מבוא שערים נו

אם תמצא בזוהר מאמרים חלוקים בענין זה ע"כ לשון מורי זלה"ה. והנה קשה כי הוא חולק במ"ש לעיל כי ג' שמהן דרישא תניינא הוי דס"ג ולא דע"ב והיינו יכולים לומר מכח קושיא זו כי האמת הוא שבכל רישא מהנך תלתא יש בה הוי"ה אחת כוללת כל בחינותם. והראשונה דע"ב והשניה דס"ג והשלישית דמ"ה. אמנם הג' הויו"ת שיש בכ"א מהם הם במלוי יודין דע"ב וצ"ע. והנלע"ד יותר אמיתי במה שית' פ"ט כי י"ג נימין בשערי נפקי מהאוירא והי"ג תיקוני דיקנא במוחא סתימאה וז"ש לעיל. והנה משם נמשכו אל הי"ג תיקוני דיקנא וכו' נמצא א"כ כי ג' שמהן דאוירא כולם במלוי ס"ג ואמנם בכ"א מאלו הוי"ה יש ג' יודין כנגד ג' הויות במלוי ע"ב וכנודע כי בדיקנא הם במילוי ע"ב כמבואר בפט"ז ע"ש ומכאן עד פיו אינו בספרים הישנים. והנה בזה תבין מאמר באדרא רבא ד' קפ"ח ע"ב וז"ל האי גולגלתא חיוורא דיליה נהיר לתליסר עיבר גליפין ד' בסיטרא דא ושם אמר י"ג נימין דשערי קיימין מהאי סטרא ומהאי סטרא וכן באדר"ז אמר בגין דהאי חכמתא סתימאה ביה מתפריש תלת זימנין לארבע וכו' והרי בג' מקומות אלו מצינו בחי' י"ג פעמים וצריך להבין מה ענינו אבל הביאור הוא כמש"ל כי ג' מיני הויות של עצמות יש בג' רישין שכל ראש משלשתן יש בה ג' הויות משונה כי ג' הויו"ת העליונות דברישא עילאה הנק' גולגלתא דא"א הם במלוי דיודי"ן ובה י"ב אותיות הפשוטות ויש בהם עוד כללות שלשתן הרי י"ג וכן י"ג הויות אחרות ברישא תנינא הנק' אוירא במילוי ס"ג ובהם י"ב אותיות הפשוטות ועוד כללות שלשתן הרי י"ג וכן ג' הויות אחרות דמלוי מ"ה דאלפין ברישא תליתאה הנק' מוחא סתימאה ובהם י"ב אותיות ועם כללות השם בעצמו הרי י"ג. והרי נת' ג' בחי' של ג"פ י"ג הנז' בשני האדרות יברכך מקורא דתלת שמהן הענין כי כבר ביארתי לך באדר"ז הענין תלת רישין כי ע"ב דיודי"ן הוא ברישא קדמאה שהוא גולגלתא חיוורא ומילוי ס"ג ברישא תנינא ומילוי אלפין ברישא תליתאה אמנם מן הראשון נמשך רוח חיי לפומ' קדישא ולכן אין יכול' להשיגה אב' זמינין אבהתנ' לעתיק ולהתלב' ביה כי להיות ראש עילאה אין בו כח להתלבש כלל אמנם מרישא תנינא שהוא זה שם של ס"ג אשר מהם נמשכים י"ג נימין דשערי וכבר ביארתי שמשם נמשכין אל י"ג תיקוני דיקנא דעתיקא כי הלא במילוי זה בשם ס"ג יש בו ג' יודיין והם ג' שמות הוי"ה והם רמוזים בריש תפלת ר' נחוניא בן הקנה במדת הכתר ומילוין הוא ביודי"ן. ובזה תבין איך שם ס"ג הוא כאן גבוה משל מלוי יודי"ן ולזימנין הוא להיפך כי הלא רישא קדמאה הוא מלוי יודי"ן. ובזה אל יקשה בעיניך אם תראה הפכים בענין זה והבן זה. וכבר ביארנו נקודות שמות אלו באדר' האזינו ברישא תנינא ואלו הן י"ב ר"ל פנימיות הדיקנא הנמשכת