מבוא שערים ע

ואמנם אלו בחי' שנשארו שם שלא נתבררו הם בסוד ר"ה שהם נפרדים זה מזה בלתי תיקון וז"ס שארז"ל נאמר ביעקב שבעים נפש לשון יחיד וכבר נודע שיעקב הוא בחי' ז"א ועשו הוא פסול' של אלו המלכים שלא נתבררו נאמר בהם נפשו' בהיותו ר"ה ונאחזים בו הקליפו' שהם רבים שהקב"ה לבדו נק' אחד וזה ויאמר אלהים שאף בחי' הדינין שבו מיוחדין והפסולת הם אלהים אחרים לשון רבים ולכן אלו המלכים שנשארו למטה לחיות הקליפות הנה גם הם צריכין מזון וחיות כנז' ח"ד פי"ג בסוד רפ"ח ניצוצין שירדו עמהם בחי' הבל דגרמי. והנה ב' קבין הם א' בסוד אחוריים דע"ב ס"ג מ"ה ב"ן אשר חשבון אותיותיהם דאחוריים שלהם בסוד מלואיהם הם ק"ב אותיות כ"ו בע"ב כ"ו בס"ג כ"ו במ"ה כ"ד בב"ן וזה הק"ב אינו כ"כ טהור לפי שהוא מבחי' אחוריים שלהם שבהם נאחזים הקליפות ויש ק"ב שני שהוא טהור לגמרי בסוד פנים שהם מלוי ע"ב ס"ג מ"ה שהוא גי' ק"ב. אמנם בהיותם בסוד מלוי שהוא דין לכן גם ממנו נמשך מזון אל החיצונים ביום השבת כמ"ש בע"ה. ודע שזה מחלוקת ב"ש וב"ה שב"ה אומרים ב' קבין לחלה פי' שהחלה היא המלכות כנודע ונוטלת ב' קבין אלו אך ב"ש לא חששו אלא לקב א' בלבד שהוא הטהור שהוא הק"ב דבחי' פנים אשר כל אלו נוטלין החלה שהיא המלכות וזשארז"ל רוצה אשה בקב ותפלות אע"פ שהם הדינים שנפלו במיתת המלכים ואלו הב' קבים הם ג"כ סוד קב חדש וקב ישן שנתערבו זה בזה במסכת חלה ועיין וראה איך הוי"ה בין בפנים בין באחוריים היא שוה ואין בה שינוי כלל ח"ו כי ד' אותיות שהם הפנים עולים כ"ו וכן באחוריים יש כ"ו אותיות המלוי. ונחזור לענין שאלו המלכים צריכין מזון וחיות העליון אבל אינם יכולים לקבל מהשמות בעצמן רק מן המלוי שלהם שהוא דין כי מלוי גי' אלהים ואלו המלכים נקרא אלהי"ם שהם דינים שמקבלים מזון מאלו המלוים מע"ב סיג מ"ה שהוא ק"ב הא' ואז הם ניזונין בסוד קב חרובין מע"ש לע"ש ומזה הק"ב ניזון רחב"ד ומזון זה נמשך מן המלכים דמתו הנק' חרובין כנז' בפ' פנחס ד' רט"ו ע"ב משום דחרוב קב מן יק"ב פי' שבגלגל שעבר חטא בזה שהמשיך קב זה למלכים דמתו והבן זה. והנה בר"ה שהוא מקום המלכים דמיתו אסור לטלטל שם בשבת ולהוציא חפץ משם לרה"י והבן. אמנם עכ"ז צריכין חיות הק"ב הנ"ל כדי להתפרנס משם ולכן התיר ר"מ שהקוטע יוצא בקב שלו פי' שכבר ידעת שבשבת עולים העולמות זה במקום זה עד חום המעלות נמצא שבמקום נה"י דעשיה נעשה בשבת פנוי ואז בזה המקום הפנוי יש אחיזה אל החיצוני' ונמצא ז"א שהוא אדם הכולל כל המלכים דמיתו עתה הוא קיטע בשבת כי נה"י שלו עלו למעלה ונשאר ז"א כמו קיטע בלי רגלים שהם נה"י ואז השמות שלו עלו