מנחם ציון סח

עת רצון גאולה וישועה שמור לדורות על גאולתנו ועל פדות נפשינו ואת זה לעומת זה עשה אלהים ליל ט' באב הליל' ההוא כלו מרור וחלה ביום שחל' ליל פסח וטעמא דמלתא שאם חלילה יתחזקו הדינים בלילה ההוא ימתקו ע"י הרצון והחסד המתגלה בליל פסח והלל היה יודע לעשות המיתוק הזה: ע"כ היה כורך מצה ומרור שהוא כינוי לב' הלילות והמתיק את המרור במצה

חסל סידור פסח

מה שאמר הרב בליל שני

ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים וידעתם כי אני ה': כמה מעלות טובות למקום. עלינו איך הלך לפדות לו גוי מקרב גוי ביד חזקה ובזרוע נטויה. והטביע והשריש בלבנו האמונה שלימה לדעת אותו ולאהבה וליראה שמו ומאז נשתקע ונשתרש בטבעינו אמונת אלהי עולם. עד שהאמינו בו באמת ובלב שלם ועדיין מימיהם אנו שותין ומפיהם אנו חיין. ולולא זאת לא היה בכחינו להסיר ממנו דעות הרעות המשובשות מתועבת מצרים וכמ"ש בזה"ק פ' וארא מאמר המתחיל ולקחתי אתכם ע"ש שהוא מלא דברי מוסר ויראת שמים ובימי חורפי נהגתי בעצמי לחזור בכל יום המאמר ההוא

יחץ כל חכם לב טהר ידים הקרב אל משכן ה' לעשות מעשהו ולעבוד עבודתו עבודת הקודש צריך להצניע מעשיו להסתיר דרכיו ומעלליו לבל יקטריגו עליו ויטרידוהו העוטרים עליו לעבור את פי ה'. וע"כ נאמר יראת ה' היא אוצרו. שיראה עילאה הנקראת יראת ה' צריך להסתיר כדרך סגולת מלכים שמצניעין אוצרותיהם. וע"כ מצניעין את האפיקומן קודם חצות לבל ירגישו בו הקליפות. ואחר חצות לוקחין אותו משם ונקרא אפיקומן שהוא אפיקו מנא שצריך להוציא הכלים משם

צא ולמד מה בקש לבן וכו' כל איש מאומה הישראלית עומדים ושומרים עליו שני מיני יצר הרע כשני חשיפי עזים לכלות עיניו ולדאוב את נפשו להעבירו מתורת אלהיו הא' נקרא פרעה שהוא מסית ומדיח לפרוע פרעות בתורת ה' לעשות הרע בעיניו והשני קשה הימנו שהוא חריף לרמות ומטהר את השרץ מראה פנים שדבר זה מצוה לעשות בחלק