נאות דשא ריד

יתירה בצד שמאל בתואר ורד ממש שהש"ך בסימן ל"ה סקי"ז אוסר והט"ז בסק"ד מתיר איך ראוי להורות

הנה פשטות דברי הש"ך בסקי"ז מורה דאוסר ורדא משמאל בתורת יתרת מקמא דכי היכי דיתרת מקמא טרפה משום דהו"ל כחסר אונא אלא דאנן מכשירין מקמא משום דאורחא בהכי אבל בצורת ורדא לאו אורחא הו"ל כחסר אונא ואע"ג דאינו עומד במקום האונות מ"מ כל הריאות הוי מקומן של האונות וכן אעפ"י שאין לו תואר אונא מ"מ אונא אין לה צורה ידועה כך מורין פשטות דברי הש"ך וכ"כ התב"ש שם וכן פירשתי לעיל בסימן קי"ז בתחלת התשובה אכן בסוף הסימן שם שם הוכחתי דאין זה כוונת הש"ך כי הוא עצמו בנקה"כ בקו"א לא סתר ראייתו של הט"ז מיתרת רגל רק משום דכאן הו"ל כניקב והיינו עפ"י שיטת הרמב"ן ביתר כנטול שאנו חוששין לדעתו באין ה"מ ע"ש בדברינו בכל סימן קי"ז באורך כי הדברים ברורים ולא אכפיל כאן עכ"פ קצרו של דבר מבואר דגם הש"ך מודה דלמאי דקיי"ל דיתרת מקמא כשר לא אמרינן דכל הריאה הויא מקום האונות ומה דהוצרך הש"ך וכן המרדכי בפא"ט לומר דהא דיתרת מקמא כשר היינו משום דאורחי' ולא אמרו כפשוטו משום דאין שם מקום האונות היינו משום דאכתי הו"ל להטריף לשיטת הרמב"ן והמרדכי שם קאי בהדיא לשיטה זו ואע"ג דבלא"ה לשיטת הרמב"ן צ"ל דיתרת מקמא אורחי' אפ"ה ס"ל להש"ך ג"כ דאין כל הריאה מקומן אע"ג דאין צריך לזה דהא י"ל דכשר משום דאורחי' מכל מקום סבירא ליה להש"ך זאת מבחוץ משום דזה דחוק הוא לומר דכל הריחה מקומן ואם כן בשלמא למאן דפוסל יתרת מקמא וס"ל בשיטת רש"י בפי' כל יתר כנטול מוכרח לסבור סברא זו דכל הריאה מקומן אבל לפי האמת דמכשירין יתרת מקמא לכן ס"ל מבחוץ דאין כל הריאה מקומן ותו דאדרבא לשיטת רש"י בפי' יתר כנטול יותר מסתבר לו' דהא דפסקינן דלא כרבא במקמא היינו משום שאין במקומו משום דלומר דאורחי' הוא דבר רחוק דהא חזינן דלאו אורחי' ובשלמא להרמב"ן מוכרת לומר דאורחי' משא"כ לשיטת רש"י מסתבר יותר לומר דהוי שלא במקומו וכ"ז ברור בכוונת הש"ך דאלו לפי' הפשוטו בש"ך וכמו שהבין התב"ש א"כ הו"ל להשיג בנה"כ בקצרה דאין ראיה מיתר רגל משום דהכא כל הריאה מקומן א"ו כמו שפירשתי וקצרתי כאן והמעיין היטב בדברינו בסימן קי"ז יבין כאן ודוק היטב באופן דאין טעם לאסור ורדא יתירה בשמאל רק מחמת שיטת הרמב"ן דהו"ל כניקב ומש"ה לא אסרה הש"ך ז"ל בודאי אלא באין הפסד מרובה אבל בה"מ ראוי להתיר אע"ג דהט"ז אוסר גבי טחול אפ"ה בה"מ לחוש לשיטת הרמב"ן ז"ל מ"מ הא איהו גופי' מתיר כאן לגמרי בורדא בשמאל ואע"ג דבאמת דבריו תמוהין וכהשגת נה"כ עליו מ"מ אנן קיי"ל בטחול להתיר בה' מ ממילא ה"ה בזה. ומיהו ורדא יתירה במקום הורדא יש לאסור אפילו בה"מ מטעמו של הט"ז דהו"ל חסרה ורדא

