מבוא שערים סג

לבדם אחורי רישא עד רישא דז"א גם נמשכין עמהם ד' נימין דשערין כי הי"ג נימין דשערי נחלקים ג"כ ע"ד התחלקות הי"ג חיוורתא ונמצא שאחורי רישא נמשכין ד' נימין דשערין וד' חיוורתא והם הת' עלמין הנז' בגי' ש"ק דשקל כי הש"ק הוא שערות הנארגים. ובתוכם נקבים שהם הלבנונית והחיוורתא ולכן נרמזו במלת ש"ק וז"ס וישם ש"ק במתניו והבן זה וז"ס עובר לסוחר מלשון ודר וסוחרת היא גלגלתא דסחרא למוחא ודרך בה עוברים השערות למעלה וזהו עובר לסוחר והבן זה ושאר ט' חיוורתא נמשכים בצדדי הפנים ודע כי עיקר מה שמאיר. אריך בז"א הוא מן ההוא ארחא חדא אחרא דאזיל בפלגותא דשערי דאריך כנז' באדרא נשא דף קכ"ט א' ודף קל"ז א' וזה לבדו הוא נמשך בהתמדה לרישא דז"א בחד אורחא אחרא דיליה דבפלגותא דשערי דז"א ג"כ ואין לו יניקה בי"ג חיוורתא הנז' רק מהי"ג נימין דשערי מהד' דאחורי רישא דאריך כנז' בפ' שאחר זה אך הצדיקים ירתי נהירו דילהון מהני ד' חיוורתא הנמשכין אחורי רישא דאריך וטעם הדבר כי השערות הם ווין להיות שרשם ע"י שעוברים דרך הקרומא שהוא הת"ת דעתיק כנ"ל וגם בפ"ז ולכן משפיעים לז"א אך החיוורתא הם מנצח והוד עצמם שהם עיניים ואזניים במקום שאין שם שערות ולכן הצדיקים שהם מיסוד יונקים מחיוורתא דנצח והוד שע"ג היסוד והבן זה וז"ש באדרא נשא דף קכ"ח ומהאי גלגלתא נטיף טלא להאי דאיהו לבר הה"ד שראשי נמלא טל וכו' והוא ז"א המלביש לאריך ונמצא כי לפעמים בבחי' א' השערות גדולים ומעולים מן החיוורתא ובבחי' אחרת להיפך האמנם אע"פ שהוא עיקר יניקתו מההוא ארחא דפלגותא כנז' ג"כ מאירים הי"ג חיוורתא בז"א כי הט' חיוורתא נמשכים דרך הפנים עד דיקנא דז"א ומכחם נעשו תיקוני דיקנא כמ"ש במקומו ומהד' חיוורתא דאחור נמשכין ברישא דז"א ומאירים ברישא ממש למעלה ולא בדיקנא אמנם אחר שהאירה ברישא נמשכ' אח"כ הארתה ג"כ ויוצאת לחוץ ומשלמת לו י"ג תיקוני דיקנא לז"א כי עוברת ובוקעת גלגלתא מאחוריו ומאיר בו ועוברת אח"כ עד הפנים ג"כ להשלים לו י"ג תיקוני דיקנא כמ"ש במקומו. סליק פ"ט

פרק י רישא תניינא היא אוירא דגלגלתא ממנה יצאו י"ג נימין דשערי הנז' באדרא נשא דף כ"ט א' י"ב נימין דשערי קיימין מהאי סיטרא וכו' ואלו הם זולת שאר השערות אחרים שבראש יותר קצרים מהם שהם אלף אלפים וכו' כנז' דף קכ"ח בי. והנה התחלקותם הוא ע"ד התחלקות הי"ג חיוורתא ד' לכל סטר ופי' נימין ר"ל קבוצים ואגודות של שערות הם י"ג אך השערות הם אלף אלפים וכו' כנז' שם ד' קכ"ח ב' תנא בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפים ריבוי וא"ת הרי בד' קכ"ט א' אמרו ותנ' כל נימא ונימא אקרי משיכ' דמבועי דנפקי ממוחא סתימאה הרי כי אלו הנימין נפקי ממוחא סתימאה שהיא