נאות דשא קצו

חז"ל דאין מועיל שום היזק באותו האבר אא"כ מקולקל רובו משא"כ בגדולה דשיערו טפח אעפ"י שהטפח אינו מחזיק רק מיעוט האבר ההו' ממילא שפיר אמרי' דכל מה שמזיק קרע של טפח אף שאינו מחזיק רק מיעוט שטח האבר ההוא כך מזיק ג"כ חסרון שליש מטפח כיון שאם תמתחנו יהי' טפח לכן מזיק בו ג"כ אע"פ שאינו מחזיק רק מיעוט שטח האבר והבן כי הוא סברא נכונה שוב ראיתי שכ"כ התב"ש בסימן יו"ח סק"ו והכרו"פ שם בסק"ה וע"ש שהסבירו ג"כ חילוק זה בסברות נכונות דדוקא לענין טפח אמרינן שאם תמתח ולא לענין רוב ע"ש

אמנם הני מצאתי ראיה ברירה מדברי הט"ז ביו"ד סימן ל"ב בסק"ג דלא ס"ל סברא זו אלא דגם לענין רוב שפיר אמרינן הסברא דחם תמחח וכאשר אבאר ילפי שדברי האחרונים שם צריכין ביאור קצת לכן אבאר דבריהם בתחלה בקצרה כדי שתובן הראי' יותר הנה רמ"א ז"ל כ' שם ולפי מה שיתבאר בסמוך דשיעור איסר הוא פחות מרוב וכוונתו להביא ראיה מדין נפה דבסעיף ג' דנקבים שאין בהם חסרון דקיי"ל שיעורן ברוב וביש חסרון דחמיר שיעורן באיסר ולכאורה קשה למה הוכיח מסעיף ג' דמיירי בנפה ולא הוכיח מסעיף א' דפסיקה ברוב וחסרון באיסר אכן הענין כך הוא דמהתם לא הוכיח משום דהדבר פשוט דאף דאיסר גדול מרוב היקפו של קנה מ"מ יש חומרא בחסרון במה שמשערין כאיסר כי יצויר שהאיסר אינו מחזיק רק שטח מיעוט הקנה ורובו שלם דאלו באין חסרון כל שלא נפסק רוב כשר ולעולם דאיסר שיעורי גדול מרוב היקף לכן הוכיח מסעיף ג' דכ' שם ניקב סביב היקפה אם יש חסרון מצטרף לאיסר ואם אין חסרון מצטרף לרוב ומשמע לי' להרמ"א ז"ל דסביב היקפה קאי גם על יש בהם חסרון אלמא דאפילו כשעומדין סביב היקף הקנה יש איסר קודם שמגיע לרוב היקף ומהא מוכח שפיר דאיסר זוטר מרוב היקף ותירץ הש"ך דנקב חסרון דמצטרפים לאיסר לא מיירי באמת בעומדין סביב היקפה אלא כשעומדין באורך או באמצע דהיינו בעיגול באופן שעומדין בשטח מיעוט הקנה והרוב שלם אבל בעומדין סביב ההיקף יש באמת רוב קודם שמגיע לשיעור איסר ולשון סביב היקפה שכ' הטור ומחבר תירץ בדוחק דמשום נקב שיש בו חסרון ע"כ תופס מקום ברוחב הקנה לכן קראוהו סביב היקפה אפי בהיותם עומדים באורך או באמצע והט"ז תירץ ג"כ קרוב לזה דלעולם חיסר גדול מרוב רק דאפ"ה בנקבי חסרון אפילו עומדים בהיקף יצויר שיהיה איסר בעוד שאין רוב דהא לענין שיעור איסר חושבין האורך עם הרוחב כי בכל חסרון יש בו מאורך ורוחב ולענין הרוב אין חושבין רק קו הראשון מהרוחב ולא יותר ומש"ה