכו' ותנצל נפשי ע"ש. והנה רנון מחשבת היצר לעבוד עמו הש"י ולהכניסו לקדושה ולעשותו יצר הטוב וזהו ביד האדם וזהו פי' ת"י ואנת תהא שליט ביה בין למזכי בין למחטי היינו למזכי אם לא ישמע אליו ולהכניסו לקדושה לעבוד עמו הש"י ובין למחטי היינו אם ישמע ח"ו אליו האדם אז הוא מחטיא היצר ומפילו וזהו פי' מה שאנו אומרים בוידוי על חטא שיפרש שם לכל החטאים ואח"כ על חטא שחטאנו לפניך ביצר הרע הלא כל החטאים חוטאים ביצר הרע:

אלא פירושו שחטאנו לפניך ביצר הרע ולא עשינו ממנו יצר טוב לעבוד אותך עמו:

ומהות היצר הרע כתבתי כמה פעמים ועיין פ' בראשית בפסוק הוא ישופך ראש היינו שמביא לאדם מחשבת גדלות ואז הוא ישמע אליו כמ"ש בפירוש אין אדם עובר עבירה אלא א"כ נכנס בו רוח שטות היינו גדלות מביא לאדם ואז אין הש"י עם האדם כי אין אני והוא יכול לדור ואז ישמע האדם אליו אבל בלא"ה אי אפשר לו לחטיא את האדם כי אמרו ז"ל יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ואלמלא הקב"ה עוזרו לא היה יכול לו שנאמר צופה לרשע לצדיק ע"ש וכשמחטיאו עבור שמכניס בו תחלה מחשבת גדלות תשובתו היא בינה עולם התשובה והיא עונם הענוה שמקיים וחטאתי נגדי תמיד ורואה תמיד בשפלותיו

והנה במצרים היה גלות הדעת והוצרך להיות הגאולה ע"י משה שהוא בחי' הדעת שהוא בינה ומהו הדעת עיין בליקוטי תורה בפסוק וירא ה' כי סר לראות וכו' וז"ל דע כי דעת דז"א עשרה הויות מצד אבא ועשרה אהיה מצד אימא והנה יו"ד הויות גימטריא ס"ר ועשרה פעמים אהיה גימט' ר"י כמנין רדו וכו': אמנם משה חשב שהי' נמשך הגלות מי' הויו"ת שעולין סר וזהו וירא ה' כי סר לראות וראה השי"ת למשה שטעה וכו' אמר לו הש"י לא כן הוא כי גלותם נמשך משמות אהיה יו"ד פעמים גימטריא רד"ו ומשם עתידין ליגאל וכו' וזהו אהיה שלחני אליכם עכ"ל ולכן כשיצאו ישראל ממצרים כתיב וחמשים עלו בני ישראל שהיו בעולם החמשים