מנחם ציון פ

זירוז שלא תגבר יד האויב והענין הוא דמן הדין מחוייבין לספור מיד בשקיעת החמה דזריזין מקדימין למצות וכשראה משה שנתעצלו ולא ספרו מיד הבין שירדו ממעלתן. ובודאי יבוא עמלק מחר שיהא לו קצת תלוי ראש. וע"כ צוה ליהושע שיהא מוכן למלחמה

וי"ו דגחון רבתי כבר אמרתי טעם על זה וכעת אבארנו בפנים אחרי' ונקדים ליישב מ"ש על ג' דברים נתקשה משה והסימן שמו מנורה שרצים החודש וצריך ביאור מהו ענין הקשוי על שרצים דבשלמא במנורה נוכל לומר לפי שהיתה כלה מקשה ולא של פרקים וגם הנרות היו נעשים מעשת אחת וכשרצה להיטיב הנרות הוצרך לכפוף כל המנורה וזה היה דבר קשה. וכמו כן החודש לפי שכ"ד שעה מכסי סיהרא וא"א לראות הלבנה בעת התחדשה וצריך לחשוב ולדקדק ברגע המולד לאמיתו ולפי פשוטו אפשר שנתקשה בזה אבל בשרצים מאי קשיא ליה הלא לא היה בשרצים שום מין טהור שנוכל לומר שמשה לא היה קניגי ובליסטרא ונתקשה להכירם הלא כלם טמאים וביאור הענין דהנה קודם חטא אדה"ר לא היה דבר טמא שכל מה שברא הקב"ה נברא בתכליתו ליהנות ממנו לכל דבר שראוי הן לאכלה או לסחורה ולא נברא שום דבר על חנם רק בעבור שלא עלתה בידו לקיים הצווי. על ידי כך נתגשמו מינים הרבה ונאסרו לנו בתוה"ק לבל נטמטם בהם עד היום האחרון אשר יערה עלינו רוח ממרום ישפוך את רוחו על כל בשר ועתיד חזיר ליטהר ואולם כל דבר צריך שיהיה לו אחיזה בקדושה המקיימו והמהוה אותו מאין ליש כמו מין האדם שהגוף הוא טמא ומטמא כמו שיסד הפייטן מטמא בעודו מטמא במותו והנשמה טהורה היא חלק אלהי' עליון והנפש החיצונית מחברתן כמו כן במינים טמאים שבבהמה המה קיימין ע"י המינים טהורים שבסוג ההוא ויוכל ג"כ להתעלות ע"י אכילת האדם אף שהם בעצמם טמאים ואינן נאכלין ויש ממוצע ביניהם שכמה מינים יש להם סימן טהרה א' כגון גמל וחזיר וארנבת. וכן יש עופות שיש להם איזה סימני טהרה מאותן הארבע וכמו כן דגים כמה מינים יש