מבוא שערים קל

וב"ש מן החזה עד סוף הת"ת נמצא כי שיעור כתר הנוק' העומדת אחורי ת"ת שלו היא ב"ש דת"ת דז"א ואלו הב"ש לוקחתם מגוף ת"ת דז"א והנה החסד המתפשט בת"ת דז"א כנודע הנה הוא נחלק לג' שלישים וחסד גי' ע"ב וכשתחלקהו לג' חלקים יהיה כל חלק כ"ד ואלו ב' חלקים תחתונים הם גי' כ"ד כ"ד וזהו ושמתי כדכד שמשותיך כי בעת החורבן ניטלה ממנה ב' אורות הללו כי כל חסד הוא אור דיום ראשון כנודע וב"פ או"ר גי' בי"ת ע"ה וזשארז"ל משחרב בהמ"ק אסור לשחוק כי בי"ת הם ב' אורות אלו וגם שחו"ק גי' ב' אור אלו ולעתיד יחזירם לה וזהו ושמתי כ"ד כ"ד ונודע כי הת"ת נק' שמש וכן כללות ז"א כולו נק' שמש נמצא כי ב"ש ת"ת דז"א שלוקחם לכתר שלה הם ב"ש השמש וז"ש שמשותיך ר"ל ב"ש שמש וזהו הכ"ד הם כ"ד ספרי אורייתא וזש"ה ברבקה ותמלא כדה ותעל כ"ד ה' כי הנקבה נק' ה' וזהו כד"ה שהוא הכתר שלה וז"ס ענין כ"ד אותיות דבשכמל"ו כנז' בזוהר ולפי שאינה לוקחה בכתר שלה רק ב' כ"ד אלו חסר ממנה כ"ד הג' העליון לכן נק' ד"ך ועניה והנה כ"ד הוא מגוף הת"ת עצמו דז"א אמנם מהאור עצמו שהוא חסד המתפשט בתוכה אינה לוקחה רק חצי שליש אור לבד נמצא כי הכתר שלה גדול והאור שבתוכ' מועט מאוד ואף גם זו דהאור אינו עצמות האור רק הארתו בעבר' דרך מחיצות גופו דז"א אמנם כתר ז"א אינו כן כי גופו הוא ש"א אחרון דת"ת בינה ואורו ג"כ הוא כל האור אשר שם כמו שהוא וכמ"ש במקומו וכיון שכן ג"כ היה הפרש אחר בין ז"א לנוק' בענין מוח הג' הנק' דעת כי הנה הנקבה דעתה קלה ואין בה בראשה אלא ב' מוחין שהם חו"ב אך מוח הג' שהוא דעת אין בה רק עיטרא דגבורה בלבד ואף זו העיטרא אינה בראשי תחת חו"ב שבה כאשר הוא בז"א אלא הם בגופא בו"ק שלה והם באמצע במקום הב' כתיפות שלה באמצען תחת הגרון בשליש העליון דת"ת שבה בין הכתפיים שהוא למעלה מחז' שלה וז"ס קשר יוד דתפילין דיד כמ"ש במקומו וזו העיטרא דגבורה שהוא שם בשליש העליון דת"ת שבו זו הי' בחי' מוח הדעת שלה ואינו למעלה בראש אצל חו"ב שהם ב' מוחין האחרים וטעם הדבר הוא לפי כי כל המוחין בין מוחין דזכר בין מוחין דנוק' כולם הן באי' מזיווג או"א שממשיכין ממוחין שלהם בחי' טפות מג' מוחי אבא ומג' מוחי אימא ואמנם הטפות של המוחין דחו"ב הם נמשכין מן המוחין עצמן דאו"א שהם חו"ב שלהם אמנם טפת מוח הדעת אין ממשיכין אותו ממוח הדעת העליון שבין חו"ב שלהם רק מן החו"ג המתפשטין בו"ק דאו"א ע"ד שמתפשטין בגופי זו"נ לכן כיון שהדעת זה של הנקבה אינו נמשך אלא מבחי' הג' המתפשטות בו"ק דאימא לכן ג"כ בנוק' דז"א מוח הדעת שלה שנמשך משם ירד למטה בשליש עליון דת"ת שלה ואלו