מבוא שערים נא

צריך להעשו' ממנו פרצוף שלם של הנוק' ולכן לקחה מדה א' שלימה ונמצא שנשארו ב' פרקין תתאין דנו"ה דעתיק למטה מכל הנו"ה דאריך ונשארו מגולים ונודע כי רגלי אריך מסתיימים בסוף עולם האצילות ונמצא אותן תרין פרקין תתאין דנו"ה דעתיק למטה בעולם הבריאה מגולים בלא לבוש ואלו נתחברו יחד ונתלבשו במלכות דאריך ונעשו שם אצלה שני דדים בשני צדדים ואלו הן סוד דדי בהמה שהם למטה ברגלים ומהם היו יונקים המלכים שירדו בבריאה קודם שנתקנו במקומם באריך ובאו"א ובזעיר ובנוק' וגם אחרי שהיו נולדים כל פ' ופרצוף היו יורדים תחלה שם ויונקים משם ואח"כ עולים למקומם כנ"ל בפ"א. ואמנם בהיו' שם המלכים יונקים מהם קודם תיקונם לא היה רק להחיות את עצמן חיות המוכרח להם וזהו סוד גמולי מחלב עתיקי משדיים כי היו יונקים מהדדים והשדיים דע"י וז"ס המלך הנקרא הדד בן בדד שהם שני הדדים כנ"ל ש"ב פ"ח ואח"כ נעשה שמו הדר שהוא בחי' הדרת פנים זקן כי הסריס אין לו הדרת פנים. והנה אל תתמה איך עצמות פנימיות דאריך יהיה מלביש את הכלים דעתיק כי הכלים גרועים מאוד מאוד מן העצמו' אך הענין הוא כדמיון אברי האדם עצמו כי הרי הגוף יש בו עצמות וכלים וכן הלב בתוך הגוף יש רו עצמות וכלים נמצא כי כל הלב עומ' בתוך עצמות הגוף ואין לומר כי איך אפשר להיות כן לולי שכלי הלב גדול מעצמות הגוף כי זה א"א רק שעצמות הלב גדול אורו מעצמות הגוף וכן כלי הלב זך יותר מכלי הגוף ועצמות הגוף מתפשט תוך הכלי שלו שהוא הגוף ועצמות הלב שהוא יותר זך מתלבש בכלי הלב שהוא יותר זך מכלי הגוף ואין תימא אם יהיה זה בתוך זה ואמנם ג"ר דע"י שלא נתלבשו באריך הם בחי' מקיף לראש ולמוחין דיליה והוא בחי' נשמה לנשמה דאריך כמ"ש בש"א ח"ב פ"ב כי הנשמה לנשמה אי אפשר לה ליכנוס תוך הפרצוף אמנם נשארת למעלה בסוד א"מ על הראש והוא מבחי' אור חוזר פנימי כנז' שם וכן בש"ב ח"ג פ"ה ואמנם מו"ק דעתיק שנתלבשו ממש תוך אריך נעשה סוד בחי' הרוח אל אריך ומהשביעית דעתיק נעשה נפש אל אריך. ועתה ראה והבן מה ענין התלבשות ז"ת דעתיק באריך שהוא לעשות בו בחי' נר"נ כנז' ומזה תלמוד לכל שאר הפרצופי' ודי בזה ואמנם נשמת אריך ממש נמשכ' לו מהדעת דעתיק דיתיב בהאי קרומא דאוירא דגלגלתא דאריך כמ"ש בפ"ג ע"ש והרי ביארנו בחי' נשמה לנשמ' ונשמה ורוח ונפש דאריך ומזה תלמוד לכל שאר הפרצופים ודי בזה כי בזה תבין בחי' כל המקיפין שיש מקיף בחי' יחידה והוא מקיף דיושר עיין ש"ג ח"א פ"ג ופ"ד ויש בחי' חיה והוא מקיף חוזר אך הנשמה והרוח והנפש הם מבפנים וכל ה' בחי' אלו נמשכין לאריך מן עתיק וכעד"ז בכל הפרצופים והנה ענין התלבשות עתיק באריך הוא ענין פסוק בדניאל ועתיק יומין יתיב לבושי