מנחם ציון סז

ארץ מצרים אדמה טמאה עד שגם מלאך ושרף נשתקע שם ונטמא. פירוש לפי שישראל היו מתועתעים מאוד בדעות הנפסדות ואם התלבש מלאך ושרף באיזה צדיק להוכיחם וליישב דעתם היו מלעיבים בו ויחפאו עליו דברים אשר לא כדת ונתווכחו עמו עד שהשוו דעתו לדעתם המתועתעות. עד שגלה עליהם הקב"ה בכבודו ובעצמו היתה השכינה מדברת מתוך גרונו של משה והיה גילוי שכינה וישראל ידעו מזה עד שראתה שפחה על הים וכו'

ביד חזקה זו הדבר וכו' למען דעת צדקות ה' לספר כל מלאכותיו מרוב אונים ואמיץ כח עד בלי די שעשה הקב"ה כל התחבולות להוציאנו מכור הברזל טומאת מצרים להפרד מעל אהלי האנשים הרשעים האלה כמו שאדם הנטבע במים וחבירו צריך להתחזק עליו מאוד להוציאו ממעמקי מים ביד חזקה כן אנחנו נטבענו ביון מצולה בכל הצדדים אף גם זאת שהמצרים הוצרכו לבהמות רבות לתועבותיהן וע"כ שלח השי"ת דבר על מקניהם וימותו כל הבהמות והוצרכו להשען על הבורא ית"ש

ובאותות זה המטה וכו' צריך להבין החילוק שבין אותות למופתים שהכ"ב אותיות שבתורה הם המוציאים והמביאים כל דבורי בני אדם אם טוב ואם רע ועל פיהם ידברו המשכילים דברים טובים דברים ניחומים. גם כל ריב וכל נגע צריכין לחיתוך וצירוף אותיות הקדושים הללו ומכאן תוכחת מגולה לאותן הדוברים דברים בטלים אף שאין בהם שקר ולה"ר יפערו פיהם לבלי חק ויתברכו בלבבם לאמר לא יקרני עון וכל דבר פשע ואולם רע המעשה הזה לעשות מאותיות הקדושים דבורים בטלים וזרים אשר לא לה' המה והאותיות הללו היו חקוקים על המטה ומשה היה יודע איך לצרף אותן לעשות מצרופיהן עשר מכות ולא המכות כתובין בפירוש על המטה רק ברמז דצ"ך עד"ש באח"ב ומשה הראה לישראל טרם המכה איך יצרף האותיות להכות במצרים. וזהו ובאותות זה המטה

כן עשה הלל וכו' היה כורך וכו' בלתי ספק שגם שאר התנאים ידעו מדרוש הזה ומאי רבותא דהלל. וביאור הדבר. כי ליל פסח הוא