מבוא שערים סב

המפסיקים י"ג בחי' דשערין של הבחי' הלבנונית ואלו האורחין הם ע"ד האי אורחא דאזיל בפלגותא דשערי הנזכר באד' נשא. והענין כי האי אורחא דפלגותא דשערי אינו בכלל הי"ג אורחין והאי אורחא אתפליג לתרי"ג אורחין אחרנין כנז' שם. אמנם אלו הי"ג אורחין הם סובבים הגלגלתא מלבד אותו האורחא שיש באמצע הגלגלת ממש והסדר התחלקותם כי הלא ציור הגלגלת היא מתחלקת לג' שלישים כדמות ההתחלקות שיש בפנים ממש שהם שתי לחיים א' מכאן וא' מכאן וצד העורף האחור הרי הם ג' בחי' ואינו מרובעת לד' רביעית רק לג' כמו שנראה בחוש העין ונמצא סדר התחלקותם הם ד' אורחין נמשכין דרך לחי הימין מכוון כנגדו למעלה בגלגלתא באותו צד של לחי ימין וד' אחרנין בגלגלתא כנגד צד הלחי השמאל וד' אחרנין בגולגלתא כנגד העורף באחורי הראש הרי הם י"ב אורחין וז"ש באדר' דף קכ"ח ע"ב גליפין לד' עיבר בסטר חד כו' ויש עוד חד אורחא חיוורא לעילא בריש' דגלגלת' הכולל את כולם ועמו הם י"ג אורחין חיוורן. ודע כי הח' אורחין הנמשכין בגלגלת כנגד הפנים ד' כנגד לחי ימין וד' אורחין כנגד לחי שמאל נמצא כי מקום הגלגלת אשר כנגד חוטם הוא מפסיק ביניהם ונמצא ד' אורחין מצד ימין שכנגד החוטם וד' אורחין מכנגד שמאל החוטם ונמצא ח' אורחין כנגד הפנים וד' לבד כנגד האחור והנה דרך אלו הי"ג אורחין חיוורן יוצא אור של הגלגלת רישא קדמאה דאריך ומאיר דרך הנהו אורחין בסוד המעט' האור כדי שיוכלו לקבלו וכבר נת' לעיל שעם היות מספרם י"ג שהם כנגד ג' הויות שיש בזו הגלגלתא ולכן גם אלו הנתחלק לג' בחי' ד' אורחין דרך ימין כנגד ד' אותיות הוי"ה א' וד' אורחין בשמאל הראש כנגד הוייה הב' והם כנגד ב' צדדי הפנים וד' אחרנין אחורי הראש כנגד ד' אותיו' הוי"ה אחרת וכללות כולם היא חיוורא חדא כוללת כולם ואית בה י"ב אחרנין ועמה הרי י"ג. ודע כי אלו אורחין הם ג"כ בחי' ג' הויו"ת ע"ד שנחלקין בגולגלתא עצמה ומילואין ביודין גם יש סיבה אחרת שלכן היו י"ג אורחין והוא כי עיקר שרשם הם מן הנצח וההוד ונודע כי הם בחי' ווי"ן ווי העמודים כנ"ל בפ"ז וא"ו במילואה בגי' י"ג ולכן כנגדה יצאו י"ג אורחין חיוורן וביאור זה כמש"ל בפ"ז כי נו"ה דעתיק אתלבש בתרין תיקוני רישא דאריך יען יש להם ב' בחי' והם אודנין ועיינין ושם הוא מקום חלוק בלתי שערות ועלה האור בסוד אור חוזר מתתא לעילא ואז בעלותה הוא פוגע בקרומא דאוירא המכסה את המוח כי שורש השערות ממותרי' מוחין נפקין ובעוברם דרך קרומא דאוירא שהוא הת"ת הנק' ו' כנ"ל אז להיותו עוברים דרך שם נעשו צורת ווי"ן שהם השערות צורת ווי"ן ונמצא כי יש ב' בחי' אלו האורות א' בהיותו למטה יוצאים ממקומם עד הגיעם שם אל הקרומא ועדיין אז לא היו בצורת ווי"ן שהם השערות רק אורות לבנים