מבוא שערים לה

למות ולברר הפסולת דוגמת מיתת האדם אשר חוזר לעפרו ולהתנער מהפסולת שבו ובבוא תחיית המתים יקום כספא שלים בלא סיגים כנז' בזוה' חדש מדרש הנעלם פ' תולדות והבן היטב כי כל הבחי' שיש באדם בהיותו בפעם א' ובמיתתו ובתחיתו שנית הכל היה בענין הז"מ ודי בזה למבין להקיש בכל הפרטים גם הועיל התיקון כי לא די בז"ת שהם ז"מ דזו"נ שנתקנו כי גם הג"ר עם היות שבתחלה לא מתו להיותם יכולים לקבל אורם עכ"ז אחר התיקון ניתוסף בהם תיקון הפרצוף גם הם עם היות' שלא היו צריכין לזה מפאת עצמם הנז' רק לסיבת התחתונים שיוכלו לקבל האור הוצרכו גם הם להתקן בסוד פרצוף והמיעוט האור לצורך התחתונים ולא לסיבת עצמם וז"ש באדר' נשא ד' קל"ח אי רישא דעמא לא יתתקן איך עמא יתתקן וכו' ולזה לא הקש' מיני' ובי' שהאיך רישא דעמא ישאר בלא תיקון אך הענין יובן כנז' כי אין צורך תיקונים לצורכם רק לצורך עמא הם התחתוני' הצריכים בהכרח תיקון כי רישא הם ג"ר וע"ש סיבת מיתת המלכים מפני חוסר התיקון וגם ניתוסף בז"א אחר התיקון כי המוחין והאורות שלהם מקבל אותם עתה מלובשים תוך האחוריי' דאו"א כנ"ל, ח"ב פ"א ופ"ו ויוכלים לקבלו דרך מסך וע"ז הדרך מוחות או"א מא"א וזכור ואל תשכח מ"ש פ"ז כי כל הבירורים אינם באורות רק בכלים שלהם וברפ"ח ניצוצין שנשארו בהם אחר מיתתן ובהם התיקון ולא באורות עצמן שנשארו באצילות. ועתה הבן והסתכל איך עולם האצי' לא נתקן בפעם א' אמנם בכל פעם ופעם ניתוסף בו קצת תיקון כי הרי בתחלה לא היה שם בחי' כלי ונודע כי עיקר התיקון הוא הכלי' והפרצופים כנ"ל ובעקודים ניתוסף בו קצת להיו' כלי א' לבד לכל הי"ס שבהם ועוד תיקון אחר בג"ר שיצאו קצת מתוקנו' דרך קוים כנ"ל ח"ג פ"א ונכנסו גם הם בדרך קוים של הג"ר ואח"כ בעיבור הא' של הז"א עלו הכלים שם בג"ר דרך קוים ואז התחילו גם הם להתתקן ואח"כ בהיותם שם בסוד העיבור עלו גם האורות עם הכלים בסוד קוים רק שהיו בבחי' תלת כלילין בגו תלת ואח"כ בעת היניקה נתהוו בבחי' ו"ק המתפשטים בבחי' קוים ואח"כ בעיבור ב' דמוחין אז נשלמו כל הי"ס שלו להתקן וגם הא"א בתחלה נתפשט עד הטיבור ואח"כ עד הסוף כנ"ל בש"ב ח"ב פ"ה ומלבד זה פרטים רבי' שנתוספו בכל עולם ועולם כמו שיראה המעיין בחיבורינו זה היטב

פרק שמיני אחר שנת' בפ' הקודם ענין התיקון איך נתקן עולם האצי' ג"כ ע"י מיתת המלכים וחזר' חיותם ותיקונם נשלם לבאר ג"כ ענין עקריות הסיבה מה היתה אשר כבר התחלנו בביאורה בהקדמת מבוא שערים והוא היות כוונתו ית' לברוא העה"ז שיש בו שכר ועונש וזה אי אפשר אם לא ע"י קוסטינר היא מדת הרע לפרוע מן הרשעים והנה הרע היא שורש הסיגי' והשמרי' של הגבורות