מבוא שערים לט

רוח נפש ושם בין זה הוא הנקרא נפש דוד נפש המ"ל וקודם שתכנס בחי' זה הנפש בה היא חסירה ואינה ראויה להוליד כי לכן אין הטריפה יולדת עד היות בה נפש בשלימות ואמנם נפש ההוא הוא בחי' הגבורות כי בדעת הזכר יש בו חו"ג כי הבכור נוטל פי שנים ואח"כ נותן לנוק' חלקה שהם עיטרא דגבורה כנז' בש"ו כי אע"ג שבהיותה עדיין אחור באחור עם ז"א אין גופה נשלמת אלא ע"י הגבורות הניתנין לה מאחוריו כנז' בש"ו עכ"ז אינה נוטלת את הגבורות עצמן רק הארה שלהם עוברת דרך מסך אחורי ז"א אך הגבורות עצמן אינה נוטלתן רק ע"י זיווג כי הרי הה' חסדים מתפשטים בגופי' ויורדת הה"ג ביסוד שלו ונותנו בסוד זיווג לנוק' כנז' בש"ו. והנה בפעם הא' אשר נזדווגו ז"א עם נוק' שהוא בעת אצילותם דאיתנסרו וחזרו אנפין באנפין אז היתה לנוק' עדיין ביאה ראשונה ואותם הגבורות אשר נתן בה בעלה לא נתעברה מהם כי אז נעשה בה בחי' היסוד והרחם והכלי שבה נלע"ד נתן בסוד אין אשה מתקנאת אלא בירך חברתה] אשר יהיה אח"כ בתוכו המ"נ ואז נותן בה שם בין שהם הגבורות הנז' ונעשו כלי בה ואינה מסתלק משם לעולם עד יום מות האשה ואז כתיב ויהי בצאת נפשה כי מתה וז"ס ההוא רוחא דיהיב בה בעלה בזיווגא קדמאה שנעשה כלי לקבל בו המ"ד והמ"נ ואז מביאה שניה ואילך מתעברת בכח אותו הכלי שמקבל בתוכו ונמצא כי עצמות הגוף המ"ל נעשית הארה מהגבורה הנק' ב"ן שנמשכו דרך אחורי ז"א אך נפשה ממש שהם הגבורות בעצמם אינם ניתנים אלא בעת הזיווג הראשון ולהיות כי בעלה נקיט להו בקדמייתא בדעת שבו לכן אי אפשר לבא אליה אלא ע"י בעלה בעת הזיווג ואז אלו הגבורות עומדת שם תמיד כמו שאור להחמיץ העיסה [נלע"ד שז"ס שארז"ל שאור שבעיסה מעכב] וכל המ"נ א"א להעלות אלא ע"י כי בכל פעם ופעם שבאים מ"נ וגבורות אחרות מהם מצטיירים צורת הולד והם הם הולד בעצמו ואמנם אין לך ולד נוצר מחדש ממ"נ אחרים אם לא שיקחו קצת חלק מההוא רוחא קדמאה הוא הכלי הנז' וכאשר נשלם ההוא רוחא כי כבר כל הבאים החדשים לקחו חלקם ולא נשאר ממנה מאומה אז נפסק אורח כנשים ואינה מתעברת ויולדת יותר אמנם נשאר בה קצת חיות לצורך גופא של היסוד עצמה של האשה ובהפסק גם זה מתה האשה וגם אם האשה היתה יולדת זה החיות מועט של הנפש עצמה היתה מתה וז"ס בנימין דכתיב בי' ויהי בצאת נפשה כי מתה והבן זה. ודע כי כמו שיש רוחא קדמאה בבחי' מ"נ כן יש רוחא קדמאה דשרי בה בעלה בסוד זיווג הנשיקין הראשונים בפי הנקיבה ביסוד שבפיה שהוא הלשון שבה ונשאר שם לצורך שאר זיווגי הנשיקין משם והלאה ע"ד הנ"ל ברוח קדמאה דמ"נ וצריך. שתדע מה זה ענין, החלק שנוטלין כל שאר המ"נ הבאים אח"כ מההוא רוחא קדמאה