מבוא שערים טו

כלי הדעת לא יכול לסובלם אם מחמת הז' אורות הנוספות אם מחמת עצמן לסיבות הנ"ל בריש האי פרקא ואז נשבר כלי הדעת ומת וירד אז הכלי אל עולם הבריאה ר"ל במקום שיהיו שם אח"כ מקום עולם הבריאה כי עדיין לא נתגלה מקום מציאותו ואור הדעת נסתלק למעלה ולקמן בפ"ה נבאר מקוה המסוים שירד כ"א בבריאה גם בפ"ה נבאר מקום עליות האורות כ"א וא' אחר שבירת הכלים אח"כ יצאו אורות אחרים מכלי הדעת בעת שנשבר ונכנס בכלי החסד וגם הוא לא יכול לסבול האורות לסיבה הנז' כי כל האורות שווים ואינם בטלים זה אצל זה ומת כלי החסד וגם הוא ירד לעולם הברי' ואור החסד עלה ונסתלק וירוו ה' אורו' אחרים אל כלי הגבורה. ועוד ניתוסף עמהם בחי' והוא במה שראוי שתדע שהיסוד נק' כל וטעם הדבר כי כל מציאות היסוד הוא מה שמלקט מה"ס שעליו מחסד ועד הוד שבהם מתפשטים ה"ח בזכר או ה"ג בנקב' כנז' בש"ה ואח"כ כ"א מהה' ספי' יהיב ביה חד רשימו ומכללות מה שלוקח מהם נעשה היסוד וזהו וילקט יוסף את כל הכסף הנמצ' ה' כסף ה"ח ואז נק' כל וגם כל גי' ב' שהם ה"ח כ"א כלול מי' ונמצא כי ברדת כל חמשה אורות הנ"ל אל כלי הגבורה ירד עמו חד רשימו מאור החסד להינתן ביסוד ואז המאורות הגדולים האל לא סבלם כלי הגבורה ונשבר וירד בבריאה ואור הגבורה נסתלק וירדו די אורות אחרים וב' רשימות' א' מן החסד דז"א וא' מן הגבורה ונכנסו בכלי הת"ת ולא יכול לסובלם ונשבר וירד אל הבריאה ואור הת"ת נסתלק וג' אורות אחרים וג' רשימות בכלי הנו"ה כי שניה' נחשבים לאי דב' פלגי גופא הם כנ"ל בפ"א ולא סבלם ונשבר הכלי דנה"י וירדו לבריאה ונסתלקו אורם למעלה. ודע שאע"פ שכוללים המלכים דנו"ה למלך א' זה כפי האמת ששניהם הם א' אמנם בודאי שבתחלה נכנסו בנצח ג' האורות וג' רשימו' ונשבר אח"כ ירדו ב' אורות וחצי וד' רשימות בכלי ההוד ונשבר. ואחר כך ירדו ב' אורות אחרים וה' רשימות בכלי היסוד וגם הוא לא סובלם ונשבר וירד לבריאה. אח"כ ירד אור המל' בכלי שלה ונשברה וירדה לבריאה ואור שלה נסתלק. הגה"ה וטעם לזה שעם היות אור א' שלה לבדה לא יכלה לסובלו הוא כנ"ל ש"א ח"ג פ"ו ופ"ז כי המלכו' של עקודים נשארה כלי בלתי אור שלה זולתי באור מחדש קטן שנמשך לה מזיווג או"א דעקודים ונק' אור ההוא ד' ולכן נק' המלכות תמיד דלה ועניה ונקרא אספקלריא דלית לה מגרמה כלום ר"ל אור שלה אמנם נמשך ממקום אחר כנז' וכיון שכל אלו הכלים של הנקודים לא נעשה אלו מהסתכלו' אור העין בעקודים כנ"ל פ"ד מח"א והעקודים הם שרשים אל הנקודים כנ"ל סוף ח"ג מש"א פי"א ולכן כיון שכלי המלכות העקודים נשאר חסירה בלי אור שלה וגם זה שכלי דמלכות דנקודים נשאר חלש ולא יכול לסבול אפי' האור שלה ולכן נשבר גם הוא עם שלא היה בה רק אור א' בלבד]

