מבוא שערים קלג

הראשונים הם חב"ד וג"א חג"ת וג"ת נה"י ואלו הנה"י שבפרצוף האחרון הנה"י הזה יש בו י"ס כ"א כלול מנה"י שבו לבד ונעשים פרצוף א' ונק' אחור וכעד"ז בחג"ת. ועד"ז בחב"ד ומתלבשין זה תוך זה ע"ד הנ"ל בפרצוף מלכות דאימא וכל ג' אלו הם פרצוף א' דנה"י דז"א ועד"ז בפרצוף ב' בחג"ת דז"א הכולל ג' אחור אמצעי ופנים ועד"ז פרצוף ג' בחב"ד כולל ג' אחור אמצעי ופנים ועד"ז פרצוף ד' בכתר שלו כולל אחור אמצעי ופנים ואלו הד' פרצופים גם הם מתלבשין זה תוך זה זה עודף ע"ז ונמצא האחרון בבחי' נה"י דכללות כל ז"א ועליו כל פרצוף הנק' חג"ת ועליו כל פרצוף הנק' חב"ד ועליו פרצוף הנק' כתר נמצא כי יש ד' פרצופים שבו שכ"א מהם כולל ג' פרצופים שהם נק' אחור אמצעי ופנים. ונחזור לבאר בנוק' ע"ד הנ"ל במלכות באימא והנה בנוק' דז"א היא ממש כדמות אימא עילאה שיש בה ה' פרצופים כ"א כולל ג' אחור אמצעי ופנים. ונחזור לבאר מה הוא התלבשות זה תוך זה וצריך שנקדים לך הקדמה א' כי כל בחי' ג"ר שבכל פרצוף מן הה' פרצופים שהם הפנים שבכל פרצוף מהם הם אחוריים של הבינה עצמה הנעשה בכאן פני' ממש אלא שניתוסף נה"י דאימא לבדם והבן זה מאוד וכן הענין ז"א ונוק' ובכל העולמות כי האחוריים העליונים נעשים פנים של התחתונים שהם עצמן המוחין שבכל פרצוף ופרצוף נמצא כי ג' לבושי התבונה שהוא פרצוף התחתון של הה' פרצופים נעשים פנים ומוחין לג' פרצופים דז"א. ע"כ מצאתי הדרוש זה מהרח"ו זלה"ה ממהדורא בתרא: שער הקליפות חלק ב' ונחלק לו' פרקים

פרק א ענין הקליפות מהיכן נתהוו הנה ביארנו בדרוש א' ח"ג פ"ז ופ"ח ענין ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום כי הם בחי' הדין אשר ממנו נעשה הכלים כי לעולם מדה"ד מגביל את החסד שלא יתרבה כמו הכלי המגביל את המים שלא יתפשטו חוצה וזהו עיקר פי' מלת הכלים ובתוכו העצמות מתלבש ואלו הכלים התחילו להתגלות מעולם הנקודים כנודע בח"ג והם הם המלכים דמתו הנז' בכ"מ כי מתחלת עולם הנקודים עד סוף עולם העשיה מתפשטים המלכים האלה בכל המקומות ותוך המלכים והכלים האלו אחר רדתם למטה בחזרתם נשאר בתוכם הבל דגרמי קצת ניצוצות אור להחיותם והם רפ"ח ניצוצין הנז' ח"ד פי"ד כי אלו המלכים כולם סוד נוק' מלכות גבורות שם ב"ן והם המ"נ שנתבאר בח"ד פ"ז איך ענין המ"נ הוא לברר וללבן כל הז' מלכים אלו שנפזרו עצמותם בכל עולם עד סוף העשיה. ואמנם קיצור הענין דע כי אלו המלכים שרשם הוא בין הא' שיצא מהארת עינים דא"ק הנק' עולם הנקודות כנז' בח"ד וכל בחי' המלכות שיש בכל העולמות מזה שם בין נעשה כי יש מלכות בא"א ובאו"א ובזו"נ וכולם נתבררו ע"י שם מ"ה שיצא ממצח א"ק שהוא בחי' הזכר. וכבר ידעת כי אין