אפילו כשעומדין הנקבים בהיקף יש שיעור איסר בעוד שאין רוב זהו תמצית דברי הט"ז והש"ך למעמיק בדבריהם. כלל הדברים שיש בזה ב' שיטות שהן ג' דהיינו דלשיטת הרמ"א אפילו כשנקבי חסרון עומדים ממש בהיקף יצורף שיעור איסר ועדיין ליכא רוב משום שהאיסר קטן ולט"ז וש"ך איסר הוא גדול ואין מצוייר שיהי' איסר בנקבי חסרון קודם שיהי' רוב רק בהייתם עומדים באורך או באמצע רק שהט"ז לימד דבאמת יצויר גם בעומדים בהיקף והנקבים הם קצת קצרים וארוכים והוא מובן וקרוב קצת לדברי הש"ך למבין רק דלהרמ"א אפילו בהיות הנקבים אינם ארוכים רק מעט מזער וכל עיקר תפיסתן בהיקף אפ"ה יהי' איסר קודם היות רוב זהו כלל ביאור דברי האחרונים שם ובחדושי לחולין בריש דף מ"ה בסוגיא דניקבה כנפה הארכתי שם בע"ה לבאר כל הסוגיא ההוא לפי כל א' מהשיטות הללו ע"ש. ואולם דברי הט"ז צריך עוד ביאור במה שכ' שם בתירוצו טעם למה צריך בחסרון שיעוד איסר שהוא יותר גדול מרוב הן בחסרון הן בנפה וכתב שם דהטעם משים דמאן לימא לן למתוח אותו החסרון לרחבו תמתתנו לאורכו כו ע"ש דלכאורה כ"ז המה דברי מותר דהא בלא"ה הדבר כפשוטו דאע"ג דאיסר גדול שיעורו מרוב מ"מ בעינן דוקא כאיסר כיון שכל שטח האיסר אינו מחזיק רק מיעוט הקנה ורובו שלם וא"כ אין כאן טרפות בתורת פסוקה רק בתורת חסרון וכך שיערו דחסרון הל"מ שאינו בפחות מאיסר. ולכן נ"ל בכוונת הט"ז שלא הונח לו בזה משום דעדיין אין מתורץ קושיות הרמ"א והיינו כיון דקיי"ל בסימן מ"ח נקדרה כסלע טרפה שאם תמתח תעמוד על טפח הרי שכל מה שעושה אין בו חסרון בשיעור שלו כך עושה בחסרון בשליש משיעור ההוא מטעמא דשאם תמתח וא"כ קשיא ה"נ בעינן בחסרון שיעורא דאיסר הא אפילו ליכא איסר הוי לן למטרף כל שרוחב החסרון שליש וורוב אותו הגרגרת דאז אם תמתח תעמוד על רוב וכ"ת דבאמת הכי הוא דשיע' איסר אם ימתח יהי רוב עדיין נשאר קושיות רמ"א ז"ל דנהי דלא יהי' מוכח דרוב היקף גדול מאיסר מ"מ עכ"פ מוכח דאינו קטן מאיסר דאל"כ לא היה צריך חיסר בחסרון וא"כ כיין דאיסר אינו רק כמו רוב היקף א"כ רוב חופה הוא גדול מאיס' וא"כ נשאר קושיו' הרמ"ח על הרשב"א דהא הרשב"א רוב חיפה מיירי לזאת תירץ הט"ז דגרגרת לא דמי לכרס ודוקא בכרס נוהג הדין דאם תמתח משום דקריעה בטפח היי התם בין חם הקרע ברוחב ובין באורך משא"כ בגרגרת דסדק באורך אין ויזיק ח"כ מאי חזית למיתחי ברוחב תמתחנו באורך מש"ה בעינן דוקא כאיסר שכאשר יומתח יהי בי הרבה מאוד ושיעורו חז"ל דבשיעור זה ג"כ ריב מחלק הרוחב בהיות חישבו כן נ"ל בביאור דברי הט"ז. ושוב ראיתי להרב פרי מגדים שם במשבצות זהב שפי' כך דברי הט"ז יעו"ש (ויש שם ט"ס במ"ש שהרוב חופה כשימתח יהי' טפח ורביע וצ"ל חצי טפח ורביע ע"ש ותבין) בכל דבריו תר"ה שכיון לדברי הנ"ל