פרק רביעי ונבאר עתה ביטול ג' נקודות הראשונות דכח"ב ואינו מיתה גמורה כנ"ל בפ"ג הנה בז"ת כבר ביארנו שנפלו הז' כלים שלהם בבריאה ולכן נק' מיתה ושבירה אמנם חו"ב עיקר הכלים שלהם נשארו קיימים במקומם באצילות עם האורות שלהם ביחד אך מה שנתבטל ונפל מהם הם בחי' האחוריי' שלהם של הכלים בלבד ונשארה בחי' הפנים של הכלים ולכן יקרא בהם ביטול ופגימה לא מיתה ממש ושבירה. ובזה יובן כי באדרא רבא וזוטא משמע דלא מתו רק הז' מלכים לבד ובשאר מקומות בזוהר נראה כי גם באו"א יש בירור ופגם וכמעט אפי' בכתר אך יובן כנז' מיתה גמורה אינה רק בז' מלכים אך בג"ר יש בהם פגם בלבד ובירור כי גם מהם נפלו אחוריים כנז'. ואמנם גם באלו הג' הראשונות יש בהם שינוי וכמו שיש הפרש ביניהם לבין הז"ת כי אלו נתבטלו ואלו מתו ממש וזה היה לסיבת חסרון הארתם שלא לקחו אלא מחוטם ופה בלבד ואף גם זו לקחו למטה בגופא דא"ק מתחת שיבולת הזקן ולמטה אחר שכבר נפסק אור האוזן העליונה כנ"ל בפ' שעבר וא"כ גם יש שינוי בג"ר עצמן כי נקודות הכתר לקחה אור האוזן עצמה וב' הנקודות דאו"א לא לקחו רק האות החוטם והפה בלבד רק שלקחו' במקום גבוה משיבולת הזקן שעדיין לא נפסק אור האוזן הרי יש בהם גרעון מנקודות הכתר שלקחה אור האוזן עצמה וגם בכתר עצמה יש גרעון שגם שלקח אור האוזן בעצמו היה במקום ריחוק בשיבולת הזקן א"כ הרי יש ג' שינוים הא' בכתר שלקח אור האוזן בריחוק מקום. גרעון ב' באו"א יותר גדול והוא שלא לקחו רק הארת חוטם ופה רק לקחו בקירוב גרעון ג' גדול מכולם הז"ת שלא לקחו רק הארת חוטם ופה בריחוק מאוד מקום התחתון כמ"ש בש"ב ח"א פ"א ופ"ו. וא"כ מוכרח הוא ששבירת הכלים יהיה בהם שלשה מיני שינוים א' בכלי הכתר וא' בכלי או"א וא' בז"ת אנו כי הז"ת נשברו ומתו לגמרי פנים ואחוריי' כולם ואו"א אחוריי' לבד נתבטלו ולא נשברו כי נשארו באצילות כנ"ל פ"ג ובכתר לא נתבטל רק בחי' החיצונית נה"י של הכלי שלו בלבד ולא כל האחוריים שלו כמו באו"א. ונבאר תחלה נפילת אחוריים דאו"א מה עניינם הנה כבר נת' בח"א פ"ו כי החו"ג הניתנים בזכר ובנקבה הם המציירים ובונים ומשלימים חסרון חצי אחוריים של הזכר והנקבה ועי"כ גורמים חזרת הזכר והנוק' פב"פ ולכן אלו החו"ג פעם נקראים בחי' אב"א יען משלימים אחוריים ופעם נקראים בחי' פב"פ יען ע"י השלמתם חסרון האחוריים נמשך מזה חזרת פב"פ אמנם עיקר הוא בחי' אחוריים כי אין האחוריים נגמרי' אלא מהם ממש ועיין ש"ג ח"א פ"ד. ועיקר דרוש זה נת' בש"ד ח"ב פ"ו. והנה בהיות או"א טרם צאת המלכים האלה מבטן