לך ספי' דלא אתכלילת מי"ס וג"כ בכל ספי' וספי' שבכל העולמות הוא מוכרח שיש בחי' מלכות הנעשים ממלכים הנ"ל וכשהאצילות העליון התחיל לברוא עולם האצילות וברא ויצר ועשה ד' עולמות אבי"ע והתחיל לברר המלכים הנ"ל דמתו ומה שהוברר ממנו עלה בקדושות העולמות הנ"ל ומה שלא הוברר נשאר קליפות וסיגי' ואמנם עיקר כל הסיגים מאלו המלכים שרשם הוא שם ב"ן כנ"ל והוא פרצוף אדם א' מראשו ועד רגליו ויש כנגדו קליפות מראשו ועד רגליו ואע"פ כי הם ז' מלכים הם עשרה דוגמת מה שאנו אומרים כי ז' היכלין הם והם י' כי היכל א' כלול מג"ס ונק' ק"ק וכן היכל האחרון כלול י"ס יסוד ומלכות לבנת הספיר כן הוא כאן כי י"ס הם ונק' ז' מלכים והענין יותר מבואר הוא כי הוא נק' כח"ב לפי שמלכים האלו נתבררו בבחי' הראוים לעתיק לא"א ולאימא דאצילות ואמנם מהאחוריים היה קצת שבירה בהם אך לא מיתה ממש שהיא קליפו' זולת המעטות האור ועי"כ אותן האחוריים נפלו למטה ממקומם בקדושה עצמה ואין בהם סיגים ממש שהם המיתה אכן בחלק זו"נ דאצילות אעפ"י שכל בחי' המלכות שבכל ספי' נתברר ומאלו המלכים של שם ב"ן הנ"ל הנה נשאר בהם קצת ניצוצין שלא נתבררו והן מעורבין תוך הקליפות והסוגים ולכן באלו שייך מיתה ממש נמצא כי כל הקליפות אינן נאחזות אלא בזו"נ בלבד ולא מאימא ולמעלה והנה ידעת כי שרשי של ז"א אינם רק ו' ספי' אלא שאח"כ נתגדלו ונעשו לו י"ס וכן המלכות שרשה נקודה א' ונעשי' אח"כ בת י"ס כנ"ל הרי כי שרשם בתחלה אינם רק ז' מלכים לבד ו' בז"א וא' במלכות ואלו הם נאחזים באותיות אחרונים של השם שהם ו"ה וב' אותיות אלו גי' י"א והענין כי אעפ"י ששרשם א' עכ"ז נתחלקו לי"ס בחי' או"פ וי"ס של או"מ כי אין לך בעול' זולתי פנימי ומקיף והפנימי להיותו נחלק תוך כלים נחלק לי"ס אך המקיף שאינו מצומצם נק' אור א' ואלו הם י"א סממני הקטורת י"ס פנימים וא' מקיף אעפ"י שהוא כולל ג"כ י"ס נק' א' וביאור הדבר איך היו ז' ונעשו י"א כי ד' אחוריים נשברו והם חו"ב וי"ס ותבונה ונתחברו למעלה מז' מלכים אלו והם י"א ואל תתמה איך מחו"ב היו קליפות כי זהו מבחי' שמתלבש' בזו"נ להיות להם מוחין ובאותו בחי' נחשבת כזו"נ ממש וכמו שנעשו ראש לז"א כן נעשו סיגיה' ראש לז"מ והיו י"א סממני הקטורת כיון שירדו למקום זו"נ בעת שבירתם א"כ יחשבו כזו"נ ממש כמבואר בסוד הקדיש ועיין בפרק שאחר זה פי' אחר וכבר ידעת כי באלו המלכים יש בחי' כלים ובחיי אורות שהם רפ"ח ניצוצין הנק' הבל דגרמי המחי' אותה ומכל אלו הבחי' יש ברורין הן מכלים הן מהאורות ובהיות אלו המלכים למטה בלתי בירור אין להם זולתי חיות מעט בצמצום שלא יאבדו לגמרי ונק' הבל דגרמי אך אין להם מזון כלל עד שיעלו באו"א להתברר ושם