ולכן צריך שנבאר תחלה כי הלא דוגמת שהנקיבה מעלה מ"נ גם הזכר יהיב אח"כ מ"ד והענין כי כמו שהמ"נ הם משם ב"ן שהם הגבורות כן המ"ד הוא משם מ"ה החדש מלמעלה כנ"ל וא"א להיות שום זיווג ושימשך הזכר מים זכרים אם לא שיקבלם וימשיכם מלמעלה כי אותם החו"ג שלקחו זו"נ בעת אצילותם בפ"א היתה לצורך גופם בלבד ונתפשטו החסרים בגופא דז"א והגבורות בגופא דנוק' כנ"ל אך לא להוציא תולדות ומשם ואילך צריכין לחזור ולקבל מוחין חדשים בכל זיווג וזיווג מלמעלה להמציא נבראים חדשים ונמצא כי בהזדווג הז"א עם נוק' צריך שיעלה הם בסוד מ"נ תחלה עד או"א ואז או"א מעלי' מ"נ לא"א וכעדיז עד רום כל המעלות ואז גורם שישפיעו שם מ"ד שהוא שם מ"ה החרש כי גם הוא כולל חו"ג שהוא הדר ואשתו מהיטבאל ויורדים זה לזה עד או"א ואז או"א מזדווגים ומקבלים אותו השפע ונותנים אותו בסוד מוחין חדשים לבניהם זו"נ ואז מזדווגי' גם הם כי אי אפשר להמשיך טפת זרע אלא מן המוח וכיון שיש להם מוחין מזדווגים ואז הז"א שלקח פי שנים מן המוחין שהם חו"ג שבדעת אשר שם המשכת טפת הזיווג בסוד וידע אדם את אשתו ונותן הגבורות בסוד זיווג לאשתו ונותן אח"כ גם החסרים ואז הנוק' גם היא מעלה את הגבורות שבה בסוד מ"נ ואינה יכולה להעלות אם לא בכח ההוא רוחא קדמאה. וביאור הענין כי הלא כל המוחין שבכל הנקיבות כולם שבכל האצי' ומכ"ש למטה בבי"ע כולם הם מבירורי המלכים דשם ב"ן נעשו וז"ס בפ' פקודי דבירר פסולת מגו מחשבה כי המוחין הם נק' מחשבה ואין שום בירור אלא במוחות הנקיבות והתחלת בירורים היה בחכמה סתימאה קדמאה דעתיקא כי כאשר נתקנה ע"י תיקון שהוא בחי' הפרצוף כנ"ל בפ"ז אז עלו כל המלכים לקבל האור ממנה להיותו נמשך דרך המעטה ואז התחילה לבררם ועלו בסוד מ"נ לצורך או"א ועיין בש"ג ח"ב פ"ו וכן המחשבה דאימא בררה לצורך זו"נ ונמצא כי המוח והמחשבה של הנוק' תמיד היא המבררת בירורי המלכים אחרי היות בנוק' מוחין החדשים כנז' ואז אותן בירורין שנתבררו ע"י המוחין דנוק' יורדים ביסודה בסוד מ"נ ופי' הענין כי כמו שהזיווג זו"נ צריך שיקדים להם זיווג או"א כנ"ל גם הם בעצמן אין זיווג תחתון נעשו עד שיזדווגו חו"ב שלה עצמה ומבררין הבירורין ואז יורדים עד היסוד שבה בסוד מ"נ ואז גם הז"א שיש בו אז מוחין חרשים כנז' מוריד כח החדשים משם מ"ה החדש מזיווג חו"ב שבמוחו ויורדים עד היסוד בו בסוד מ"ד וניתנים ביסוד הנוק' ומתערבים שם זכרים ונוקבין ומהם מצטייר צורת הולד וזהו סוד הזיווג בכ"מ לחבר החסדים עם הגבורות לתקנם כי הם מהבירורים ועיין ש"ד ח"א פ"ו. ובזה נבין עתה מהו החלק שלוקחי' כל המ"נ מהרוחא קדמאה אשר שם כי אין לך נשמה שיוצאה בלי לבוש