הכתר שלה היה בה אור גדול אע"פ שהדעת שלה היא מגבורות דו"ק דאימא היה נשאר למעלה בראש שלה תחת חו"ב שלה אמנם כיון שאורו מועט מאוד בערך גוף של כתר כנ"ל שהגוף ב"ש והאור חצי שליש לכן אין כח בכתר שלה להעלות הדעת העומד למטה כנגדו בקו אמצעי ולהעלותו עד הראש תחת הכתר סמוך לו משא"כ בז"א שאור של כתר שלו גדול לכן יש כח בו להעלות הדעת שלו למעלה תחת חו"ב שבו והרי נת' ההפרש שיש בין כתר דז"א לכתר דנוק' וההפרש שיש בין דעת ז"א לדעת דנוקי והא' גורם לחבירו כנ"ל אמנם טעם למה כתר המלכות אינו מתחיל אלא מחזה דז"א הוא לפי ששם הוא סיום היסוד דאימא שבתוך ת"ת דז"א ושם יוצאין החו"ג מגולין באורות ונודע כי פרצוף המל' אינו יוצאת רק מהארת דגבורות דאימא ובהיותן מכוסות למעלה בתוך ב' מחיצות א' יסוד אימא וא' ת"ת דז"א אינה יכולה לקבל אורות ה"ג הפנימים ולא היתה נבנית כלל אך עתה שאין שם רק מחיצה א' לבד שהוא ת"ת דז"א כבר יכולין ה"ג להאיר בחוץ ולבנות פרצוף נוק'. ודע כי כאשר חטא אדה"ר אז גרם שיסוד אימ' שבתוך ת"ת דז"א אשר בתוכו מוח הדעת ימשוך למטה כמו הדעת של הנקבה והתיש כחו כנקב' וירד מדה א' ומה שהיה מתחלה מסתיים יסוד אימא בשליש עליון דת"ת דז"א הוא מסתיים עתה בסוף שליש עליון של היסוד שבו ונמצא שדעת הזכר המלובש בראשית בתחלה יסוד אימא הוא עתה בשליש עליון ת"ת דז"א כמו דעת הנקבה כנ"ל ועתה רחל שהיא נוק' דז"א אין הדעת שלה מתחיל אלא למטה מן השליש עליון דיסוד ז"א כי שם כולה יסוד אימא וע"כ אין יכולת לבנות פרצוף דרחל שהוא הנוק' כלל ועיקר כי אין לה שום מקום להתפשט ואינה נבנית כלל כנז' בדרוש חטא אדה"ר והנה כיון שאין מקום באצילות לסבול אורך התפשטות גופא לכן יורדים רגליה בבריאה וזהו ענין רגליה יורדות מות שגרם אדה"ר בחטאו ואמנם כאשר חזרו זו"נ רחל להזדווג אחר חטא אדה"ר היה באופן זה ושרחל הוצרכה לעלות במקום לאה העומדת עתה אחר חטא למטה בשליש א' דת"ת ז"א שהוא מן החזה עד סיום שליש עליון דיסוד שבו ולהיות כי לאה אף אחר החטא אף ע"פ שירדה ממקומה עכ"ז נשארה באצילות וע"כ לקחה בחי' המ"נ הצריכין לה אמנם רחל שירדה בבריאה לא היה בה מ"נ ועתה בעלותה אל מקום לאה הוא בהכרח שתקח המ"נ של לאה ותזדווג עם ז"א. ודע שכאשר ירד דעת דז"א למטה בשליש עליון דת"ת אז המקום הוא שם רחב כנודע ואז ה"ג מתחלת ויוצאת קודם ה"ח וכן מתפשטות בו"ק ז"א וכיון שזה התיקון לא היה בז"א שיתפשטו ה"ח בו"ק לכן גם הה"ג שנתנו בלאה לא נתפשטו בו"ק אמנם תיכף ירדו ביסוד שלה והיו שם בבחי' מ"נ שבה וה"ח שלקחם הם מתפשטים בו"ק משא"כ לאה ורחל בהיותן במקומן האמיתי קודם