נאות דשא קלו

וועקסל בעד אלף המדת יי"ש א"כ כל מה שנתן האדון יי"ש להמוזגים נתן אדעתא דנפשי' ולא לצורך השותפים כיון שעדיין אין לו שט"ח מהם מ"מ י"ל שהאדון נתן על אמונתם אחר שראה שהם בטוחים ובפרט שכבר לקח מהם הרבה ממון וגם כבר נתנו לו וועקסל על כל המ"ם אלפים שהוא דמי האורנדא של ב' שנים ממילא מאז היו בטוחים על הי"ש וא"כ הי"ש הי' בחזקתם וסופו מוכיח שלא נתן אדעתא דנפשי' רק על דעת השותפים שוכרי האורנדא דהא לא קיבל הוא מעות מן המוזגים הערלים ואדרבא הפקיד קיבל מעות מהם ע"י בקשתם של השותפים שיקבל מאתם ויתן להם וגם לבסוף דחזינן שהאדון חושב אותו היי"ש לתוך אלף המדות שהתחייב א"ע להקיף להם ממילא איכא שפיר ערבו מעות וכנ"ל ועוד י"ל דע"י הסך כ"ב זהובים שקיבל שמעון עירבון מאיש אחד בעד איזה עסק שהשכירו לו איכא ג"כ עירבו מעות מלבד מה שכתבנו תחלה דע"י הוועקסל שנתנו שייך סך זה לכולם אלא אפילו אם עדיין לא היו נותנים הוועקסל של מ"ם אלפים מ"מ שפיר יש כאן עירבו המעות דהא כיון שהתחילו לישא וליתן אפילו בלא עירבו אינם יכולין לחזור לשעבר כמבואר בסמ"ע וט"ז רסימ"ן קע"ו א"כ כבר מעות זה הוא בשותפות והוי עירבו ותו מועיל גם לענין להבא ע"י תערובת המעות ובהיות כן שביארנו מכל הליו טעמי דאיכא כאן עירבו המעות ומשיכה באופן שנקנה השותפות ביניהם שהם שותפים עד זמן שקבעו אפילו לענין מה שירויחו מכאן ולהבא לכן נ"ל דשוב לא מהני סילוק בפה דמה שאומר שותף בל"א איך טרעט אפ' אלא בעי קנין כדין חלוקת השותפים וכדמשמע בלשון הפוסקים ברסי' קע"ו שכתבו כללו של דבר באותו דרכים שקונה הלוקח כו' יעו"ש מזה נ"ל וגם מצד הסברא דכיון שיש בזה קנין כמו לוקח וקנו כ"א וא' מהם לענין להבא ממילא כמו הלוקח אחר שהי' קנין המועיל לא מהני מחילה ה"נ בשותפים בזה לא מהני סילוק ומחילה אפילו לענין מה שירויחו מכאן ולהבא ואפילו לטעם האחרון שכתבתי דע"י שאינם יכולים לחזור איכא עירבו מעות דלכאורה י"ל דהא דאין יכולין לחזור לשעבר היינו מטעם דהוי כשכורין זה לזה ויש לכ"א שיעבוד הגוף על חבירו כמבואר סברא זו בפוסקים שם וא"כ לזה יהי' מועיל מחילה הא ליתא דמחילה לענין שעבוד הגוף ודאי לא שייך רק להבא משא"כ לשעבר לענין המעות שכבר שייך להם בשותפות ואותו המעות אפילו הוא ביד א' לא מהני מחילה מהשני דהא אינו דרך הלואה רק דרך פקדון וא"כ ע"י אותו המעות נעשה עירבו וכנ"ל והבן מיהו דק"ק לסברא זו א"כ באומנים המבואר שם בש"ע מאי טעמא יכולין לחזור להבא הא כיון דלשעבר אינן יכולים לחזור א"כ הרי יש להם תערובת מעות ממה שיש בידם בלשעבר א"ו משמע דבעינן דוקא שיתן כ"א מעות מכיסו ויערבו וא"כ קשיא על טעם האחרון שכתבנו בשלמא מה שאמרנו שע"י הוועקסל נעשה אותו הסך כ"ב זהובים של שותפים א"כ הוי כאלו נתן פלוני מעות מכיסו משא"כ לפי טעם האחרון שאמרנו שע"י שאינם יכולין לחזור לשעבר איכא תערובת א"כ הא דמי לאומנים מיהו מאומנים פשיטא דלק"מ דשם אין ממון זה מונח לתורת שותפות לישא וליתן בי דהא אינן עושין שום מו"מ רק תמיד בכל שכר פעולתם חולקים אלא מסעיף א' קשה דמבואר שם דהתחילו להתעסק לקנות או למכור דלא מהני בלא ערבו לענין להבא אע"ג דכבר יש להם מעות שותפות מריוח שלעבר מיהו י"ל דגם שם מיירי שחולקים בכל פעם מה שמרויחים וכבר חילקו בריוח הראשון אז יכולין לחזור להבא וגם דאפילו דעדיין לא חילקו רק