מבוא שערים ק

שהם עיבור ויניקה ועיבור ב' יש בז"א י"ס ומוחין אלא שהמוחין בזמן עיבור הם דינים גמורים בבחי' אלהים והמוחין דזמן היניקה הם דינים אלא לא כ"כ דינים כמו מוחין דעיבור אך עכ"ז עדיין החיצונים נאחזים ויונקים משם כי הם שמות דאלהי"ם אך בעיבור ב' דגדלות אז המוחין ההם הם הויו"ת ורחמים גמורים ונסתלקו החיצונים מלינק בהם לכן בחי' ההוא נק' מוחין ממש עיקרים. סליק פרק י"ב בעה"י

פרק יג נבאר עתה ענין המוחין האלו מה עניינם וכמה בחי' יש בהם והנה בדרוש הזה שמעתי דרושים שונים ולכאורה נראה סותרים וחולקים זה את זה לכן צריך אני להעמידך על נכון בקיצור נמרץ והענין כי פעם א' שמעתי ממורי זלה"ה כי המוחין דקטנות ואפילו אותם דיניקה הם יורדים למטה עד עולם הברי' בעת שנכנסים ובאים המוחין דגדלות דעיבור ב'. ופעם אחרת שמעתי כי ג' מיני כלים יש בז"א ויש הוי"ה א' בכל ספי' וספי' מי"ס דז"א וד' אותיות הוי"ה זו נעשים נר"נ ונשמה לנשמה לג' בחי' דכלים דז"א ופעם. א' שמעתי כי ג' מוחין אלו שיש בג' זמנים דעי"מ הם נר"נ דז"א אל הכלים שבו וצריכים אנו לבאר כל דרושים שונים הללו כשתראה מפוזרים ומבוארים בחיבור ספר זה כ"א במקומו ונבארם כולם בקיצור ולא נצטרך לחזור ולבארם כ"א וא' במקומו. הנה ג' בחי' נמצאו במוחין א' הוא בחי' ג' חללי עצם הגולגלת ובגולגלת הזה נעשה ג' בחי' הכלים לקבל בתוכה את הג' מוחין ב' הוא הקרומות שבתוך הכלים הנזכרים. ג' הוא הג' מוחין בעצמם שבתוך הקרומים והם בחי' בשר זך מאוד ואינו כשאר הבשר אמנם זכים ואינם רוחנים ממש. והנה ג' בחי' אלו נגד ג' בחי' הנ"ל כי הנה הז"מ היה בהם כלים שנשברו ובחי' ניצוצות שנשארו בהם אחר שנשברו להחיותם והם רפ"ח ניצוצין הנק' הבל דגרמי ונק' ניצוצין יען הם דינים גמורים והם בחי' אלהי"ם ולכן החיצונים היונקים הם נק' ג"כ אלהים אלא שנק' אלהים אחרים לכן נשארו תמיד על העצמות היבישות בקבר אחר מיתה. בחי' ג' הוא בחי' האורות דכלים שנסתלקו מהם בעת המיתה ואלו האורות הה הנק' נפש הכלים והניצוצים נק' הבל דגרמי שהיא תחת מדרגת הנפש. והנה מבחי' הכלים של המלכים נעשו גם הם כלים דמוחין ומבחי' הרפ"ח ניצוצין נעשו קרומות שבתוך הכלים ואלו הניצוצות הם בחי' נפש אל אלו הקרומות ומהאורות שנסתלקו שהם בחי' נפש ממש והם הויות ולא שמות אלהים מהם נעשו בחי' המוחין ממש ונמצא כי הניצוצין הנק' הבל דגרמי שהם שמות אלהי"ם הם נעשים בחי' נפש לכל האברים החיצונים והאורות הפנימי' שהם הויות הם בחי' נפש לכל אברים הפנימים כמו הלב והריאה וכיוצא. והנה כ"ז הוא בזמן העיבור והיניקה כי הקרומות הם אלהי"ם דינים והאורות שהם הויו"ת הם המוחין ואע"פ שאנו אומרים תמיד כי המוחין דעיבור