החטא שאז ה"ג שלהם מתפשטות בו"ק ע"ד התפשטות ה"ח בזכר בו"ק ואלו הה"ג הם שלוקחים רחל בהלוואה מן בחי' לאה כנ"ל ועליהן מזדווגת עם ז"א בעלה ומעלה מזל כנגדו והז"א נותן בה בחי' בי גבורות וביש המגולים בבחי' מ"ד ויצא משם בחי' קין ואח"כ ירדו שאר ה"ג במקום שהיו הראשונים בז"א ואז גם ה"ח שהיו מתפשטות בו"ק לאה ירדו למטה ביסוד שלה ואז לוקחת רחל בהלוואה וחזרו והעלום בבחי' מ"נ ויצא משם הבל כלול ממ"נ ומ"ד כנ"ל ואח"כ חזרו ונזדווגו ואז ה"ח נתפשטו בז"א ומהם בחי' מ"ד ואז לא יש לא ברחל ולא בלאה מ"נ אמנם המ"נ שהיא מעלה היא הרשימו של ה"ח הראשונים שהעליתה בראשונה בבחי' מ"נ והטעם לפי שהחסדים יש להם אור גדול ומניחים רשימו משא"כ ה"ג שאינן מניחין רשימו ומזה הרשימו והמ"ד נעשה ש"ת ועי' בדרוש קין והבל ושת כי שם נת' כל זה בפרטיות

פרק י נבאר הגבורות איך יש בהם זכרים ונקבות גם ענין כל שאר האורות איך יש בהם זכרים ונקבות והענין דע כי האור העליון כאשר הוא נמשך ומתפשט למטה כאשר יגיע למקום שנחלש כוחו שם אז נק' נקבה ובעודו למעלה נק' זכר כי כן הבנות נקבות ממוח האב הם באים ושם הם כח זכר והענין כי ברדת האור מלמעלה אינו עובר דרך מחיצות כנודע כי אימ' נכנסת תוך ז"א ובתוכו נפתח פי היסוד שלה ומאיר בתוכו האורות עצמן כמו בשעה שיצאו ממוח האב ואין בהם שינוי כמו שביארנו על פסוק כולם בחכמה עשית בדרוש אבי"ע ולכן בהיות הגבורות והאורות שם הם נק' זכרים אמנם הנוק' אינה מקבלת המוח שלה רק דרך מחיצות ז"א מהאחוריים שלו כנודע ואז מתמעטים אותן האורות הנכנסין בה ואז נק' נקבות וזהו שורש אמיתי בענין דרוש זה כי חלישת האור ממה שהיה נק' נקבה וזשארז"ל תשש כחו כנקבה ואמנם טעם היות נק' נקבה הוא כי עיקרה של רחל לא יצאת אלא ע"י עיטרא דגבורה הנק' בוצינא דקרדנותא ועבר ונקב נקב א' בחזה דז"א במקום החזה שלו ויצא לחוץ דרך אחוריו ושם נעשית רחל הנק' ה' תתאה ולהיות כי כל האור שלה נמשך דרך הנקב ההוא לכן נק' נקבה נקב ה' והנה נמצא שה"ג עצמן יש בהם זכרים ויש בהם נקבות והענין הוא שאע"פ שעיטרא דגבורה נתנה לרחל ועיטר' דחסדים הנשארים בזעיר אנפין על כל זה צריך שתדע כי שורש עיטרא דגבורה נשארת בדעת זעיר אנפין עם עיטרא דחסדים בהכרח דאם לא כן גם הזעיר אנפין לא נשארו בו רק ה"ח היה דעתו קל כמו שנוק' שאין בה אלא ה"ג נק' דעתה קלה אמנם בהכרח הוא ששם בדעת זיא נשארין שרשי עיטרא דחסדים ועיטרא דגבורות ולא די זה אלא אפי' בו"ק למטה מתפשטין גבורות וחסדי' והנה בעוד' אלו גבורי מתפשטין בזכר נק' גבורות זכרים וכאשר יצאו בבחי' זיווג דמים זכרים הנה הם זכרים