מנחם ציון כא

זה הוא מתן שכרי וזה חלקי מכל עמלי העבודה רבה הזאת מנעורי עד היום. הנה בצורה זו כאשר אתם רואים אותי פה היום כמו כן הייתי עומד לפני כסא כבוד שם קדשו טרם הרים יולדו מששת ימי בראשית עד עכשיו שנבראתי וכי בעבור זה באתי לעולם לאכול משמנים ולשתות מיין הרקח והלא כבר זקנתי באתי בשנים ועל מה תם כחי הלעולם אחיה מה רבו מעשיך ה' רב טובך אשר צפנת ליראיך מאתו לא תצא הרעות כי למעלה במקור המשפיע שכר ועונש שוין כי אין דבר רע יורד מן השמים רק מי שלא יוכל לקבל הטוב הוא אצלו רע ובעבור כן נמצאים שני אנשים שעומדים יחד זה אצל זה לאחד נראה כל טוב אין מחסור דבר ולהשני נדמה לו כל מיני צרות ויקרות וכדומה כי אין מראין לצדיק דבר רע וזה הוא שפעת יפעת הארת אלוקיית השופע עלינו בכל עת ועונה להאיר עינינו ולהרים קרננו להוציאנו ממעבי מחשכי הגשמיות להבין ולהשכיל אל פועל ה' וזה נקרא בשם מטר למען הביא אותנו אל ארץ טובה ורחבה להתהלך לפני ה' עין לא ראתה. ובמ"א נפרש מהו הארץ הטובה שזה הוא סוד גדול אשר לזאת בכל מקום שייעד לנו הכתוב נתינת הארץ הזכיר זכות האבות כמ"ש אל הארץ אשר נשבעתי לאבותיכם כי מידם היתה זאת לנו וירושת פליטה לנו מאבותינו וגלל כן כשהשיגו הישראל פה דביקות גדול מעלה רמה ונשאה עד שהשיגו למדריגת הנבואה שאמרו אז נבהלו אלופי אדום וגו' עד יעבור וגו' והי' הים והיבשה שוין אצלם ובאמונת הבורא שצוה שיסעו הלכו על הים. והיו למעלה מהזמן במעלת הנבואה ולא הי' חילוק בין עבר לעתיד וע"כ אמרו שירה על שפת הים טרם רדתם לים ולזה כ' וב"י הלכו ביבשה בתוך הים פירוש על המים ומ"מ הים נתבקע דבר זה אי אפשר לפרש כל צרכו שלא יהא ח"ו מקום לטעות. והמצריים ראו אותם הולכים על הים ותמהו מאוד שבאמת הדבר צריך ביאור הלא כל הדינים והמשפטים וינהגהו בכבדות והמהומה הכל היה ביבשה שהים לא נבקע עד אור הבוקר ואיך עשו שטות גדול כזה לרדוף אחריהם. וע"ז אמרו במדרש