וחיוורים ואחרי עלותם דרך הקרומא נעשו ווי"ן שהם השערות לכן כנגד ב' בחי' אלו נמשכין אלו הב' בחי' שהם י"ג חיוורתא וי"ג נימין דשערי החיוורתא יצאו מן המקום החלק והשערות יצאו מן הקרום והכל מבחי' אור חוזר דנו"ה כנז'. נמצא כי כיון ששרשם ווי"ן שכל וא"ו במלואה וא"ו שהם גי' י"ג לכן בין השערות ובין החיוורא היו י"ג והנה כיון ששרשיהם הם ד' בחי' שהם ב' אזניים וב' עיינין לכן נתחלקו לכל סטר ד' תיקונים והבן זה בין בשערות ובין בחיוורתא ומ"ש באדרא נשא דף קכ"ח ע"ב ארבע מאה אלף עלמין אתפשט חיוורתא דגלגלתא כו' לא אמרי אלא באותם הד' אורחין בלבד דאית באחורי דגלגלתא שמהם נתפשטו ת' אלף עלמין וגם היא נמשכת מאחוריו ומתפשטים עד רישא דז"א ושם מסתיימין שהוא עד טיבורא דליבא דאריך גופא שהוא חצי הת"ת דאריך. גם הענין הוא כי הרי יש הוי"ה א' באלו הר' אורחין דאחורי רישא וזו ההוי"ה היא במלוי יודין דע"ב ונמצא כי יש בה ד' יודין וכ"א כלולה מעשר ועשר מעשר הרי ארבע מאות. ונודע כי החשבון כל מה שהוא בעולם העליון הוא יותר גדול ולכן בא"א אלו הת' הם הת' אלפין. אמנם הצדיקים המושכים ומקבלים להם הארה זו אינם יונקים כולם כאשר היא ולכן ברדתה אליהם מתמעטים ואינם רק ת' עלמין לבד ואינם ת' אלפין כי אינם חשבון אלפים אלא באריך וז"ש ומנהירו דהאי חיוורא ירתין צדיקייא לעלמא דאתי ת' עלמין כי החיוורא גופא הוא ת' אלפין עלמין אך הנהירו דיליה אינו רק ת' עלמין לבד כי באריך הם אלפין ובאו"א הם מאות וז"ש בעלמא דאתי ת' עלמין כי שם הם מאות בבינה הנק' עלמא דאתי, וכבר ידעת כי כל כתר הוא מסיטרא דאימא והאי גלגלתא היא בינה ר"ל בינה דכתר דחכמה דמ"ה החדש נתגלה פה בא"א כמבואר בע"ח המקפח את החכמה שהוא המוחא סתימאה נקודי' בהיכלי' לזה אמר דירתין צדיקייא לעלמא דאתי שהוא הבינה וז"ש שקל כסף עובר לסוחר כי היה ארבע מאות לסיבה הנ"ל כי הם ד' יודין דשם הוי"ה דאחורי הראש וגם הם הכסף כי הוי"ה זו דע"ב דיודין וחסד בגי' ע"ב והכסף הוא בחסד ולכן היה שקלי כסף ולא זהב וגם כי הם בחי' החיוורתא שהם לבנונית הראש לבן ככסף ואינם בחי' שערות שהם שחורות או אדומות ואמנם היות שקלים הוא ג"כ כנז' כי שקיל בגי' ת"ל הת' הם הד' יודין והל' הוא השם בעצמו פשוט שהוא בגי' כ"ו וד' אותיותיו הרי ל' ולהיות כי אין בשם רק היוד הראשונה לבד כי שאר הג' יודי הם באים בסוד תוספת המלוי ולכן התחיל החשבון מתתא לעילא כסדרן הנ"ל בש"ב ח"ב פ"ט כל המלוי גרוע מהפשוט ולכן התחיל בשין בשקל שהם הג' יודין דמילוי כל א' כלולה מעשר הרי שי"ן ואח"כ היו"ד עצמה ראשונה של שורש הוי"ה כלולה מיו"ד הרי ק' דשק"ל ואח"כ כללות השם בעצמו שהוא כ"ו וד' אותיותיו הרי שקל והבן זה. ונודע כי בהמשיך הד' אורחין חיוורין