מבוא שערים קכט

טפה היורדת מלמעלה שאין ב' טיפין עולין מלמטה והם ב' שמות שהם גי' פ"ד והם בחי' המ"ן והם נתונים תוך הדלת הנ"ל והציר הנעשה מן הידי' העליוני' והנה פ"ד וד' הם פ"ח הנעשין מן הידים העליונים וכאשר אוחזים בהם הקליפה נק' ידי פ"ח וזהו שמרני מידי פ"ח והנה נת' ענין הדלת והציר שהם כ"ב אותיות הנרשמים ביסוד שלה ובתוך דלת וציר זה יש המ"נ עצמן והם ה' אותיות הכפולות מנצפ"ך שבא"ב שהם ה"ג שבנוק' שיורדת ביסוד שבה ונרשמות שם ואלו האותיות דמנצפ"ך הם המ"נ שהיא מעלה נגד המ"ד של הזכר שנמשכין לה מן הזכר ואח"כ כאשר מצטייר צורת הולד היא ע"י הכ"ב אתווין האחרים שהם הדלת והציר הנ"ל והרי נת' דלת א' וציר א' ומנצפ"ך א' שבחינתן הם כלי א' עם המ"נ שבו וכ"ז נמשך לה בתחלה שכאשר היא היתה נתקנה בה פרצופה ונמשכו בה בחי' המוחין שבה ונמשכו בה ה"ג וכ"ז היה נמשך אליה ע"י ז"א עצמו כי ע"כ היתה דבוקה עמו אב"א כדי לקבל מוחין דילה והאורותיה ע"י ואז היו האורות עוברת אליה דרך מחיצות ז"א וע"כ היו דינים ואותו הדלת והציר והמנצפ"ך שקבלה ע"י ביסוד שלה היה דינים והיא נק' בחי' ירושלים שהי' דינים אח"כ ננסרה והוא שנסתלקו נה"י דאימא והמוחין מן ז"א ויצאו מראשו ונכנסו בנה"י דאימא עם המוחין בראש הנקבה העומדת באחורי ז"א ואז אין האורות והמוחין שלה נמשכין דרך הז"א אלא מאימא עילאה עצמה וע"כ ננסרת ונפרדת מאחורי הז"א והנה עתה מקבלת מוחין שלה פעם ב' בהארה עצומה לאין קץ יותר מבראשונה כי בתחלה היה תמצית האור ועתה לוקחים המוחין עצמם, ואז נגמרה לתקן וחוזרת ליקח הכ"ב אותיות הב' ע"י אימא ונעשין ביסוד שלה ציר ב' ודלת ב' ומקבלת מנצפ"ך ב' שהם מ"נ שניים שכ"ז הם בחי' נמתקות מאוד ואלו הב' שלוקחים ע"י אימא נק' ציון שהם רחמים והרי עתה נשלמו בה ב' דלתות וב' צירין וב' מנצפ"ך שהם כ"ז אותיות שקבלה ע"י ז"א וכ"ז אותיות שקבלה ע"י אימא עילא' והנה כאשר תחבר ב' דלתות כזה ם יהיה צורת ם סתומה של פסוק למרבה המשרה כי ע"י ב' דלתות אלו נסתם היסוד שלה ונעשים ם סתומה והולד בתוכה הנעשה מן המ"ד ומ"נ ואז נק' גן נעול מעיין חתום כי המ"נ סגורים וחתומים תוך דלתות אלו הנעשים ם סתומה ולפי שאלו דלתות הם כ"ב אתווין אשר שם אשר מה' מצטייר הולד לכן אין ציור צורת הולד נגמר עד מ' יום שמצטייר בכח ב' דלתות אלו שהם ם סתומה וכאשר בא זמן הלידה אלו ב' דלתות נפתחין ויוצא הולד מתוכם מצויר נמצא כי ב' הדלתות והצירין הם צורת ם סתומה ואמנם ענין ב' מנצפ"ך שהם המ"נ הם בחי' י' דמים שיש ביסוד דנוק' ה' טהורים וה' טמאים כנז' בגמרא והמנצפ"ך הא' שלקח' ע"י ז"א שהיה דינים מהן נעשו ה' דמים טמאים ע"ד