אמנם עדיין אני תמה על מה שהוקשה להט"ז מההוא דכרס כאשר פירשנו והלא באמת אין מקום קושי' כלל מכרס דהא אההוא דינא דאם תמתח אין חושבין רק החוט המקיף דהיינו שהחסרון הוא סלע והיא שליש טפח וכשתמתחנו דהיינו חוט המקיף יהי' טפח אבל אין חושבין כל החוטין שיכולין לעשות מן שטח סלע רק חוט ההיקף לבדו ואם כן אין כאן מקום כלל על הרשב"א דשפיר נוכל לומר דאוסר כשימתח לא יהי' היקפו יותר מרוב היקף ואפ"ה כל שטח איסר הוא גדול מרוב חופה ג"כ ותמיהני על הרב פ"מ שלא הוקשה לו זאת ומכ"ש לדעת רש"י דאם תמתח היינו בכפל וכל דברי הרב פר"מ שם המה לדעה זו דניחא טפי די"ל דכשימתח האיסר על הכפל יהי' רוב היקף וא"כ חוט המקיף את האיסר יש בו שני פעמים רוב היקף ממילא כל השטח של איסר ודאי גדול מרוב חופה ואין כאן מקום קושי' כלל ולמה הוצרך הט"ז להוסיף סברתו הנ"ל דא"ה למתחו כיון שלאורך אין מזיק הא בלא"ה לק"מ ומה"ט תמי' לי ג"כ על מה שפי' הפ"מ שם במה שהוקשה להב"ח יעו"ש ועם דברינו אלה תראה שאין התחלה לקושי' כלל אלא די"ל שדברינו אלה עצמם נכללים בתירץ הב"ח כפי מה שביארם הפר"מ שם ע"ש ותבין ודו"ק אבל עכ"פ במה שפירשנו שהט"ז בא ליישב קושיא זו והוצרך לחדש סברא זו דיש חילוק בין גרגרת לכרס בהא ודאי קשה דמה הוצרך לזה הא אין התחלה לקושיא כלל אולם אע"ג דקשיא לנו כנ"ל על הט"ז מ"מ א"ח להכחיש בשום אופן שלא יהי' כוונת הט"ז כאשר פירשנו דבודאי כוונתו כנ"ל דהא אנו רואין בהדיא שנתן טעם מדוע אין מותחין הקדרה ואי משום קושייתינו י"ל שהט"ז כ' זאת לרווחא דמלתא דבאמת ה"מ לתרץ כפשוטו דחוט המקיף יש בו רוב היקף ובצירוף כל השטח הוא גדול מרוב חופה וכדאמרן חלא דאתא לטפויי ולומר דאפילו בחוט המקיף לבדו מצינו למימר דאית בי' טפי מרוב היקף ומה דלא מטריף בפחות מכאיסר אם יש בו שיעור שאם תמתח תעמוד על רוב היינו משום דכאן א"א למותחו לרוחב לבד כיון שיש בו מחלק האורך ג"כ ודו"ק כן נ"ל ברור כוונת הט"ז אחר הדקדוק היטב וא"א לשום בר דעת שיכחיש היות כוונת דברי הט"ז שלא כדברינו ואחרי שנתבאר לנו היטב דברי הט"ז הנה באנו להמבוקש שלנו דמוכח מהט"ז דגם היכי שהשיעור ברוב ג"כ נוהג הדין דאם תמתח דהא קאמר דבגרגרת