מבוא שערים קט

האשה ואינם בסוד דדי בהמה כמו שהיו בתחלה אחר לידתם כנ"ל שינקו מב' פ"ת דעתיק שנשארו בבריאה והנה עדיין לא נכנס נצח הוד יסוד שלה תוך פנימותו בסוד מוחין כמו שהוא בגדלות אמנם עלה מבחוץ כדרך האם המגבהת בנה בין ירכותיה להניק מדדיה שבין ב' זרועותיה ואחר כך בבוא זמן הגדלות הנזכר בח"ג אז נכיסו נצח הוד יסוד דתבונה תוך פנימיות ראש זעיר אנפין בסוד מוחין דגדלות כמ"ש שם בעזרת האל. ודע כי יש לי קצת ספק בזה כי נלע"ד ששמעתי ממורי זלה"ה בודאי הוא כי בזמן היניקה הוא מוכרח שזעיר אנפין יהיה ראשו בין זרועותיה, כדי שיגיע פיו לדדים אשר שם לינק מהם והוא עתה ראשו כמו במקום שתהיה ראשו אחר כך בזמן הגדלות דמוחין אלא שהחילוק הוא שבזמן היניקה האם רובצת על הבנים והיא משפלת עצמה ויורדת למטה להניקם כדי שיהיה ראשם כנגד זרועותיה והבנים יושבים למטה במקומם אך בגדלות זעיר אנפין עצמו עולה עד שם והיא אינה יורדת וזהו מה שכתב' נלע"ד ששמעתי בודאי אך יש לי קצת ספק שנלע"ד ששמעתי להיפך כי ביניקה אמו מגבהתו כדי שיניק מדדיה והיא עולה ואינה יורדת אך בגדלות אינו מגיע ראשו רק עד חצי הת"ת התחתון שלה כנודע והרי תראה זה כי כמו שנתבררו כמה מדריגות בח"א בענין העיבור כך יש מדריגות ועליות רבות בזמן היניקה כי הולך וגדל מעט מעט מדריגה אחר מדריגה. ודע והבן כי סתם יניקה שאנו מזכירין בחיבורינו זה שהוא זמן אמצעי בין עיבור שני הנזכר בח"ג ובין עיבור א' הנז' בחלק א' היא בחינות יניקה זו האחרונה שיונק זעיר אנפין מדדי אמו שהם דדי אשה כי זו היא יניקה האמיתי כי היניקה הא' שהיא בסוד דדי בהמה בעולם הבריאה וכן כל שאר המדריגות שאחר זה שנתברר בפ' זה כולם נכללים בזה וטפילות אליה וזו היניקה האמיתי שאנו מזכירין בחיבורינו זה וזכור ואל תשכח. ודע כי עתה אחר הלידה נעשה זעיר אנפין רקיע כי עתה כבר נקרש ונקפא ונתחזק אחר צאתו לחוץ ואז נתברר הפסולת והעכירות ממנו בסוד דם הלידה כנזכר בפרק א' ונזכר בפרשה תרומה ד' קמ"ז והבן ותשלום ענין רקיע זה נקרא מדה כנ"ל ח"א פי"א וית' בח"ג

פרק ג נבאר עתה ענין היניקה בג' בחינות שיש בה א' מה הוא ענין הדדים שמהם יוצא החלב. ב' החלב בעצמו מה ענינה. ג' איך הוא היניקה אשר על ידה מתגדל העובר. והנה בענין דדים צריך לידע מהיכן נתהוו ולמה יש דדים באיש ובאשה אלא שאלו גדולים ואלו קטנים ולמה בדדי אשה יש חלב ובדדי איש אין בהם חלב ולמה היה ומה נשתנה מקום העיבור ממקום היניקה כי זה בבטן וזה בחזה ויהיו גם הדדים בבטן דומיא דדי בהמה. והענין הוא כמו שכתב' ח"א פ"י כי האשה תיכף בעת ביאה ראשונה שנתעברה בולד נפסקת דם ווסתה כנראה בחוש