מנחם ציון לה

פן יתבטלו במציאות. אך טוב שכן קרוב שיש הפסק בין עולם לעולם רק בקירוב גדול שאל יתרחק יותר מדאי וזה הוא טפחו על זה בצד טפחו של זה שהמפסיק ביניהם לא ירחיקם איש מעל רעהו. והנה בג' דברים העולם קיים (נברא) שהם עולם שנה נפש וכמ"ש בספר יצירה שיש שנים עשר מנהיגים בנפש שהם שיחה שמיעה הילוך וגו' וכל מנהיג משמש בחודש אחד בשנה אשר לזאת היו י"ב שבטים שכל אחד היה מחויב לתקן בחודש המנהיג המשמש בעת ההיא בעד כללות ישראל ושבט הי"ג שהוא שבט לוי היה הכולל שבכלם אשר עליהם נאמר הפכו פניהם כלפי הר גריזים ופתחו בברכה והפכו פניהם וגו' שגם הם בבחינת פנים ואחור שמי שלא היה ביכולתו לקבל הברכות כהווייתן היה מקבל אותן במדריגה התחתונה שנקראת ההיפוך של הברכה. ולזאת ניתן לנו תורה שבכתב והם הכ"ד ספרים שעל ידם נוכל לתקן הי"ב מנהיגים הנ"ל בפנים ואחור ותורה שבע"פ הם הששה סדרי משנה כמו הששת ימי המעשה שאין לאדם רק ששה קצוות והקב"ה מגבילו מכל צד. ויום השבת הוא נשמה להם שאין לימי החול שמות בפני עצמם. רק א' בשבת ב' בשבת. וזהו פירוש הכתוב ולקחת סולת שהתורה נקראת סולת המנופה בי"ג נפה אין בה סובין ומורסן רק סולת כמו בהמן שהיה נבלע באיברים ואפית אותה שתעשה זאת בחיות והתלהבות באהבה רבה כרשפי אש שתים עשרה חלות שתתקן עי"ז כל המנהיגים שבנפש בפנים ואחור ולכך היה בכל חלה שני עשרונים ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת שתיקון הזה בלול במשנה בלול במקרא לתקן כל עובדותיכם בימות החול על ידי הארת יום השבת שלכך ירד שני עומרים לכל א' ביום הששי לבחינת פנים ואחור הנ"ל להאי' אל עבר פניה' לעשות הטוב והישר בעיני ה' בכל חלקיהם

שבת לא יהיה בו יש להקשות מדוע לא ירד המן בשבת ואדרבא הלא בשבת ברכה מצויה יותר מבחול ואי משום שלא יצאו בכלי מרשות לרשות הלא היה כולו מעשה נסים וברצון הבורא היה אפשר להורידו לתוך אהלם ואי משום שכתוב דכו במדוכה ובשלו בפרור