הוי מטריף בחסרון פחות מכאיסר אם יש בו שיעור שאם ימתח יעמוד על רוב חי לאו משום טעמא דנסדקה לאורכה לא מיטרף לכן בעינן כאיסר דבשיעור איסר שיערו חז"ל דאם ימתח יהיה להיקפו ג"כ רוב הרי דברוב נוהג כמו כן דין דאם תמתח ממילא דה"ה בשר החופה בבהמה קטנה דשיערו ברובא אם יש בו חסרון כשיעור שליש רובו ג"כ טרפה שאם תמתח תעמוד על רוב ודלא כהתב"ש והכרו"פ שהבאתי והתב"ש שם בסימן מ"ח הביא ראיה לדבריו מגרגרת דבעינן דוקא איסר ע"ש. והנך רואה דאינו ראיה כלל דדוקא התם דמחי חזית למתוח לרוחב וכדברי הט"ז ושוב ראיתי להפ"מ במשבצות זהב סימן מ"ח סק"ח הביא דברי התב"ש הנ"ל והשיג עליו דמגרגרת אין ראיה כנ"ל והביא שם ג"כ בשם הפרי תואר דס"ל ג"כ דלא כהתב"ש וספר הפרי תואר אינו לפני ולפ"ז מאחר שהבאתי ראיה מהט"ז בהדיא דס"ל כהפרי תואר נ"ל לכאורה דיש להחמיר כוותייהו

איברא דנ"ל מוכח מהתוס' דלא כהט"ז אלא דכל היכי דשיעורו ברוב אינו נוהג בו דין דאם תמתח והוא מדהקשו התוס' בר"פ א"ט דף מ"ג ד"ה הנך (הבאתי דבריהם בסימן הקודם ע"ש) דיש יותר מן ח"י טרפות דהיינו חסרון גרגרת והוצרכו לתרץ דטעמא דחסרון משים שסופו ליפסק ואלו לדברי הט"ז בלא"ה לק"מ קושיות התו' אחר שנבין דלכאורה קשה בלא"ה דאיכא יותר מח"י טרפות דהא במתניתין לא חשיב בכרס חיצונה דהיינו בשר החיפה רק טרפות דקריעה והרי יש בו טרפות דנקדרה שהוא שיעיר אחר דאלו קרועה בטפח וזה בסלע אע"כ הדבר פשיט שאלו הם לגמרי טרפה א' דכל מה שצריך טפח אם אין בו חסרון די אצלו בחסרון בשליש טפח וכל שיש בו חסרין שליש טפח יש בי קרע טפח רק דקריעה היינו בקו שוה וארכו טפח וזה שיש בו חסרין אז ארכו מעוגל והוא ג"כ טפח וא"כ הוא ממש טרפה אחת לגמרי וזה פשיט וא"כ מה הקשו התוס' דנחשוב חסרון גרגרת הא לק"מ דגם חסרון הגרגרת הוא ממש פסוקת הגרגרת ברובו וטעמא דחסרון כאיסר הוא משים שאם תמתח תעמוד על רוב ומה דבעינן יותר הייני משים שיש בו גם מאורך וכסברות הט"ז (דסברא זו היא ברורה וא"א לדחותה בשום פנים לומר דהתוס' לא ס"ל סברא זו) לכן צריך איסר שכאשר יומתח יהי' בו יותר מרוב היקף בכדי שיהי' קלקול רוב בהיקפי וכדברי הט"ז וא"כ אין התחלה כלל לקושיות התוס' משום דדין פסוקת הגרגרת יחסרון הגרגרת היא ממשות כמו בבשר החיפה דקרועה דידי' וחסרון דידי' הוא ממש חדא וכנ"ל אע"כ ס"ל להתוס' דבגרגרת כיון דשיעורו ברוב שיב אין נוהג בו כלל דין דאם תמתח וא"כ חסרון כאיסר אינו כלל מטעם דאם תמתח אלא רר"ח טרפות