העין והנה אותו הדם שהיה יוצא בבחינות ווסת נסתלק משם ועלה למעלה בג' אמצעים דאבא ואימא והענין כי הנה ב"פ ראשוני' דנצח הוד דאריך אנפין נסתלקו למעלה במקום ג"א דאבא ואימא שהוא החזה שלהם ונשארו ו"פ שהם ב' תתאין דנצח וב' תתאין דהוד וב' פרקין דיסוד ועטרה כי היסוד אינו גדול בג' פרקין כמו הנצח והוד ואלו הו' פרקין מהם נעשה ו"ק לזעיר אנפין ואמנם אף על פי שאין ביסוד רק ב' פרקין על כל זה לא נאמר שעלה הפ"א דיסוד גם הוא עם ב' פרקין עליונים דנצח הוד כי זה נשאר למטה בין ב' פרקין אמצעים דנצח הוד דאריך אנפין כנ"ל ח"א פרק ט"ז. נמצא כי אלו הב' פרקין עליונים דנצח הוד דאריך אנפין הם שעלו שם תיכף אחר הקליטה ומתוספ' הארתם שם בחזה דאבא ואימא בלטה הארתן שם ונעשה מהם ב' דדים א' מפרק נצח וא' מפרק הוד ואמנם היות ב' דדים בזכר וב' דדים בנקבה הוא עם מה שכתב' בחלק א' פרק ז' כי כשעלו ונכללו נצח הוד יסוד דאריך אנפין עם חסד גבורה ת"ת שבו נכללו נצח מהוד והוד מנצח גם כן וכנודע גם כן כי נצח הוד הם רעים האהובים תמיד כלולים זה בזה נמצא שפ"א דנצח אריך אנפין העומד בסוף חזה דאבא יש בו כללות פ"א דהוד ומהם נתהוו ב' דדים בחזה דאימא והנה אלו ב"פ הנ"ל הם נשארים תמיד לעולם אפי' שלא בזמן היניקה ולכן אין רושם הדדים מסתלק מאו"א לעולם כנראה בחוש הראות. וצריך שתדע כי הנה האדם התחתון זכר או נקבה אינן נרמזים בצלמם ובדמותם אל בחי' פרטות כמו אל הת"ת לבדו או אל המלכות לבדה וכן כיוצא בזה אמנם כל אדם ואדם רומז אל כללות האצי' כולו מראש א"א עד סוף המלכות דאצילות כדמיון א"א עצמו אשר מתפשט בי"ס שלו בכל עולם האצילות כנ"ל וכאשר נעריך ארם התחתון בכללות זה ימצא כי כיון שנ"ה דא"א עלו בחג"ת דאו"א בחזה שלהם ולא בחג"ת שלו עצמו כנ"ל נמצא כי עיבור ז"א היה שם בחג"ת דאו"א דכללות פרצופים הכולל ד' פרצופים כנודע והוא במחצית' ממש והנה או"א מלבישים מגרון דא"א עד טיבורא דליבא דיליה כנזכר באדרא שלא אמרו בטיבורא דגופא אלא דליבא שהוא מחציתו ממש וכשנעריך מקום הדדי' שלהם ימצא שהם במחצית ועם זה שיש מן הגרון עד טיבורא דליבא דיליה לכן בחי' הדדים היה שם למעלה בחזה ולא למטה בבטן במקום הריון אמנם הבהמות והחיות אשר אינם כוללים כללות העולמות אמנם הם בחי' פרטי' לכן הידים הם למטה במקום הרחם והבטן ששם מקום ההריון והבן היטב טעם שינוי דדי האשה מדדי בהמה. גם סיוע בזה ענין האורות הרבים ההם שהיו במקום ההוא כי שם היו אורות נה"י דא"א ואורות חג"ת דאו"א ואורות זו"נ כולם ולכן מרוב האורות אשר שם נתהוו הבקיעה ההיא לעשות שם הדדים אמנם עיקרם הוא מאותן ב"פ עילאין דנו"ה הנשארים שם