למעלה. אמנם הק"ב שלה נתקצצו ממנו ונשארו השמות מקוטעים כי השורש עלו למעלה והק"ב שלהם שהם המלואים ירדו למטה אל המלכים להחיותם וזהו הקיטע יוצא בקב שלו כי קיטע גי' ע"ב ס"ג מ"ה עם הכולל יוצא בשבת ומפרנס המלכים דמיתו בק"ב שלו דהיינו במלוים דשמות ודוקא בשבת אבל לא בחול וז"ס יהו"ה אלהינו גי' ק"ב והבן זה כי מיהו"ה יוצא אלהינו שהם המלוים. ונחזור לענין זה הקב הוא בלע הבולע זה הקב בסוד מזון רוחני והוא מלך הראשון ולכן נוטל כל הקב וגם שהוא הדעת הכולל חו"ג אשר בהם יש ע"ב ס"ג מ"ה ומזה יוצא זה הק"ב ואח"כ מזה המלך אל כל המלכים. סליק פי"ד

פרק טו והנה לעיל ש"ב ח"א פ"ג נת' שבצאת המלכים היו עננים וכשהוחזרו אל השרשים שנשארו בפנים אז נתקנו ודע כי ג' שרשם של אלו המלכים בלע יובב חשם הם אלו התלת עלמין דנפקי מגו האי ת"ק דדיקנא והנה שרשיהם נשאר כאן בדיקנא אמנם מהם נתפשטו יותר למטה הג' עלמין אלו כי שרשיהם הם ג' א"ל שיש בהאי ת"ק כמ"ש בע"ה ואח"כ מאלו השרשים יצאו אלו הג' עולמות לתתא וז"ש עלמא קדמאה דנפיק מתיקוני קדמאה וכו' עלמא תניינ' דנפיק כו' כי אלו הג' עולמות יוצאים מאלו ג' שרשים ונמשכו עולם הראשון בבינה דאצילות ועולם השני בת"ת דאצילות ועולם הג' במלכות דאצילות וכולם בבחי' אחוריים שלהם שהם אחוריים אימא סוד זלפה ואחורי ז"א ובלהה ומשם נמשכו עוד למטה בג' עולמות בי"ע עלמא קדמאה בגבורה דבריאה הנק' היכל זכות כנז' בזוהר פ' פקודי ד' רנ"ב וזה היכל זכות הוא סוד נהר דינור כנודע שבכל עולם ועולם יש נהר דינור א' והנה הנהר דינור שבעולם הבריאה היא גבורה שבה שהוא נור אש גמור והוא נק' היכל זכות כנז' שם בזוהר ומהכא אתעביד נהר די אלף אלפין וגו' וכבר ידעת שהמלאכים הנבראים בכל יום ומתים הם נבראים מנהר דינור זה כמו שארז"ל ושם נטבעים ומתים וסוד הענין כי זה נהר דינור הוא סוד בירור המלכים דמיתו ולכן בכל יום ויום מתבררים מהם ניצוצות ונעשים מהם מלאכים ואינם יכולים לקבל הארה ומתים וחוזרים לשרשם בנהר דינור עצמו והבן זה מאוד. אמנם ענין היותו אלף אלפין מארי תריסין הנמשכין ממנו ניצוצות שלו שהוא שרשם לכן ישמשנוהו להאי נהר הנז' הטעם הוא עם הנ"ל שזה עלמא קדמאה וכו' סליק כו' וכבר אמרנו שכל אש הנמשכות גבורות אלו שרשם הראשון בגבורה דעתיק דבגו מ"ס דא"א אשר שם הוא שם אלהים דמלוי ההי"ן שאחוריים שלו גי' אלף כנז' פי"ג וז"ש אלף אלפין והבן זה. ואמנם אמרו ורבוי רבבן הענין הוא כי כל מה שעלה למעלה ביותר נעשה רבבות שהוא חשבון גדול מאלפים ודוק ותשכח כי כל אלו המלכים התחלתם מגבורה דעתיק שהולכים ומתפשטים מגבורה לגבורה. עד שמתפשטים בגבורה