והדינים בסוד מקום המשפט שמה הרשע והבן זה וכדי שיתגלו הסיגי' והקליפו' א"א רק ע"י השתלשלות העולמות ובתכליתם יתבררו הסיגי' ויצאו בפועל אשר כל זה היה ע"י מיתת המלכים האלו אשר כולם הם דינים תקיפי' הנק' שם ב"ן שהם הגבורות כנ"ל ש"ב ח"ב פ"א כי כל אלו הם בחי' הנקודים שהם נקבות ובחי' אור חוזר מיין נוקבין וצורת הנקודות הם ניצוצותיהם הניצוצין תקיפין הנז' בפ' פקודי ד' רנ"ד ב' ות"ח רישא שירותא דמהימנותא גו מחשבה בטש בוצינא דקרדינותא וכו' וסליק ניצוצין כו' והענין כי אלו הז"מ הם בחי' הגבורו' שיצאו לעולם בתחלה וכמ"ש בראשית ברא אלהי' וכו' ואח"כ שיתף עמו מדה"ר ביום עשות ד' אלהים ארץ ושמים כדי שיוכל העולם להתקיים ולא יחזור לתוהו ובוהו וגו' אחר אמרו בראשית ברא אלהים שהם הז"מ וכנגדם ז' תיבות. (קול הרמ"ז בפ' ואלה תולדות השמים הארץ] ושם הויה הח' והוא המלך הח' הנק' הדר שהוא חסד עילאי כנז' באדר' והוא שם מ"ה כנודע כי שם מ"ה בחסדים ושם ב"ן בגבורות וכולם הם דינים קשים תקיפין אשר מסיגיה' יצאו הקליפות וזהו ע"י מיתתם ונפילתם בסוד עפר הארץ העליונה העפר אשר יהיה בקרקע המשכן עולם הבריאה ושם נתבררו דוגמת האדם בקבר כנ"ל פ"ד כי בריאה תחת המשכן הוא מל' דאצילות ותמן אזדריקו הנהו ניצוצין התקיפין כמ"ש בפ' פקודי כנז' ניצוצין זריק לכל עיבור ובירר פסולת מגו מחשבה וגו' הרי כי זריקת אלו הניצוצין למטה בבריאה הוא לברר הפסולת והקליפה שהוא כח המחשבה העליונה ועתה יצאו לפועל וכמו שהניצוצין דמבטש אומנא בפרזלא דעכין לאלתר כן אלו הניצוצין נדעכו ומיתו ושבו אל העפר ואז נתבררו כמ"ש בע"ה וכמ"ש באדר' נשא ד' קל"ה ב' דמנהון איתבסמו ומנהון לא איתבסמו וכו' ואין פי' דיש מהן קצת מלכים דאיתבסמו וקצת דלא איתבסמו אמנם הכוונה דמנהון ממש מחלק מלכים עצמן מכל חלק וחלק של אחד מהם נתברר קצתו ונתבסם וחלק א' מכ"א מהם שבהם לא איתבסמו ונשאר למטה כמ"ש בע"ה ועיין ש"ג ח"ב פי"ד ובח"ג פ"ו התחלנו לבאר קצתו והענין כי אלו הרפ"ח ניצוצין ז' מלכים שמתו וירדו בעולם הבריאה הנה בבוא התיקון של המלך הח' הדר התחיל לברר מהם הניצוצות והכלים ג"כ וכל מה שבירר מהם לא היה ממש רק חלק הנוקבין שבבל הפרצופים ובתחלה נברר המוברר והמובחר והמשובח שבכולם ועלו באצילות וגם באצילות עצמו יש מדריגות כי בתחלה ע"י העיבור העליון הנז' בפ"ב התחיל לברר היותר משובח שבכול' וממנו נעשה נוק' דעתיק אחר שנתערב אור הניצוצות דרפ"ח ניצוצין עם האור של נקודות הכתר שנשאר באצי' וגם הכלים של המלכי' נתערבו עם הכלי' החדשי' דמ"ה החדש ומהכל נעשה נוק' דעתיק ועד"ז בכלים וכמ"ש לעיל בפ"ב וע"ש היטב ואח"כ ע"י זיווג