עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מבוא שערים

מבוא שערים קלד

Mavo Shearim 134 · מבוא שערים · free full Hebrew text

Open in the reader →

ניזונין מזון גמור כמבואר במשנה שתים שהן ארבע והנה אלו המלכים שמתו יש בהם בחי' כל אבי"ע כנ"ל ואין לך דבר בעולם בכל העולמות כולם וכן בכל חלקי עשיה כמו הדומה והצומח וחי ומדבר שאין בכל אלו הניצוצין קדושה הניתנית תוך הקליפות וצריכין להתברר וכאשר יכלו להתברר כל הקדושה שבתוכם ולא נשארו רק הסיגים הם הקליפות בלתי תערובות קדושה כלל לגמרי אפי' כמו כחוט השערה אזי כתיב בלע המות לנצח והרשעה כלה בעשן תכלה כי אז הסיגים הנשארים תוך הכלים הנשברים הם ישאירו בלתי שום חיות וימותו לגמרי ויתבטלו משא"כ עכשיו שהניצוצין של קדושה הנתונים בתוכם מחיה אותם וזהו סוד נמרץ אל תאות וחשק הקליפות להטעות את האדם מה הוא לגרום חיות להם והבן זה נמצא כי בכל ד' עולמות אבי"ע יש בהם בירור מלכים אלו רק שבאצילות הוברר בו אותו החלק שבמלכים הראוי' להיות אצילות והחלק שאינו ראוי להיות אצילות ירד בבריאה לפי שבערך אצילות יקראו סיגים בערך בריאה וירד ליצירה וכיוצא בזה עד שירד לנוק' תתאה דעשיה ושם נגמר להתברר ומה שאינו מתברר שם הוא סיגים גמורים וקליפות גמורות הנודעת שהם תחת מלכות דעשיה שהם הקליפות הקשות ואמיתיות וכשאלו יגמורו להתברר אזי כתיב בלע המות לנצח כי נתקן שיעור אדם בכל קומתו עד סיום הרגלים עיין ח"ש פי"ד כי עיקר אלו המלכים הוא ראשון בלע בן בעור וכולל בו ז"מ שהם חו"ג והדעת מכריע ביניהם וג' בחי' אלו נק' דעת ובכאן הם ג' עלמין שהם שורש כל הדינים וע"ש היטב כי אלו הג' אתבסמו יותר מש"כ בד' מלכים אחרים. סליק פרק א' בע"ה