כיון שאין הרווחים עומדים למשא ומתן רק לחלוק כל הרווחים לצורך פרנסתם לכן ליכא בזה תערובת מעות דבעינן עירבו מעות למשא ומתן מה שאין כן בנדון דידן שכל מה שלוקחים ומרויחים בעסק האורנדא מניחים הכל לתוך האורנדא למשא ומתן והוי שפיר ערבו מעות ע"י הטעמים ומועיל לענין להבא ושוב לא מהני מחילה וכנ"ל מיהו מה שיש להסתפק בדין ערבו המעות אם זה נתן מנה וזה נתן מנה והשתתפו לעשות מו"מ פלוני ואותו המו"מ צריך שיתנו לתוכו אלף זהובים אם יכול א' להכריח לחבירו שיתן מביתו חלק שלו מכפי כל הצריך לאותו המו"מ שנשתתפו לו דאולי נהי דאמרינן שאין יכולין לחזור אפי' מכאן ולהבא אינו אלא שלא יוכל ליקח מתוך השותפות אותו ממון שכבר נתן וא"כ בנ"ד שאמרנו שהוי עירבו ע"י סך שי"ג זהובים וסך כ"ד זהובים עדיין אין זה מועיל לענין כל השותפות בכללו ואולם מצד הסברא נראה דיכול א' להכריח לחברו שיתן חלקו לכל הצריך לאותו המו"מ כיון דידעו בשעת עשיית השותפות שיצטרכו כ"כ מעות ואדעתא דהכי נשתתפו והגע עצמך אם יומשך לשותף א מהם היזק ע"י מה שלא ימולא כל המעות הצריך לאותו המו"מ אטו נימא דאין שיתוף הב' צריך להשגיח בזה זה לא מסתבר ותו דאפילו אם תמצא לומר דאינו יכול להכריחו למלא מביתו מ"מ אין זה ענין לנ"ד כי השותפים האלו כולם לא היו צריכין לשום מעות זולת השחדים שנתנו אבל יותר מזה לא היו צריכין כי דמי האורנדא ח"צ לשלם רק בסיף כל רבע שנה מה שמאספים מאורנדא עצמה ואי משום שצריכין למעות להנהגות האורנדא כידוע הרי לצורך זה לקחו אצל האדון אלף מדות יי"ש אדעתא דהכי כי בזה הי' להם די והותר להנהיג כל האורנדא עד תשלום השתי שנים ששכרו וא"כ פשיטא דע"י עירוב המעות נגמר מו"מ זה ונתקיים ותו לא מהני מחילה וסילוק. ודע כי מטעם זה השביעי יש עוד לפקפק בו בכמה ענינים ויש דברים בגו רק ליראת האריכות עזבתים מאחר שבלא"ה יש בנ"ד טעמים הרבה על קניית האורנדא כאשר נתבאר ויתבאר עוד לכן אפילו לא יהי' טעם זה ברור יהי' לסניף בעלמא ולכן לא הארכנו בזה

עוד מטעם אחר נראה לנו ברור דנקנה השותפות ביניהם עפ"י מה שבעת שקיבלו השותפים את פלוני לחלק חמישית ולא היו יכולים לכתוב שטרי שותפות ע"י שלא הי' אז מוכן בידם נייר של מלכות השלישו חתימות מקיימות ביד נאמן הקהלה והגיד השליש וכן הודו הצדדים שהונחו חתימות אלו על שיהיו כולם שותפים וששום אחד לא יוכל לחזור ושיעשו אח"כ שטרי שותפות וכן בלשון הקיום מבואר בזה"ל שבפנינו חתם א"ע על השותפות פלוני וניתן נאמנות כמאה עדים לכשנגדו מכל עניני השותפות ועל כל הפרטים המבוארים בגוף הכתב זהו תורף הקיום רק שבגוף השטר עדיין לא כ' כלום וזה השליש הי' רשאי לכתוב שטר על חתימות אלו מעניני השותפות וליפות בכל היפויים שיוכל וכמבואר מלשון הקיום הנ"ל שכתוב בו ועל כל הפרטים המבוארים בגוף הכתב אף שעדיין לא נכתב בהכתב כלום רק שלפי שרצו לכתוב שטר שותפות על נייר מלכות כי כשכותבין על סתם נייר מגיע קנס ואעפ"כ השטר יש לו תוקף בדיניהם ג"כ ולפי שהיו יראים זה מפני זה אולי קודם שיזדמן להם נייר מלכות יחזור א' מהן ע"ז השלישו כעת חתימות מקוימות בקיום הנ"ל בכדי שאם יחזור א' מהם יכתוב על חתימתו שותפות ביפויים ונאמנות כמבואר בקיום ויתן לצד המקיים אותו שטר וא"כ שטר זה הוי כאלו כבר נכתב בכל היפויים כיון דאנו רואים היפויים בתוך הקיום ומכ"ש לפי מה שכתב הסמ"ע בריס"י קע"ו