מבוא שערים מ

כמ"ש בסבא שהחסד נק' אל והוא בו"ה שהוא בו"ק וגם זה סוד אור שהיה מאיר מסוף עולם ועד סופו וגנזה לצדיקים וכו' כי נגנזה ונתלבשה בעת צאתה ביסוד הזכר הנק' צדיק וכן ג"כ הגבורות מן החדשות טרם עלותם בסוד מ"נ לקבל מ"ד הם מתלבשות בההוא רוחא קדמאה שבה שהם הגבורות שמעת האצי' כנזכר ועי"ז יש בהם כח לעלות וז"ס וגנזו לצדיקים צדיק וצדק יסוד דידיה ודידה והבן זה. ועם היות כי אותם החו"ג הראשונים הם גדולות מאוד ומעולו' מאלו החדשות כי היותר מעולה נתברר תחלה הנה הוא בסוד כנשר יעיר קנו וגו' כמ"ש בפ' יומם יצוה ד' חסרו וגו' כי כל החסדים באים מלובשים בחסד הא' לשומר' מהקליפות ומי גדולה השומר כמ"ש ה' שומריך וז"ס ג"כ אמרתי עולם חסד יבנה שהוא החסד הראשון יומא דכולא ואז יצא הולד גוף אחד כלול מחו"ג תוך מלבוש א' כלול מב' לבושי זו"נ כנז' וז"ס כבד את אביך ואת אמך כיון שיש לו חלק נמשך מהם שע"י הוא נתקן גם ז"ס את אביך לרבות אחיך הגדול כמ"ש לעיל כי ז"א הוא בן הבכור וכמו שהאב נותן חלק בבן כן הבן הבכור נועל תמצית כוחא קדמאה כמו שבההוא רוחא כלולים כוחות כל הבני' שבאו אח"כ כנ"ל כן בחלק הבן הבכור כלולות שאר האחים וכל הגדול מאחיו כולל אותו ולכן חייב בכבוד אחיו הגדול ממנו וגם בסי' א' כי גם הבכור שבק רוחא מיני' באימא ושאר הבנים אשר אחריו ג"כ לוקחים חלק לכן השוה כבוד אחיו הגדול לכבוד אב (ס"א ואם לכן לעיל אמרנו כי א"א לשום מ"נ לעלות אם לא ע"י זיווג זו"נ שהם הבנים הראשונים) ותשלום ענין זה למה נקרא ההוא רוחא קדמאה ב"ן ית' בש"ד, ח"ב פ"ו בענין או"א וכאן שייך כל אותו הדרוש של אותם פרקים פ"ו ופ"ז ושם נתברר אמיתת הענין על מתכונתו ובפרט סוף פרק שביעי ובענין זיווג ז"א עם נוק' ע"ש גם נת' היטב ענין החסדים והגבורו' שהם המ"ד והנוק' בש"ג ח"ב פ"ב וע"ש היטב שער ה' ע"ש. תם ונשלם לאל בורא עולם

השער הג' בעולם ברודים והוא נק' עולם האצילות הנעשה מבחי' הנקודי' ומשם החדש היוצא ממצח א"ק כנ"ל בש"ב ח"ב ונבאר בשער הזה ענין ספי' הא' דאצי' אשר הוא כתר דאצי' נחלק לב' חלקים והם פרצוף עתיק ופ' אריך אנפין ונחלק לב' חלקים חלק הא' בפ' עתיק יומין והחלק השני בפרצוף אריך אנפין: החלק הא' בפרצוף עתיק יומין ויתחלק לה' פרקים