ראש הג' ולא מאוירא שהוא הראש הב' וי"ל כי בודאי אית הארת דנפקית ממוחא סתימאה ג"כ לחוץ. ואמנם האוירא מקיף למוחא סתימאה כנ"ל בפ"ה וי"ג נימין דשערי לא נפקי אלא מרישא תנינא הנק' אוירא אלא שבעלות האורות מגו מוחא סתימאה ועוברים דרך האוירא המקיף עליו בהכרח שמתערבין האורות יחד ומתלבשין בתוך הנימין דשערי אעפ"י שהנימין הם יותר מעולים מהם להיותם יוצאים ממוחא תנינא ולא מן השלישית האמנם אין אורותיה מתערבים כי האורות המקיף גדולים מאוד מאוד מאור הפנימי והם דמיון הירדן שמימיו עוברות בים טבריא ואינם מתערבים יחד וכן בכאן יוצאים אותם האורות עם אורות רישא תנינא ומאירים למטה בז"א ואינ' מתערבים יחד אך עוברים בתוכם ואח"כ יוצאים לחוץ להאיר לז"א ונמצא כי מ"ש דכל נימא איהו מבוע דנפי' מן מוחא סתימאה לא אעיקר אור שלהם עצמם קאמר אלא על האורות היוצאים ממוחא ועוברים בתוכם אמנם היותם נקראים שערין וקוצין ונימין וכו' ביארנום בש"ח בענין ז"א היטב ומשם תוכל להבין ולהדמות דבר מתוך דבר וע"ש היטב. וכבר נת"ל פ"ה כי י"ג אלו הם ג' הויות דס"ג האמנ' פעמים רבות אחרות שמעתי ממורי זלה"ה כי כולם הם הויות דע"ב במלוי יודי"ן ואמר כל בחי' רישא דאריך הם הויו"ת דיודי"ן וצ"ע כנ"ל פ"ה ובזה תבין מ"ש באד"ר נשא ד' קכ"ח ב' וכל קוצא וקוצא אית ביה ת"י נימין דשערי כחושבן קדו"ש וכו' והטעם כי כיון שש ורש אלו ג' הויו"ת של י"ג נימין הם דיודי"ן לכן הנימין היוצאים מהם הם ת"י ע"ד הנז' פ"ט כי הד' יודין שבכל שם הם ת' ושורש היוד עצמה הם ת"י וכן אם תצטרף עשרה אותיות המלוי דיודי"ן עם הת' יהיו ת"י. והנה היות' י"ג הם ע"ד הנז"ל בפ"ט כי הם ג' הויות ובהם י"ב אותיות והם י"ב נימין דשערי וד' מהם הם בצד ימין מהפנים וד' אחרות משמאל הפנים והד' אחרות הם באחור רישא דאריך ואלו הי"ב נימין הם י"ב יודיין שהם בג' הוויות הנז' במלואי' דע"ב וי"ב יודי"ן של ג' הויות של הי"ב החיוורתא מאירים באלו הי"ב נימין כי אלו הנימין הי"ב הנמשכין מאותן הי"ב יודי"ן די"ב חיוורתא וכולם מתחברים יחד ועוד יש נימין אחרות כוללת כל הי"ב נימין והם י"ב יודי"ן אחרות נמשכות מי"ב יודי"ן עצמן שנמשכו מהי"ב יודי"ן די"ב חיוורתא באלו הי"ב נימין ואחרי רדתם שם מהארתו נמשכו י"ב יודי"ן אחרות ומהם נעשו נימא הי"ג ועיין בח"א פ"ז כי כל אלו הנימין שהם יודי"ן יש בהם נקודות וטעמים ועיין ביחוד היודי"ן ווי"ן של אלו ג"כ נמשכין מי"ב חיוורתא והנה הד' נימין דאחורי רישא הם נמשכים עם הד' חיוורתא דאחורי רישא ג"כ כנ"ל פ"ט ונמשכין על העורף דא"א ונגדין על רישא דז"א סוד הטל כמש"ה שראשי נמלא טל ואינם נמשכים דרך האודנין כי שערי אתפשט מע"ג אודנין דאריך כמ"ש הטה אזניך ושמע וכו'