מבוא שערים עב

האמנם קודם שיאיר השורש בענף אינו יכול לעלות אפי' בסוד כללות העולמות אלא עד שיאיר בו והבן זה. סליק פרק ט"ו בע"ה

פרק טז כבר נת"ל שבתחלה נתבררו כל בחי' העתיק והאירו כחם בגבורה דעתי' ושם נתבררו וכאשר נתלבשו במוחא סתימאה משם מאירה אל ג' מלכים אלו שבתלת עלמין הנז' ולכן כאשר ירדו ג' מלכים אלו מבחי' א"א ירדו בג' היכלי זכות בבי"ע ושם נתהוו. אמנם שרשם נשאר בדיקנא דא"א ומשם מאיר בהם כנז' במקומו ואח"כ בעת שנתקנו ד' בחי' או"א שיש בד' מלכים דמיתו אז יצאו ג' עולמות אחרים שהם ג' בחי' שיש באו"א בז' מלכים והם בדעת חסד וגבורה שהם נתבסמו משא"כ בד' מלכים שלא נתבסמו אלא דבר מועט כנז' בפי"ד ומה שלא היו יכול להיות למעלה באו"א בבחי' ג' מלכים אלו ירד בג' היכלי זכות דבי"ע והלבישו את ג' עולמות דא"א וכן היה בג' מלכים דז"א שיר-ו והלבישו דאו"א וכן ג' מלכים דנוק' ירדו למטה והלבישו את ג' מלכים ז"א והכל הוא ממש בדרך שהוא באצילות זה מלביש לזה וזה מלביש לזה. כלל העולה מזה שעיקר מה שנתברר לגמרי הוא במלכים קדמאין ואמנם כל זה שאמרנו שירדו בג' עולמות בי"ע הוא בעת התיקון כנזכר ח"ב פ"ו שאחר התיקון בינה דא"א אז היו שם המלכים אלו וכן אחר תיקון בינה דאו"א וכן אחר תיקון בינה דז"א וכן אחר תיקון הבינה דנוקבא דז"א. ונשלים לפרש עלמא תניינא וכו' סליק לדין אלף דרגין וכו' הנה עולם הזה נמשך מאל השני שבתיקון הא' שבדיקנ' כנזכר והוא אל הוי"ה לפי שהוא מתעלה בהיכל זכות דיצירה כנזכר וכבר נודע שהיצירה סודו הוא ז"א המתגלה ביצירה ונק' הוי"ה ולכן אל זה משתתף עם הוי"ה ושניהם כמנין נ"ז ולכן יצאו מזה העולם השני נ"ז אלף דרגין מארי דיבבא אמנם סודו אל הוי"ה הכלל הוא בחי' שם הוי"ה שהלא הוא סוד היצירה שהוא ז"א אשר בו מתגלה שם הוי"ה והנם שם הוי"ה זה הי' ראוי שיהיה ביודי"ן כמנין ע"ב והטעם לפי שכבר ביארנו לעיל שזה עלמא תניינא הוא המלך השני שהוא החסד והחסד הוא כמנין ע"ב כי כן ביארנו לעיל ח"ד פי"ד שע"ב ס"ג הם בחסד וגבורה דז' מלכים אלו אמנם לפי שהוא מבחי' דין של המלכים לכך חסר ממנו מספר י"ה באופן זה יו"ד ה"י ו"ו ה"ה והוא כמנין נ"ז שהוא דין. וכבר נודע שה"ג מנצפ"ך הם כמנין פ"ר וכשתחלק לה"ג יהיה כל גבורה מהם כמנין נ"ו וע"ה כמנין נ"ז ואז מזו ההוי"ה נעשה אל הוי"ה העולה נ"ז והענין כאשר תסיר מהוי"ה זו העולה נ"ז כמנין הוי"ה פשוטה ישאר אל שהוא המלוי שלו נמצא שהוי"ה זו הפשוט הוא הוי"ה והמלוי הוא אל ושניהם גי' נ"ז גי' אל הוי"ה. ואמנם על שם זה המלוי נק' ג"כ זה העולם השני אל ע"ש אל דתיקון קדמאה דדיקנא וז"ס מש"ל פי"ד על לשון האדם דקל"ט אמר מן המיצר קראתי י"ה