פרק ראשון אחר שנתבאר בשער שעבר בח"ג איך יצאו י' הנקודי' מאור העין והם מבחי' שם ב"ן ונתבטל אח"כ יצא אור החדש שם מ"ה ובחיבור שניהם נעשה כל עולם האצי' כל בחי' הדכורים שבאצי' ונעשו משם מ"ה החדש וכל הנוק' נעשה משם ב"ן שהם הנקודים הנז' ונתחיל לבאר כל בחי' ובחי' מאצי' בפני עצמו איך היתה תיקונה ולקמן בפ"ד ית' איך נעשו כלים משם מ"ה ומשם ב"ן או משם בין לחודי' לדוכרא ולנוק' כי שניהם פרצוף א' כנז' בח"ב גם עיין בש"ב ח"ג פ"ה מה הם כי יש ספק בדבר וע"ש מה הם הדברים והבחי' המתבררים והצריכין אל העיבור והתיקון ובש"ד ח"ב פ"ז נת' אמיתות ביאור בירר סדר תיקון דמ"ה וב"ן בדכורא ונוק' איך היה ושם עיקר הדרוש הזה ושם בח"ב ח"ג פ"ג ביאורם דרך קצרה חילוק י"ס דמ"ה בדכורין דאצילות וחילוק י"ס דבין בנוקבא דאצי'. ונתחיל לבאר פרצוף עתיק יומין שבאצי' צד דכורא וצד נוק' שבו וכל זה מתחיל מחצי הת"ת דאיק הנק' עיבור עד סיום כנז' ש"ב ח"א פ"ג וש"א ח"א פ"ה והוא מלביש אותו ע"ד שמלביש ז"א לאריך מחצי ת"ת ולמטה וכמ"ש בש"ה פ"ו ועיין בש"ה ח"א פ"ה סידור תיקוני פרצופים איך היו נתקנים זה עם זה בהתקשרות אחת ובהתחיל להתקן הא' היה נמשך התיקון בשאר הפרצופים מזה לזה וע"ש היטב וכן בש"ה. ותחלה נבאר מאמר אחד באדר' ד' רפ"ח וזה לשונו עתיקא דכל עתיקין וסתימא דכל סתימין וכו' כד אתתקן אפיק ט' נהורין דלהעין מיניה וכו' וצריך שתדע כי עיקר זה השם של עתיקא קדישא אינו אלא הא"ס המתלבש תוך הכתר דאצי' ואמנם הא"ס הזה איננו א"ס בעצמו רק שהוא נק' א"ס בערך עולם האצי' אשר מטיבורא ולמטה הוא מתלבש תוך י"ס האצי' ותחילת התלבשותו הוא תוך פרצוף דעתיק הכולל י"ס שבו ומשם התלבשותו הוא ע"ד שנבאר בש"ח איך מלביש נוק' דז"א את זעיר מטיבורא ולתתא וכן דוגמת ז"א המלביש או"א מטיבורייהו לתתא כמ"ש במקומו ואין להאריך כי משם תבינהו ע"ש והנה בחי' א"ק זה מטיבורא ולתתא המתלבש בתוך עתיק הוא נק' א"ס בערכם והוא הנק' ע"ק כי הוא הא"ק והעתיק שבכל שאר פרצופי האצי' ואמנם אינו מתלבש רק בכתר דאצי' וכמ"ש דא"ס טמיר וגניז בכתר כמ"ש בתיקונים ד' ה' א' ובהיות הא"ס גנוז בו האי כתר איתקרי ע"ק בפרטות ואמנם גם הכתר הזה נק' לפעמים ע"ק על שמו של הא"ס המתלבש בו הנק' כך כנז' ואמנם ג' רישין הם דאיתגלפין דא לגו מן דא ובגו כולם מתלבש הא"ס וכמ"ש בש"ד ח"א בענין זיווג א"א להוציא או"א וכנז' שם ד' רפ"ד א' תלת רישין איתגלפין וכו' עם היות שב' מאמרים הנז' נבארם בח"ב פ"א ופ"ח נזכר עתה הצורך אצלינו והוא דע כי הט"ס הנ"ל כמ"ש כד איתתקן אפיק ע' נהורין דלהטין מיני' מתקונו' שהם הם הייס דאצי' השרשיו' פי' כי הכתר שבאצי' הנה הוא בחי' א"א כמבואר אצלינו פעמים רבות ועיין ח"ב פ"א והנה הא"א לא נמצא בו בחי' נוק' גלוי כמ"ש פ"ב ונמצא כי האריך לא נתגלה בו כי הם ט"ס לבד וכולם בחי' כתר דאצי' הנחלק לט' חלקים כנז' וז"ש כד איתתקן ר"ל כאשר עשה בחינת הלבושים והפרצופי' אשר הם בחי' התיקונים כנ"ל בח"ג הנה איתתקן תחלה ע"י