משם ס"ג דרישא תנינא כי החיצוני' הוא שם מ"ה דרישא תליתאה שממנו יוצאים כנז' לקמן תיקונא דיקנא דעתיקא והי"ג שהוא הנק' מזלא כולל את כולם כנז' באדרא ולכן צריך להגיה מקורא דתלת שמהן יקירין אילין יו"ד ה"י וא"ו ה"י. וכבר ביארנו יב"ק יחוד ברכה קדושה אלו הג' שמהן נק' יב"ק ברכה והם סוד הפסוק יברכך וכו' וכבר ידעת כי הם בדיקנא דעתיקא כמבואר אצלינו בביאור ברכת כהנים. ואמנם ברישא תליתאה ששם הוא המלוי אלפין ונק' קדושה והטעם כי קדוש' הוא סוד המוחין בכל מקום והנה שם זה ברישא תליתאה שהוא נק' תמיד מוחא סתימאה שבכתר ולכן נקרא קדושה והנה שם זה אתפשט עד חוטם דעתיקא והבל היוצא משם הוא נמשך זה הוא רישא תליתא'. אמנם המשך הראש השני הוא בסוד הדיקנא דעתיקא כי אין יכולת להתלבש באבר העצמי רק בסוד שערות לרוב העלמו אבל זו השלישי מתלבש בחוטם ואע"פ שהראשון הוא הנעלם מכולם ועכ"ז מתלבש בפומא כבר ביארנו שאדרבא לרוב העלמו נעלם בפה וזמינין אבהתנא לאתלבשא בה אבל לא עתה ולכן חוטם גי' ס"ג לרמוז כי יצא משם ס"ג העליון שברישא תנינא אבל החוטם הוא ברישא תליתאי וגם כי הוא עצמו סוד ג"פ אהי"ה ושלשתן כמנין ס"ג וכמ"ש בע"ה והענין כי כבר ידעת כי שם ס"ג מתלבש במלוי אלפין כנז' בתיקונים וכנגד אותן ג' יודי"ן יש כאן ג' אלפין שמשם נמשכין ג"פ אהי"ה שהם כמנין ס"ג. ואמנם מסוד החוטם הזה נמשכין אל הדיקנא דז"א ולהיות החוטם הוא דינא ולכן בו הוראת אהי"ה שהוא בבינה. והנה כבר ידעת כי דיקנא דז"א אינו אלא שיתא כי הוא סוד ו' דשמא קדישא ו"ק אבל אח"כ ניתוסף בו נה"י כנודע ואז היו תשע וזה נרמז (באדר"ז) רצ"ה שיתא אינון תשע אקרין ואמנם כשעלה הת"ת בסוד תפלות מנחה דשבתא בדיקנא דעתיקא עד מזל הראשון שהוא תיקון ה"ח ולא עד בכלל נמצא שאז יש ד' תיקוני' יתירים כי מזלא י"ג דעתיקא כבר ביארנו שהוא כללות אחרים כולם ונמצא כי אז הז"א קונה הד' אחרים ועם הט' שלו הם י"ג ואז יש לו י"ג תיקונים ג"כ וז"ס ד"ו דמלוי יו"ד ד' על ו' כנז' בפ' ויקרא ד' ע"ב כי סוד הד' הם תיקונים דעתיקא והם נמשכים על ו' שהוא הז"א אזי נעשית אח"כ ט' תיקונים בתוס' נה"י כנז' ואז יש לו ג"כ י"ג תיקוני דיקנא ובאלו י"ג תיקונים הם נ"פ אהי"ה כי תיקון י"ג הוא כולל מכולם דוגמת העתיקא וז"ס יאר ה' כו' כנזכר אצלי בברכת כהנים וזהו נק' קדושה וענין יחוד הוא שם אדנ"י והענין כי בשם זה יש א"י כנזכר בתיקונים א' אהי"ה י' הוי"ה לרמוז כי התיקונים הנזכרים דעתיקא ודזעיר כולם נמשכים אלי' והענין כי הלא אין בנוק' דיקנא והטעם כי כבר פירשתי בסוד נטילת ידים כי שערות הראש נעשי' דינים קשים. אבל מותר שערות הדיקנא נעשי' מהם קליפין קשים והנה אם גם לנוק' היה דיקנא הזה