ויניקה הם שמות אלהים איני על המוחין עצמן כי המוחין הם הויות אף בעיבור ויניקה אמנם הכוונה על הניצוצות שהם שמות אלהים וכולם דינים כנ"ל וזכור כלל זה. ואמנם צריך שנבאר ענין ג' שינוי מוחין הללו שיש בעי"מ והענין בקיצור הוא כי הנה המוחין הם בחי' הנפש וחיות לז"א והוא דמות פרצוף א' וזך ורוחני מאוד שלם בי"ס והוא מתפשט תוך הכלים דז"א ותוך גופו להחיותו והוא בחי' צלם א' שיש בו נגד ג' אותיות צלם ל"ם הם המקיפים וצ' הוא פנימי וג' בחי' אלו נק' צלם. גם דע כי צלם זה הוא כלול מב' והוא צלם אחד דמוחין מצד אימא וצלם אחד מצד אבא והם זה בתוך זה צלם דאבא תוך צלם דאימא ותחלה נכנסים פנימי' צלם דאימא ואח"כ המקיפים ואח"כ פנימי' דצלם דאבא אח"כ המקיפים ומ' דצל"ם בא מלובש תוך חב"ד דתבונה ול' תוך חג"ת דתבונה וצ' תוך נה"י דתבונה הג' שהיא השנית ודוגמתן הם צלם דמוחין דאבא. גם יש בחי' אחרת כי אלו המוחין בבחי' אורות שלהם הם ב' בחי' א' נכנס בפנימיות וגם יש נר"נ ומקיפים מבחוץ ע"ג ג' הבחי' שיש בכלים כנז' גם נת' שם כי הלבושים שהם מפאת י"ס ותבונה גם הם כלים דקים בלי אורות מצד עצמם ובתוכם הם אורות המוחין דז"א לבדו. והנה כל אלו הבחי' בין בבחי' העיבור ובי בבחי' היניקה בין בבחי' מוחין דגדלות ועתה צריך לדעת א"כ במה נשתנו בחי' צלמי המוחין דעיבור משל יניקה או משל עיבור ב' דגדלות, בין בבחי' עצמן ובין בבחי' הלבושים שהיא תבונה או י"ס והענין כי כל ספי, וספי' יש בהם ג' בחי' כלים חיצון האמצעי ופנימי וכנגד' ג' מיני אור המתלבשים בתוכם והם נפש בכלי החיצון ורוח בכלי האמצעי ונשמה בכלי הפנימי והנה בהיות הז"א בעיבור במעי אמו ושלם באבריו אז מזדווגים או"א בבחי' כלים החיצונים שלהם עם בחי' הנפש שלהם בפנימי והמקיף שלהם כנ"ל ומולידים בחי' מוחין אל הז"א לימי העיבור והם סוד נפש שבו ונעשים צלם א' כנז' ומתלבשים בז"א אחר גמר צורת הצלם הנזכר בתוך חיצונים דכלים דתבונה ונכנסים בתוך כלים דז"א להחיותו בזמן העיבור והנה האורות הפנימי' נכנסים תחלה בסוד צ' דצלם והמקיפים שהם ל"ם דצלם נשארין בסוד מקיפים על אלו הכלים דבחי' חיצונים דז"א בעצמו מבחוץ ולא מבחוץ דפנימיות דתבונה עצמה באופן כי אור הפנימי' דמוחין הוא תוך הכלים החיצונים דתבונה והמקיפים דמוחין הם מחוץ כלים החיצונים דז"א עצמו והרי נת' ענין המוחין של זמן העיבור בבחי' עצמו וגם בבחי' לבושיהם שהם הכלים החיצונים דתבונה ושאר ב' הבחי' דיניקה וגדלות ית' במקומם גם תראה שם ב' מיני צלם שיש באדם א' הוא צלם אלהים שהוא זה דעיבור ואח"כ יש לו צלם דהוי"ה דגדלות וע"ש איך אלו המוחין היותם מבחי' דינים שהם מהחיצונים דז"א ומחיצוניות התבונה ואינם נקרא מוחין