מנחם ציון עט

בפוסקים שמצות סוכה היא רק האכילה בתוכה רק על האכילה הוקבעה הברכה והאכילה היא צורך הגוף ע"כ צוה ליתן לעניים אבל בש"ע ופוסקים שנעשו לדינא בדורותינו שאוכלין ושותין לצורך עצמם ע"כ הוצרכו להזהיר ולצוות על נתינת מעות חיטין שהוא חיוב ג"כ בחג הפסח

ר"י בן בתירא היה בנציבין ולכאורה קשה איך יצא מעיר הקודש לדור בחוצה לארץ שמקודם היה דירתו בירושלים שהיה נשיא עם יושיע אחיו קודם הלל גם על שמאי והלל קשה על שלא נקברו בירושלים ושורש הדבר שכל א' מישראל יש לו בארץ ישראל מקום ומחצב אשר משם נברא ואם הוא נקבר במקום ההוא אינו צריך להתגלגל עוד שנאמר וכפר אדמתו עמו וחסידים הראשונים היו מכירין את מקומם וע"כ אמר השי"ת לאיוב איפוא היית ביסדי ארץ איפה שלך היכן היתה ואפשר שלעת ההיא עדיין לא הגיע איוב למעלה הזאת לידע ולבחון מקום מחצבו וע"כ אמר ישעיה הנביא על שבנא הסופר מה לך פה כי חצבת לך פה קבר שעד שלא קלקל היה יודע מקום מחצבו הראוי לקברו בירושלים אבל אח"כ איבד מדריגתו וכמה פעמים שהארץ מקיאה ופולטת מי שאינו ראוי לכך. וע"כ אמר לו צנוף יצנפך צנפה כדור וגו' שתצטרך להתגלגל עוד

מה שדרש ביום א' פ' שמיני

צריך ביאור איך ספרו ספירת עומר במדבר הלא לא יכלו לומר היום כך וכך לעומר שהרי לא הקריבו העומר ולדעתי נראה שבאמת ספרו שכן משמע בזה"ק שהמצוה היתה מתחלת תיכף בעת צאתם ממצרים ונראה שספרו ליציאת מצרים והוא שאמר משה היום אתם יוצאים שכל מי שיש בו קדושה יתירה צריך לנהוג בו כבוד כמו לכהנים וללוים ובעת ההוא היו הבכורים מקודשים ואמר להם פרשה זו שפ' זו נאמרה מיד ביום שיצאו ואילו היו סופרים כך מיום ההוא והלאה ולא נפלו ממדריגתן לא הוצרכו כלל להקרבת העומר ובזה יובן מ"ש משה ליהושע צא הלחם בעמלק מחר וצריך להבין למה לא אמר הלחם מיד הלא למלחמה צריך