פרק ב אחר שנת' בפרק הקודם שורש הקליפות מהיכן נתהוו שהם שארית בירורי המלכים הנ"ל שלא נתבררו עדיין הנתונים תוך הקליפות שהם הסיגים גמורים צריך שנדע בקיצור שורש אלו הסיגים בקדושה איך הם והוא כי הנה נת' בח"ג כי יש ג' בחי' בז"א עיבור יניקה ומוחין ובכל זמן מאלו יש בו כללות ופרצוף אלא שזה בסוד קטנות וזה בסוד גדלות וכו' גם נת' כי הבחי' של הקטנות נעשים כלים לבחי' הגדלות נמצא א"כ כי הקטנות הם בחי' כלים של המלכים עם היות שהפרצופין עצמו יש בו כלים ועצמות הוא כולו בחי' כלים אלא שזה לפנים מזה וכולם כלים נמצא כי עיקר כלים של המלכים הן ז' מלכים של זו"נ גם נת' שם כי בזמן העיבור לא יש לז"א זולת ב' מוחין בלתי הדעת כמבואר בענין הערלה של המלכים מה ענינה נמצא כי יש לו ב' מוחין חו"ב מצד אבא ושנים כאלו מצד אימא וכל מוח מהם נק' אלהי"ם ד"פ אלהים ב"פ עקב עקבותא דמשיחא וז"ס ואתה תשופנו עקב שבו כל אחיזת החיצוני' ובחי' קטנות ועיבור הזה הוא בחי' הבל דגרמי של המלכים שהם רפ"ח ניצוצין כנ"ל וזה ההבל דגרמי יונק מקטנות העיבור דז"א ע"ד הנ"ל ושם מתאחזין כל הקליפות ומהם יונקים כי מה שנתברר עלה למעלה בסוד עיבור הנ"ל ומה שלא נתברר נק' הבל דגרמי ונשאר למטה בסוד הקליפות עם הקדושה שבתוכם שהם רפ"ח ניצוצין והבן זה היטב. ודע כי אלו המלכים דקטנות הנ"ל הם מתפשטין בזו"נ ובבי"ע כולם בכל בחינותיהן ברישא ובגרון ובדרועין וביסוד כמבואר במ"א היטב ואמנם גם בזמן יניקה הם בחי' אלהי"ם אלא שאז הם ג' מוחין חב"ד מצד אבא וג' מצד אימא וכיון שיש לו דעת אעפ"י שהוא בחי' אלהי"ם אין בו קליפות אלא שהם דינים קשים אך במוחין דעיבור שהם ב' מוחין לבד שם נאחזים הקליפות ממש ונמצא לפי זה כשנחבר המוחין דקטנות דיניקה ודעיבור הם ה' מוחין מצד אימא וה' מצד אבא והם ב' שמות אלקים ונחלקים כל ה' אותיות לה' מוחין וב' אלו נק' עקב וכבר נת' במקומו והנה האלהים של היניקה אפשר להורידן עד ראש הבריא' ולפעמים נשארין למעלה במקומם אך מן בריאה ואילך אין להם יותר ירידה משא"כ באלהים דעיבור כנז' ששם אחיזת הקליפות והנה אלו אלהים דיניק' הם קדושה אלא שהם דין קשה והם אחוריים של הקדושה וכ' אחוריים דזו"נ דבריאה ונ' אחוריים דה' פרצופים דיצירה ונ' אחוריים דעשי' הרי ק"ך אלהי"ם כי מן ז"א דבריאה מתחילין ולא למעלה ממנו כמ"ש במקומו ואלו הם ק"ך צירופים אלהי"ם דקדושה ומשם ואילך נק' הקליפות אלהים אחרים והבן זה והנה יניקת הקליפות הוא משם אלהי"ם דעיבור ויכולין לינק מאלהים דיניקה ג"כ אלא שהוא באמצעי אחוריים היותר חיצוניות שהם אלהיים דעיבור ששם עיקר אחיזת' ומזה תבין כי כל יניקת החיצוני' מאחוריים שהוא חיצונית הכלים דזו"נ שהם אלהים דעיבור רק שאפי' בחיצוני' זה עיקר אחיזתם הוא באחורי החיצונים הזה לבד מצד האחור ולא מצד הפנים. גם דע כי אלהים מלובשים תוך נה"י דאימא ג"כ בבחי' חיצוני' וכל יניקתם של החיצוני' הוא דרך אותם נה"י דאימא החיצוני' וכן בהתחברם הם מתבררים דרך נה"י דאימא שהוא היתר הממזר שהם רפ"ח ניצוצין ע"י שפחה גי' שצ"ג גי' ג' מלואים אהי"ה בלא אותיות השרשים שהם בנה"י דאימא. גם ידעת כי שם אהי"ה בריבוע הוא גי' ד"ם ומה שנשאר ממנו אחר הבירור נק' דם טמא ולהיות שורש זה הקטנות שורש הקליפה לכן גם הוא נק' נחש בסוד התנין העליון בסוד נחש הנושך ברח' האיל' כנז' במקומו כי הוא שד"י שהוא יסוד דקטנות ודם דאהי"ה כנ"ל והרי גי' נחש א' וזה נחש העליון משם יונק הנחש הטמא והבן זה וז"ס הנחש שבא על חוה והענין כי התחתון מתחבר עם מה שלמעלה ממנו ואותו שלמעלה עלה עד העליון שבכלל' וינק מזה הנחש עליון דקטנות ואז הוא סוד יניק' החיצוני' שח"ו החיצוני' עצמן יונקים מן הקדושה ממש ח"ו ולא גם דע כי אלו הק"ך צירופי אלהים הם בסוד מות זו"נ צל דכורא מות נוק' הוא ק"ך צירופי אלהים