כתלג חיוור וכו' פי' האריך הוא לבושי דעתיק וזה הלבוש שהוא אריך יש לו דיקנא כתלג חיוור וכן שער רישיה דזה האריך הרי הוא כאלו שערו דאריך שער רישא דעתיק עצמו והנה בעתיק אין בו שערות כי אין בו בירורי המלכים משא"כ באריך כנ"ל בח"א פ"ה גם יש לומר כי פ' זה נאמר על אריך כי גם הוא נקרא עתיקא כנ"ל בח"א פ"א וזה האריך שער רישא כעמר נקי שהם הנימין והקוצין שבראש כמו שנת' בפי' ולבושי' הוא דיקנא דילי' כמין לבוש ופי' ראשון נכון יותר, ופעם אחרת שמעתי ממורי זלה"ה באופן אחר כי מבי פרקין עילאין דנצח דעתיק נמצא חסד דאריך מב' פרקין דהוד גבורה דאריך ומב' פרקין דיסוד ת"ת דאריך נשארו ג' פרקין תתאין דנה"י דעתיק ונעשו נה"י דאריך אחר כל הנזכר שמעתי ממורי זלה"ה אופן אחר בענין היסוד דעתיק איך מתלבש באריך כי אינו נמשך רק עד החזה דת"ת דאריך בלבד אך מהארת היסוד נמשך ונתפשט בנה"י דא"א ע"ד נה"י דז"א המתפשטים בכח החסדים והגבורות היוצאים מיסוד דאימא המסתיימ' בחזה דז"א (נלע"ד לפי התירוץ שמתרץ הרח"ו ז"ל בס' דרושים היינו סי' י"א בסוף ענף ד' וז"ל ואפשר לומר כי לא היה כך אלא קודם אצי' שתרין פרקין תתאין דרגלי עתיק נתפשט בבריאה כנ"ל אבל אחר התיקון לא הוצרך לזה וחזר העתיק לאסוף את רגליו למעלה בהשוואה אחד עד רגלי אריך ונ"ל שג"כ יתורץ כן) והנה ביארנו ש"ד ח"ד פ"ה וגם נבארהו בש"ה פי"ב איך ז"א באין לו המוחין שלו שהוא האור עצמות הפנימי שלו האמיתי שהוא בגדלותו באים לו מלבושים תוך אחוריי' דנה"י דאימא ונה"י דאבא ועד"ז כל הפרצופים הם כך כי הנה"י של העליון החיצוניות שלו נעשי' בחי' הלבוש אל המוחין של הפרצוף התחתון ההיא והנה אין מוחין פחות מג' בחי' שהם חו"ב ודעת והנה החכמה היא קו החסד והבינה היא קו הגבורה והדעת נחלק לשני' חציו חסד וחציו גבורה להכריע ביניהם בסוד כי אל דעות ה' תרין דעות כמ"ש בש"א ואמנם החסד הוא בחי' ה' חסדים והגבורות היא בחי' ה' גבורות כנז' באדר' נשא והנה בז"א היה בו תרין דעות חד ממוחין שנמשך לו מאבא וחד ממוחין שנמשכו לו מהנה"י דאימא וכ"א מהם כלול מה' חסדים וה' גבורות אמנם כאן באריך אין בו רק דעת א' כלול ה"ח וה"ג טעם לזה הוא כי הלא גם מוחין דאריך נמשכין לו ע"י התלבשות דנה"י דעתיק בי' והנה עתיק אין בו ב' פרצופים דכר ונוק' אמנם תרווייהו חד פרצוף ולכן התם בז"א דאו"א הוי תרי פרצופים נכנסו בו תרין בחי' דמוחין א' בנה"י דאבא וא' בנה"י דאימא אכן הכא דעתיק דכר ונוקי דילי' הוי כולא חד פרצופא ולכן אין באריך רק ג' מוחין לבד ולכן אין בו אלא דעת א' ובו ה' חסדים מצד הדוכרא שם מ"ה שבו וה"ג מצד הנוק' שם ב"ן שבו כי הכל הוא בחי' א' זכור ולא תשכח כלל זה כי לעולם