הנ"ל והמנצפ"ך ב' שלקחה מאימא הם גבורות ממותקות והם דמי' טהורים והם בחי' ציון וירושלים כנ"ל והנה אלו המנצפ"ך הם גבורות שלקחם מבינה כנודע שמשם נמשכין והיא נק' חמות ז"ס חותם כנ"ל והנה נודע כי נה"י דבינה שבה נתוני' המוחין דז"א הם ג' אהי"ה דיודי"ן בנצח דההין בהוד דאלפין ביסוד ושלשתן גי' תנ"ה והוא גי' חותם וזהו בחי' המל' שבנוק' שהוא החותם החיצון שכל עיקרו הוא מלבושי נה"י דאימא והנה בתחלה כאשר עדיין לא נעשה ביסוד שלה רק דלת א' וציר א' ומנצפ"ך א' ע"י הז"א אז הנקבה נק' נער חסר ה' כי נער גי' ש"ך דינים וזה מנצפ"ך הא' הם דינים כנ"ל ועתה שלקחה אלו המנצפ"ך הב' שהוא אחר שננסרה אז ניתוסף ה' דנערה בה וה' זו רומזת על האותיות מנצפ"ך הב' שהם יותר רחמים וגבורות ממותקות והנה מה שלקחה עתה בזמן הנערות שהוא זמן הנסיר' הם דלת א' והם ה' אותיות מנצפ"ך הרי הם ו' אותיות ואלו הם ו' חדשים של זמן הנערות הבחי' הז' היא אחר שננסרה ולקחה ו' בחי' הנ"ל שהם דלת א' וה' אותיות מנצפ"ך אחרים בו' חדשי נערות ואח"כ חוזרת עמו פב"פ ואז ראוי לזיווג גמור ואז היא תורה שבע"פ שמתחברת עם הז"א פב"פ הנק' תורה שבכתב ואז היא נקראת בוגרת גי' תורה להורות על מה שכתבתי. מ"ק הנה לעיל ביארנו סוד החותם ונבאר עוד כי החותם הוא בדדים ושאר הצירופים כמו חתום תחום הוא בסוד וחותם הוא בדדים דז"א שהם בת"ת שלו הנק' אמת וחותם של הקב"ה הוא אמת שהוא המכריע בין חו"ב ובין חו"ג ובין נו"ה לכן נק' חותם שבו נחתמים כל שאר המדות והוא המבריח מן הקצה אל הקצה א' ראשונה לאותיות מ' אמצעי ת' אחרונה כי הוא חותם שלם הרי חותם בדדים שלו דהיינו שליש הת"ת ואימא נק' חמות כנז' בזוהר שממנה יוצאים הה"ג שהם ה' נקודין דפיתוחי חותם של עולם נוק' הוי משם שהיא נחתמת מהזכר והיא שוקעת כעין חותם כי הזכר בולט וא"כ יסוד אימא הוא חותם והמל' חומת כי היא חומת החיצונה וגם היא תחום שהיא סוף התחום הרי חותם בדדים שלו ועוד יש לאימא ביסוד שלה דדים דבהמה כי משם יונקים הבנים כשהיא למטה וכשעולה בחג"ת דאימא אז יונקים משדיים עליונים אבל כשאין עולים יונקים מאלו הרי חותם במקום דדי בהמה ועוד אפשר דבכתר רחל היא תחום כי בכאן איין ואנ"י כי אי"ן בכתר' ואנ"י ביסודה כי שם היא במקום שהו' ניכר מזכ' לנק' שתוכ' לומר אני הוא ולא הזכ' הרי החותם במקום דדים ועוד אפשר שברחל עצמה בדדים שלה הוא חותם דשם הוי סיום יסוד שלו כנגד שדיים שלה והיא חותם אות ברית כנודע הרי חותם בדדים דרחל ושאר הצירופים הם ביסוד רחל עצמה הכל ברחל

פרק ט דע דנוק' דז"א היא אחורי ז"א מכנגד חזה ולמעה והת"ת דז"א נחלק לג' שלישים שליש העליון עד החזה