ליקוטי מהרי"ל על ויקרא במדבר דברים צד

יכשלו וכו' וזהו ויהי חיי שרה כי נעשה לו כזכיות וזה לפניכם היום כי אינך יודע איזה יום תשוב שיהי' הכל הולך אחר החתום

אופן הג' כי ר"ת אלול אני לדודי וכו' עוד איש לרעהו וכו' ודרך רוב בני עמינו לשנות את טעמם בימים האלו ונחקור אחר הרמזים הנ"ל רמז הא' אני לדודי בחקירות הס' ביל"ע בקושיות המתפקרי' ותירץ בעה"ע כי רבות מחשבות הוא רק בלב איש אבל עצת ה' כו' וכמאמר איוב הן יעצור וכו' וישלחם ויהפכו ועד עת' לטובה וכו' ונמצא כי אין חכמה ותבונה נגד ה' כ"א כמו שאני לדודי כך הוא דודי לי והעיקר התפל' והבקשה כי יתן בלבנו לעזוב דרך רשע ודרשו את ה' בהמצאו וזה היום ברכה וכו' כענין ויהי היום ויבואו בני האלהים רמז הב' איש לרעהו כי קש' התשובה על עבירות שבין אדם לחבירו כי יש רע לשמים ורע לבריות וידוע כי רע לבריות נקרא רשע רע והוא העיקר והאות לזה סיום הבקשה למען נחדל מעושק ידינו כי רע לשמים הפגם הוא שם אבל לא תקיא הארץ אותו ולא כן לבריו' ודרך היצר לפתות ע"ד הצדק' אבל או לנפשו כי המנחה יהי' מזכרת עון מטונף ומגואל וע"ז הרמז שופר שפרו וכו' או שורש פ' ר"ו והאות לזה אשר טבע השופר להחריד לב ב"א כי יש בו טור"ע ובידו להרע או להיטיב הכל לפי מעשה ב"א ומכש"כ נוסף לזה הבקשות עשה למען דתך צדק ומשפט וכו' תורה הקדושה התחנני לכן מחריד כי נתעורר השופר עליון אשר מלאכים יחפזון ומרומז ליה"ד חשבון לפני מלך וכו' בחון מעש' כל לעת ספרים יפתחו לזה מרומז אלול כאשר חבול ישיב גזילה ישלם ועשה משפט וצדקה משלו ואז צדק ומשפט וכו' וזה היום ברכה וכו' את הברכ' אשר הוא גופה ברכ' שאין למעלה ממנה מצוה אתכם היום כי שמא לא תפנה ח"ו וההיפך אפילו אם לא היינו בדרך ספק כמו ועמי תלוים וכו' אז כאילו וסרתם כו' אתכם היום כי לא תהי' חפשי בשום יום וכאשר תבוא אל הארץ היינו ימי רצון לרשתה לקנות שלימות ולהוריש מעשה יצר ונתת הברכה על הר גריזים שתעשה לא למען השכל כ"א בגזיר' המושל בעליונים ותחתונים והר עיבל כי העין מתחלף וגם מרומז ליב"ק ה"ה כמו הענין בעבר הירדן כי אין נידן מאחר שדן א"ע וכשיש דין למטה אחרי מופלג מבוא השמש יום המית' הכנע' מביא לכ"ט היושב בערבה כי נתון בערבון מול מבטל הגלגל החוזר אלוני מורה כי מי כמוהו דעה מורה

וזכרת כי עבד היית במצרים וכו' ועשית את החוקים האלה ונ"ל ע"ד דאיתא בגמרא הזהרו במנהג אבותיכם בידיכם דזימנין דגזרו המלכות גזירה ואתי לאקלקולי ונ"ל כך דהנה בח"ל עושים שני ימים טובים דהנה מה שבא"י אסרו חג דבאמת גם בו הארה כדאיתא אסרו לחג באכילה ושתי' אם כן לאותם שאינם דרים בארץ ישראל צריך ב' ימים טובים לפעול כל טוב כי אולי לא הי' באפשרי ביום א' כיון דח"ל הוא משא"כ א"י דזכותי' אהכי לפעול ביום א' וי"ל הפשט דזמנין דגזרו וכו' גזירה ואתי היינו לכך בא היום שני כדי לקלקל הגזירה רעה היינו ואתי לאקולקולי ומכ"ש שיכולים אנחנו לפעול שלא יהי' גזירה רעה כלל והנה איתא בזוה"ק שר"ש ב"י אמר לר' אלעזר הטעם על הגלות מה שהי' דוקא במצרים מחמת שהי' ישראל במעלה עליונה שלא יתקלקלו לכך הגלה הקב"ה הישראל למצרים שהמצרים היו שונאים אותם למאוד ולא הי' התחברות עמם ולא נתקלקלו ע"ש ולפי"ז י"ל הפשט בך וזכרת כי עבד היית במצרים והיינו ע"י מעלתך הגדול' וכנ"ל וא"כ אם יבואו ישראל במעל' עליונה והנה זה לעומת זה וכו' שלא יבא שנאה שלא יגזרו גזירה רעה לכך באו ימים טובים ויש כח לבטל הגזירות ומכ"ש שלא לגזור גזירות רעות ואומר ושמרת ועשית ענין עשי' היינו לשון איבר ארביטין את החוקים האלה חוקים היינו לשון גזירות כדמתרגם על זאת חקת התורה דא גזירת והיינו שלא יקוים גזירה רעה וגם שלא לגזור כלל עוד נראה ע"ד דאיתא סוכה ישינה ב"ש פוסלין וב"ה מכשירין י"ל כך דהנה בסכות כתיב בסכות תשבו וכו' למען ידעו דורותיכם כי בסכות הושבתי וכו' וקשה הו' לי' לכתוב למען ישמעו דורותיכם ודו"ק ונרא' כך דבסוכות הי' ענני הכבוד והנה ע"ד דאיתא דבכל ימים טובים ונתנוצץ מציאות הראשון לפי"ז מסתמא בסכות נתנוצץ ענין ענני כבוד ומי שזוכה רואה לפי"ז קאמר שפיר למען ידעו וגומר והיינו מ' שיזכה ויראה בסכות ענני הכבוד לא יתמה על זה וידע כי בסכות הושבתי וגו' ומזה הענין נתנוצץ ולפ"ז ענין סוכה בכל שנה הוא ענין חדש כי לפי אדם המקבל זוכה ורואה יותר בהירות ענני כבוד ולפי"ז י"ל הפשט סוכ' ישינה היינו בפשוט כי לפי הנ"ל יש סוכה חדשה וכנ"ל ב"ש וכו' ב"ה מכשירין כי מה יעשה איש פשוט כערכנו עם כל זה הוא לרצון לפני בורא ב"ה עם כל זה סברת ב"ש נפקא מני' טעמא לאדם נגד יצה"ר שלא לבוא לידי גיאות הגם שמקיים מצות סוכה כיון שיש עוד יותר מדרגה וכנ"ל וי"ל הפשט חג הסוכות תעשה לך וכו' היינו לפי ערכך תעשה לך אם תזכ' תראה יותר בהירות וכנ"ל וכן בכל המועדים כתיב שמור את חודש האביב ועשית פסח