אמת דלכאורה יש מקום אתי לומר דאפילו בשני וורדות במקום א' יהיה מותר בה"מ והוא דהנה כתבתי בחדושי לחולין פא"ט דף מ"ז ע"א דיש להקשות בהא דסבר רב אשי למטרפי' שמחולקי' שם רש"י ור' אפרים דלרש"י חסרה הורדא כשר וב ורדות טרפה ולתוס' הוא איפכא ע"ש ושיטת הגאונים הובא ברא"ש הוא שיטה ג' דבין חסר בין יתיר כשרה ומפרשים כרש"י דחדא ורדא היה גבי רב אשי וסבירא ליה כיון דזימנין איתי' וזימנין ליתי' תו לא מטרפי' בשום שינוי דאית בי' עיין שם ורצה לומר דרב אשי הי' סבור דליכא ורדא בעולם משום הכי הוי סבור למטרפי' משא"כ אחר שאמרו לו דכל חיוי ברייתא כו' כשר בכל שינוי הנמצא בה ולפ"ז קשה לכאורה על שיטה ומנהג שלנו דבין חסר ורדא בין יתר ורדא טרפה ויתרת מקמא כשר וק' ממ"נ איך הפי' בגמרא אי כרש"י א"כ חסר ורדא כשר ואי כר"א א"כ יתרת דורדא כשר ואי כהגאונים שניהם כשרים אבל שיהי' שניהם אסורים א"א בש"ס וכ"ת דאנן אסרינן תרוייהו מספקא דלא ידעינן אי הפי' כרש"י אי כר"א מש"ה עבדינן כחומרת שני הפירושים הא ליתא דב' ורדות כשר ממ"נ דלר"א כשר ולרש"י נהי דב' ורדות טרפה היינו מטעם יתרת מקמא ואלו אנן מכשירין יתרת מקמא וליכא טעמא להטריף ב' ורדות לדידן רק משום חסר ורדא והרי לפירש"י חסר ורדא כשר וא"כ ב' ורדות לדידן יוכשר ממ"נ בשלמא לפי' הש"ך כפי מה שהבין התב"ש מדעתו דאוסרים ב' וורדות משום יתרת מקמא דהו"ל כחסרה אונא א"ש דמש"ה אסרינן ב' ורדות משום חומרת פירש"י אבל לשיטת הט"ז קשה כנ"ל וכן נמי לפי מה שבארתי דאין מקום לאסור ב' ורדות מטעם חסרה אונא אפילו להש"ך משום דמודה דמקמא אין מקום האונות ולא אסר הש"ך רק עפ"י שיטת הרמב"ן דה"ל כניקב ג"כ קשה כנ"ל למה אסרינן ב' ורדות הא כשר ממ"נ וכנ"ל ואין מקום לתרץ רק לומר דמש"ה אסרינן ב' ורדות דדלמא האמת כפירש"י ואפילו הכי ב' ורדות אסורות דאע"ג דחסרה הורדא כשרה מ"מ טרפה מטעם דהו"ל כניקב וכשיטת הרמב"ן ושוב מצאתי גוף הקושי' הקשה הכרתי ופליתי סי ל"ה ותירץ כמ"ש דאיסור ב' וורדות הוא משום דהו"ל כניקב ודבריו קצת תמוהים דהא קושייתו הוא לשיטת הט"ז ולדידי' לא תירץ כלום דאם איסור ב' ורדות משום ניקב ה"כ גם בשמאל יהיה טרפה ולמה מכשיר הט"ז בשמאל וע"ש בכרו"פ וצ"ל דתירוצו אינו לדרכו של הט"ז אלא לדרכו של הש"ך הרי דברי הפליתי מסכים בכל דברינו דלהש"ך אין איסור בב' וורדות מטעם יתרת מקמא אלא מטעם דהוי כניקב ולפ"ז יש לנו לומר דגם שני ורדות במקום א כשר בה"מ כיון דאין בו טעם לאסור רק משום דהוי כניקב וכפי שיטת הרמב"ן ז"ל. איברא דהא ודאי ליתא כי בכל כיוצא בזה כבר כ' התב"ש שא"א לחלוק על המנהג והכי קבילו עלייהו כמו שהעיד רמ"א שהמנהג לאסור ב' וורדות ומורה דאפילו בה"מ אסור אבל בורדא בשמאל שלא נזכר ברמ"א ואין ידוע המנהג איך נתייסד והרי הט"ז מתירו לגמרי והש"ך שאסרו לא אסרו רק עפ"י שיטת הרמב"ן ז"ל מש"ה נראה דבה"מ יש להתירו וכאמור

