מנחם ציון קז

וזהו האזינו השמים ואדברה שכשישראל נאספים לשמוע דברי מוסר ועצות טובות מהצדיקים הם נקראין שמים שאינם עוסקים בענייני העה"ז הארץ הלזו וזש"ה האזינו השמים בשעה שהם שמים יעשו כלי השמע ואוזן. ואח"כ כשיהיו בבחינת ארץ ישמעו וילמדו לדעת את ה' בכל דרכיהם

ראו עתה כי אני אני הוא וגו' צריך ביאור למה כינו הפרשה בשם שירה הלא כל דברים המה תוכחות על עון וכמו שאנו מתפללין לבטל כתוב אפאיהם ולבטל כתוב אשביתה אשר לזאת הי"ל לקרותה בשם תוכחה ולבאר זה נקדם לפרש אשר שפתי רננות יהלל פינו לשבח ולפאר את מעשה אלהינו בשם יד הגדולה כמ"ש וירא ישראל את היד הגדולה במקום אחר אנחנו מכנים וקוראים תפארת עוזו בשם יד החזקה וביאור הענין הזה הוא כך. כי בצאת ישראל ממצרים היינו ערום ועריה בלי שום שכל ומצות ובלי שום קישוטי כלה אחרי שלא קבלנו עדיין התורה ולא ידענו את ה' כמו שרואין עתה היתרון הגדול של בעלי תורה על זולתם שהללו בעלי מדות טובות מוכתרין בקישוטים נאים וגם בין אותם שאינם בעלי תורה מעלות מעלות יש המהדרין במצות אבל דלת העם המנוערים מכל טוב המה מבלי עולם ואינם מן היישוב כמו כן בצאתינו ממצרים היינו משוקעים בתועבותם ודבקים במדותם. ואף שמשבט לוי לא פסקה ישיבה באמת לא היה עליהם שעבוד. וגם בעינינו יפלא על מה ולמה חשק ה' בנו לקרבנו לעבודתו ואמת ה' לעולם שמר את בריתו ושבועתו לאבותינו שהבטיחם לעשותינו לעם סגולה וגוי קדוש. אשר לזאת היתה החטיבה הזאת רק ממדת טובו וחסדיו הרבים העצומים הוציאנו ממצרים ועשה בהם שפטים והרבה לנו תורה ומצות ומשום כך נקראת הגאולה הזאת יד הגדולה. כמו אדם שהוא נדיב לב ומרבה להיטיב עם כל בשר ורוח ברוח נדיבה ולב טוב ויד פתוחה. אנו קוראין מדת טובו בשם יד גדולה וגם בענין הצדקה צריך ישוב הדעת והבנה ליתנה לעניים הגונים וע"כ היתה הגאולה בר"ח ניסן שמדת יום גוברת המורה על מדת החסד כמ"ש לעושה אורים גדולים כל"ח שהמאורות הם