דסתמא דמלתא כל שמקבל עליו לכתוב שטר שותפות הכוונה בכל יפויין ובח"ח ובשד"א ובכל אופנים המועילים ומתקיימים ומכ"ש שזה הנאמן הקהלה שהשלישו בידו החתימות הוא סופר העיר וכבר נודע שכל הכתבים שהוא כותב הוא כעמוד ברזל אשר א"א בשום אופן לסותרם אפילו דיבור א' ממילא כיון שקיבלו על עצמן שהוא יכתוב השטר ושיכתב בתוכו קנסים ועונשים כפי שירצה כמבואר ממה שהגיד לפנינו השליש הנ"ל והצדדים בעצמם א"כ הו"ל כאלו כבר כתבו ועדיין הוא רשאי לכתוב כפי האופן שהושלש בידו ממילא אנו רואין כאלו כבר עשאוהו וכאלו נכתב לפנינו שטר ביד השותפים בכל היפויים באופן שנגמר השותפות ונתקיים בכל אופני קיום שאפשר להיות בעולם וחוץ לזה בסתם חתימה כזו כ"ע מודי דהוי כאלו נכתב דאעפ"י שהע"ש והסמ"ע והש"ך מפלפלים בסתם ממרני הנה כל פלפולם לא שייך בכל זה וכל מה שמפקפקים שם לא שייך הכא שהושלשה ביד שליש על ענין מיוחד דהיינו ענין השותפות וזה קל להבין. וכיון שזכינו לדין דשטר זה הוי כאלו הוא כתוב לפנינו בכל היפויים שאפשר ממילא נגמר השותפות עפ"י שטר זה ואעפ"י שדיברו בפני השליש שאחר ימים יעשו שטר על נייר מלכות מ"מ כל זמן שלא כתבו שטר אחר יש לזה דין שטר לא מבעיא לדעת היש חולקים שבסימן ס"א סעיף א' בהגה"ה דכל שכתבו טופס ע"מ לכתוב שטר אעפ"י שלא נכתב השטר יש לטופס זה דין שטר א"כ ודאי דזה מועיל אלא אפילו לדעה הראשונה דס"ל שם דטופס השטר שביד הסופר שחתומין עליו עדים ולא הועתק השטר אין דין שטר לאותו טופס כבר כ' הש"ך דמיירי שהעדים והסופר כתבו זאת מעצמן לזכירה בעלמא אבל כל שהזכירה נכתב בידיעת הלוה מהני ואם כן מודי בנ"ד ותו דנדון דידן ל"ד כלל להתם ועדיף אפילו מהיכי שהזכירה נכתב בידיעת הלוה משום דהתם מיירי שנכתב לזכירה להיות מונח רק ביד הסופר והעדים עד שיכתבו שטר גמור משא"כ זה שבנדון דידן שהושלש בכוונה כדי שיתנהו לצד המקיים ושאם א' יחזור בו יכתוב שטר זה עצמו ויתנהו לצד שכנגדו א"כ הרי זה שטר גמור ככל שטרי דעלמא שנכתב ליתן ביד שכנגדו ממילא מועיל שטר זה ונתקיים השותפות בכל האופנים היותר מועילים ולפ"ז שוב לא מהני סילוק ומחילה דהא אפילו בשטר איכא פלוגתא בירושלמי אי מהני מחילה כל זמן שיש השטר בידו עיין רסי' רמ"א ובש"ך שם סק"ד ואע"ג דהתם קיי"ל דמהני התם שאני שאין אותו השט"ח רק לראי איך זה יש לו חיוב על חברו ולכן כיון שנמחל גוף החיוב נתבטל השטר משא"כ בזה שהשטר הוא שטר מקנה וקנין שעל ידו נשתתפו ונקנו השותפים ביניהם לא מהני מחילה וסילוק כל זמן שלא הוחזר השטר לשכנגדו ואפילו אם הוחזר הי' ראוי לדון בדבר אי מהני המחילה מדחזינן בשטר מתנה שאעפ"י שהוחזר לא חזרה מתנתו אבל עכ"פ כל זמן שלא הוחזר ברור אצלינו דדברינו בעלמא שאמר לשון מחילה וסילוק לא מהני ולא מידי דענין מחילה ליכא רק בהלואה וחוב ועיין בית שמואל סימן צדי"ק ס"ק ס' וס"א ותו דכיון דבכתב זה כתוב נאמנות כמאה עדים והושלש על אופן זה שמי שיעבור על ענין השותפות יותן לכשנגדו השטר זה א"כ הרי יש לשותפים אלו נאמנות כמאה עדים נגד פלוני וא"כ אפילו אי הי' פלוני מביא עדים על טענתו היו הם נאמנים מכ"ש שאין לו עדים ע"ז והדברים ברורים ומוכיחים ששקר בימינו שהוא אומר שבפני הרבה אנשים אמרו בל"א מיר טרעטין אפ ולא נמצאו כלל אנשים שיגידו זאת זולת אנשי משפחתו של פלוני המחזיקים בידו להזיק את השותפים והויה פסולים