מנחם ציון קיד

להשיג התורה מבלעדי נתינתה אשר לזאת בחסד עליון רצה לזכות את ישראל למען ילמדו וייראו מלפניו אף מי שלא הגיע לידי מדה זו נתן לנו תורת אמת וחיי עולם הוא הסולם העולה במעלות בית אל לאור באור החיים ולעשות נחת רוח ליוצרנו לקדש שמו ברבים כמו אבותינו הקדושים אף שהיו יחידים בעולם, כמ"ש אחד היה אברהם מכל מקום לא שב מפני כל והפיל עצמו לאור כשדים ובטח בחסד עליון וכמו כן יצחק אף שהיה אברהם מסייעו מ"מ שניהם לבדם בארץ אשר הכירו בוראם והרגילו שמו על פני תבל ומלואה עד שנתאספו עליהם רבים מעם הארץ מתיהדים ולא היה עליהם שום מלכות וממשלה אחרי ששמו בה' כסלם ולא פחדו ולא יראו מפני כל שהבטחון היה באמת ובתמים כי א"א הכריח אותנו לאמונה שלמה ע"י המסות הגדולות והמופתים שראו אצלו. וכמו כן אנחנו ב"י הנפוצים בכנפות הארץ לאלפים ולרבבות עשה נעשה ויצליח חפץ ה' בידינו להגדיל שמו ומפרסם אלוקותו ע"י התורה הקדושה ואולם בתה"ק נאמר בה לא בשמים היא ולא מעבר לים היא שאינה נמצאת לא בסחרנים ולא בתגרנים שרוב העוסקים במו"מ עיניהם על בצעם אחר הבל הממון ושוכחים צור מעוזם כי מידו היתה זאת להם אם להרויח או להיפך ועושים מהעיקר טפל לזאת נתן לנו את המן לחם מן השמים מ' שנה למען לשוב אל לבנו דעת ותבונה איך שהיינו מ' שנה בארץ תלאובות לא זרענו ולא. אספנו את תבואתינו והיה לנו כל צרכינו לא חסרנו דבר ובזה נבוא אל המלך המרומם למצוא חיים חן וחסד לפניו בשנשים עינינו ולבנו על השגחתו הגדולה הטוב ומטיב זן ומפרנס מקרני ראמים וכו' ועי"ז כל העוסק במו"מ יבטח בשם וידע כי לא בעוצם בינתו וכח כפיו עשה את החיל הזה רק מאת ה' היתה זאת בהשגחה פרטיית אשר עיניו פקוחות על כל דרכי בני אדם ויהיו עינינו ולבנו תמיד על עבודת הקודש לעשות רצון אבינו שבשמים ולא להתבטל מדברי תורה ויראת שמים ובזה נהיה חירות וע"כ אמרו שירד המן גבוה ששים מיל שהכוונה היא על הששים מסכתות שעליהם אמר שהמע"ה ששים המה מלכות אשר התורה שבע"פ כלולה מהם. ונקראה מיל לשון דבור ומלול שנ' כי חיים הם למוציאהם בפה. שהמוח הוא ה' הראשונה ששם המחשבה שמוציאה אח"כ אל הדבור בה' מוצאות הפה שהוא ה' אחרונה והוי"ו היא מחברת אותם ע"י קו האמצעי. וע"י הוא משיג החכמה העליונה שהיא היו"ד ונעשה עי"ז יחוד השם הקדוש. ולזה אמר דוד תערוך לפני שלחן נגד צוררי ששולחני בלשון חז"ל חלפן שהוא מחליף מעותיו לאחרים ופורט כספים ע"מ להרויח בעסק הזה כמו כן מאכל האדם אשר רוב העולם טועים וסוברים שמזון האדם הגשמי הוא הנותן לו כח וחיוני תמורת הניתך לקשר החיות שלו עם הגוף ולא יתפרדו. ולא כן הדבר רק העיקר הוא החיות אלוקות המלובש והמעוטף במזון ההוא המחבר חלקיו ומהוה אותו לבל ישוב מיש לאין וחיות ההוא אינו נראה לעינים. וע"י