שאלה קכ"א

מיהו שני ורדות בצד ימין ואחת אינה עומדת כלל במקום הורדא אלא שינתה מקומה

בהא נ"ל דיש להטריף אפי' בה"מ ואע"ג דגם בכה"ג כיון שאינה עומדת במקום הורדא לא אמרינן יתר כנטול ולא הו"ל חסר ורדא וכן משמע מלשון הט"ז דלאו דיקא בשמאל מכשיר אלא אפי' בימין כל שאינה עומדת במקום הורדא משום דכה"ג לא הוי כחסרה ורדא וכ"כ הפרי מגדים שם בדעת הט"ז וא"כ אף להנה"כ דאוסר היינו מטעם דהו"ל כניקב לרמב"ן וא"כ יש להתיר גם בזה בה"מ ומכ"ש שכתבתי בסימן הקודם דאפילו אם שניהם במקום הורדא אפ"ה אין טעם לאסור רק עפ"י שיטת הרמב"ן משום דממ"נ או חסר או יתיר כשר כאשר ביארתי שם וא"כ גם כה"ג היה ראוי להתיר בה"מ וא"כ אפי' למה שכתבתי דמ"מ מה שהמנהג לאסור בב' וורדות היינו אפילו בה"מ מ"מ הא כתבתי שם דבורדא בשמאל כיון שהט"ז מתירו לגמרי א"כ לא נודע המנהג בזה ואוקמי' אדינא דבה"מ שרי א"כ לפ"ז גם בימין כל ששינתה מקומה שמתיר הט"ז יש להתירו ג"כ בה"מ מ"מ לא מלאני לבי בזה להתי' בה"מ דאי משו' מ"ש בסי' הקוד' דעפ"י הדין יש להתיר בכל ב' וורדות בה"מ זולת עפ"י המנהג אין מזה ראי' כי שערי תירוצי' לא ננעלו ואפשר ליישב הסוגיא דהש"ס באופן שיהיה טרפה בין חסרה ורדא בין ב' וורדות וגם י"ל עפ"י שכתבו מקצת האחרונים דאפילו לפירש"י שהביאו ורדא א' לפני רב אשי ולא היה לבהמות אז ורדא מ"מ י"ל דעכשיו שיש לכולם ורדא אם חסרה טרפה וא"כ אפשר דהמנהג נתייסד יסד עפ"י סברא זו ולכן אסיר בין חסר בין יתיר מצד הדין ולכן גם אם אמת שינתה מקומה יש לאסור דהא בורדא אחת אם שינתה מקומה רבו המכשירין מטעם דס"ל דאורחי' בהכי דלפעמים אינה עומדת במקומה וכמבואר בתוס' פא"ט דף מ"ז ע"ב ד"ה אבל דבורדא בשמאל כ' דטרפה משום דלאו אורחי' דורדא להיות בשמאל אבל בשינתה מקומה דעתם נוטה להכשיר משום דאורחי' בהכי ע"ש א"כ אף דאנן אסרינן שינתה מקומה היינו משום דחיישינן להחמיר דלמא לאו אורחי' לשנות מקומה אבל כאן אמרינן איפכא לחומרא כסברות רוב הפוסקים דאורחא דורדא לפעמים לשנות מקומה א"כ בכל מקום שעומדין ב' ורדות בימין שייך בי' תמיד כל יתר כנטול משום דכיון דאורחא לשנות מקומה א"כ לא הוי יתרת שלא במקומה וטרפה אפי' לשיטת רש"י מש"ה אסור אפילו בה"מ ודוקא ורדא בשמאל דשם ורדא לאו אורחי' אז הוי יתרת שלא במקומו ואינו אסור רק להרמב"ן מש"ה שרי בה"מ משא"כ שינתה מקומה בימין וכאמור. ובאמת על הט"ז אני תמה בזה דלשונו בסימן ל"ה סק"ד משמע באמת כמו שפי' פרי מגדים דאפילו בימין אם שינתה מקומה כשר והרי אפילו לשיטתו דאין אסור אלא משום דהו"ל חסרה הורדא מ"מ גם בשינתה מקומה שפיר הו"ל חסר הורדא כיון דלרוב הפוסקים אורחי' בהכי וכאמור ויש ליישב דעת הט"ז בדוחק ואין להאריך אבל עכ"פ לדינא נ"ל ברור כמו שכתבתי דיש לאסור בב' ורדות בימין אעפ"י שהאחרת רחוקה ממקום הורדא אפי' במקום ה"מ מהטעם שכתבתי כיון דלרוב הפוסקים שינתה מקומה אורחי' הוא והו"ל כאלו שניהם עומדין במקום הורדא וכן נמי בכל האופנים שאסר הש"ך שני ורדות בסקי"ז אפי' שאין להם רק תואר קצת ע"ש בכולם יש לאסור אף בה"מ דאע"ג דקיי"ל בכל יתרת שאין לו צורת האבר לא אמרינן בי' י"כ וא"כ לכאורה יש להכשיר בה"ג דבשלמא לפי מה שרציתי לעיל (ברסי' קי"ז) לפרש דעת הש"ך דורדא יתירה בצורת אונא לאו אורחי' והו"ל יתרת מקמא וכחסר אונא אז שפיר יש לאסור אפילו באין לה רק תואר קצת משום דדיינינן לה כאונא יתירה וקיי"ל דאונא יתירה מקמא לאו אורחי' אלא כשיש לה צורת אונא לגמרי אבל שיהי' לה אפילו קצת תואר ורדא לאו אורחי והו"ל כחסר אונא וטרפה אבל לפי מה שבארתי שם אח"כ דלאו משום ה"ט אסר לה הש"ך ומודה דלא אמרינן דכל הריאה הוי מקום האונות ומטעמא אחרינא אסר לה בנה"כ בקו"א ובה"מ כשר ורדא יתירה בשמאל רק דאפ"ה בשינתה מקומה בימין אמרנו בסימן זה דאסור אף בה"מ משום דלמא שינתה מקומה אורחי' הוא והו"ל כאלו שניהם עומדים במקום הורדא והו"ל יתר כחסר ורדא א"כ כשאין לה תואר של הורדא לגמרי הרי אין להיתרת צורת האבר ול"א בי' יתר כנטול וכשר. מ"מ נ"ל דז"א דבאותן האופנים שחש גם שם הש"ך לורדא יתירה ולא לאונא קים להו דאורחא לפעמים