פי' שתיקון הא' של הדיקנא נק' מצר ושם זה בעולם השני אל הוי"ה שהוא יו"ד ה"י ו"ו ה"ה ולכן הוא דינין כי חסר אותיות י"ה להשלים לע"ב שהוא חסד ולכן קראתי לשם י"ה שהוא תוך מלוי ע"ב דיודי"ן העליון שירד בחי' אות י"ה בזה המיצר להשלים הוי"ה כנז' ותהיה ע"ב כמנין חסד ואמנם אותו י"ה אינו ענינו שם במיצר רק בהתפשטות יורד למטה במרחב הזקן שהוא תיקון הששי ומשם ענני וז"ס ענני במרחב וכבר נת' פ"ז מהיכן נמשך שם אות י"ה. ונחזור לענין שזהו המלך יובב לכן הם מארי דיבבא. ואמנם מ"ש נ"ז אלף דרגין מארי יבבא קדמאי בעלמא קדמאה לא ת"י דרגין לכאורה אפשר לפרש שבכאן במארי יבבא עצמן אין להם מספר אמנם המדריגות שלהם הם נ"ז אלף משא"כ בעלמא קדמאה שהם עצמם אינם אלא אלף אלפים וכו' וכן הענין בעלמא תליתאה שלא הזכיר בה דרגין אמנם עיקר הדבר שהאמת הוא שמארי יבבא הם נ"ז אלף כמו בשאר העולמות ואמנם הטעם שהזכיר בו דרגין ולא בשני עולמות האחרים הוא שבעולם הראשון שהוא סוד אלהים בההי"ן שלכך הוא אלף אלפים כנז' ולכן כיון שהוא דין נבראו ממנו עצמו אלף אלפים מארי תריסין הנק' בני אלהים כנז' ולכן למטה בעולם הג' לפי שהוא שם אדנ"י דין וגם הוא בעשיה לכן ממנו ממש נבראו מארי יללה אך בזה העולם שהוא כנגד מלך החסד שהוא אל הוי"ה שהוא רחמים ולכן אין כח במלאכים האלו הנק' מארי יבבא להבראות אלא אחר כמה דרגין שמשתלשלין מזה השם ואח"כ נבראו המלכים ולכן נזכיר בזה העולם מלת דרגין אמנם בודאי שמארי יבבא אינם אלא נ"ז אלף ואמרו ומתאחדין מיניה ולאכפייא קודלא בחיוורא ר"ל כי הנה בז"א יכולים החיצוני' להתאחז באחוריים שלו ובפרט בסוד העורף בסוד כי פנו אלי עור ולא פנים וז"ס פרעה מלך מצרים. ואמנם בא"א אינם יכולים להתאחז אפי' באחוריים שלו אמנם בעורף שלו במקום שהוא מגולה היה אפשר שיביטו מרחוק ויזונו עיניהם משם ויקבלו הארה ולכן נמשכו אותם י"ג נימין דשערי מאחורי כתפוי עד רישא דז"א כנ"ל פ"ט כדי שלא יציצו שם החיצונים וז"ש באדר' רבא ד' קס"ט קוצין דשערי תליין בתיקוני' כעמר נקי על כתפוי וכו' דלא אתחזי קודלא משום דכתיב כי פנו אלי עורף ולא פנים והנה אם תדקדק תראה תיקונא קדמאה שבדיקנא הוא מצד פנים דא"א והוא מכוון ממש כנגד העורף דאחורי ז"א. אמנם העורף תחלתו מכוסה בשערי שהוא בסיומא דרישא ואח"כ מתגלה שאר העורף לבן בלתי שערות וזה תיקון ראשון שבדיקנא מקום אמצעי שבו ששם הוא עלמא תניינא הנז' הוא מכוון כנגד האי חיוורא דקודלא מקום הפנוי בלתי שערות אשר אח"כ נמשך עליו הי"ג קוצין דשערי כנז' והנה מזה עולם השני המכוון כנגד אותו, המקום חיוור שאין בו שיער הוא כופה את החיצונים וממנו יוצאים מארי יבבא הכופים את החיצונים