ליקוטי מהרי"ל על ויקרא במדבר דברים צג

ואשה שלא הי' להם בנים ובאו לפני ר' שמעון וצוה להם שיגרשו אותם ונתרצו שניהם ברצון טוב ועשו סעודה ובשעת סעודה כטוב לב הבעל אמר לאשתו מה בקשתך אני נותן לך במתנה שתקח לך משלי איזה חפץ האהוב אך מה עשתה כטוב לב הבעל ביין צותה לעבדה ללקחו לנשאו לביתה והי' כאשר פג היין ממנו ואתער משנתו וירא כי הוא בבית אשתו הגרושה ויאמר לה מה זאת הלא ידעת כי גרשתיך ואמרה לו הלא אתה אמרת לי שאתה נותן לי במתנה איזה חפץ האהוב לביתי ואמרתי בלבי כשאקח לי איזה חפץ לא יהי' לי אלא חפץ הזאת ולא יותר וכשאקח אהובי לביתי יהי' הכל והנמשל כשעובדין את ה' לתקות איזה דבר ח"ו לא יהי' אלא זה הדבר שרוצה אמנם כשעובדין את הקב"ה באמת לא לתקות שום דבר אלא לכבודו ולקילוסו אזי יש לו כל טוב ואסיים יהי' לנו ולכל ישראל כ"ט עד ביאת הגואל אמן: פרשת ראה

ראה אנכי נותן לפניכם היום וכו' ויש לדקדק מתחיל בלשון יחיד ראה ואח"כ אמר לפניכם היינו לשון רבים עיין במפרשים עוד דיקדוק דבשלמא אצל הברכה שייך שפיר נותן דידוע מתנה הוא בעין יפה והאיך שייך על קללה ר"ל לשון נותן ואפשר לתרץ דגדולה תשובה מאהבה שזדונות נעשו כזכיות א"כ שייך שפיר נותן ועוד מבואר ע"ד דאיתא ישב ולא עבר עבירה נותנין לו שכר כעושה מצוה א"כ שייך שפיר נותן ואפשר לפי זה לומר הפשט בכתוב דהנה תיבת אנכי מרומז למדרגה דיציאת מצרים ע"ד אנכי וכו' אשר הוצאתיך מארץ מצרים ויציאת מצרים הי' מצד התשובה כידוע לפי זה הפשט אנכי היינו מדרגת תשובה נותן ברכה וקללה דע"י תשובה אזי הקללה ר"ל ג"כ נתינה טובה והיינו דנעשו עבירות כזכיות וכנ"ל ונעשה מן הקלל' ברכה ואפשר לומר בדרך רמז מה שאמר ראה דלכאור' מיותר והוה לי' לומר אנכי נותן וכו' אך עפ"י הידוע נובלת חכמ' שלמעלה תורה והנה ראה מרומז על חכמה כדכתיב לבי ראה הרבה חכמה ואתי שפיר על מה אינו אומר ואת הקללה וכו' כמו שאומר את הברכה כי יש לומר כדי שלא יזיק מטעם קללה על תנאי לזאת יש צירוף לטוב מן ידות ולצלע המשכן וכו' כי ראה על זה התיבה ג"כ קאי וידוע דאין הקב"ה מיחד שמו על הרעה ר"ל א"כ בודאי אין כאן שום רעה כלל אדרבא גם זאת ברכה וכנ"ל

ואפשר עוד לומר דהסדר' עקב מסיים לא ותייצב איש בפניכם וכו' והנה זה מביא לידי אהבה גדולה להבורא ומתוך אהבה מפשפש במעשיו וחוזר בתשובה וזוכה לחכמה ומבין יותר שהנהגה שהנהיג עד עכשיו לא הי' טוב כ"כ והיינו רצוא ושוב לכך אמר שפיר ראה היינו לשון יחיד כי זה המדרגה הוא אחדות אח"כ אומר לפניכם לשון רבים כי מזה המדרגה אזי בא אדם שנראה בעיניו שעובדות שלו והנהגתו הי' לא כך כראוי וחוזר בתשובה

ראה אנכי כו' עיקר הקושיא תיבת היום אל איזה היום הוא מורה אחרי אשר הוא סתום ומה הוא הברכה וכו' ומה הענין הר גריזים וכו' ה"ה בעבר הירדן עם כל הסימנים מה תורה לנו עכשיו בזמן הזה אופן א' כי מרגלא בפומא דאינשי לצפות לרגליו וכו' ונעיין בזה תוחלת התקו' למה הלא מצינו בזכרון ימות עולם שנות דור ודור אברהם וכו' משה בלו ימיהם ברוב טירוד ואנחה ולא נהנו מן עוה"ז וכל התנאים ובכללם רבינו הקדוש. וידעו בחכמתם אשר העולם הזה הוא רק בכדי להשיג שלימות והכנה בפרוזדור בכדי לכנוס לטרקלין והוא מ"ש בס' יע"ד זקני ת"ח כל זמן וכו' וזקני ע"ה נמצא דרך הישר שלא ליהנות כ' ההכרח ולא יתאוה לשמוח אל גיל כעמים וכש"כ לילך בדרכיהם ויותר ביותר נמצאים עתה בדורות האחרונים כל יום ויום קללתו מרובה וניטל כבוד התורה ונתרחקים בתכלית הריחוק עד שאינם רוצים להתחתן עמם והיא עני' סוערה וכו' כי אינה מקבלת תנחומין מן אשר קדמו להם הקדושים אשר בארץ המה כי מר ורע להם יותר ויותר מהם כדאי' בס' הנ"ל נמצא לכת זו ראוי וראוי לצפות לישועה כי יקל מעליהם הרוח סערה ויקנו שלימות באופן הי"מ ולא כן כת אחרת אשר מאסו בתורה ועבודה ובג"ח לקללה תחשב להם מתהפך להם מעונג לנגע כי יצטרכו להיות להםן עול הגלו' הק' ויעלה עליו רוח המושל להחזיק הדת בכל תוקף וכ"כ בתפילה ומכש"כ בג"ח תרומה ומעשר וחלה וכל המתנות לההוגים בתורת ה' ויחשב כמו עבד ואפי' במלבושים לא יהי' רשאי למלאות תאותו כמו עתה תמיד חשקם להתדמות לעכו"ם וזה כוונת הכתוב היום כמאמרם אימת אתא בר נפלי היום אם בקולו: אופן ב' אל תאסוף וכו' אשר בידיהם זימה וימינם וכמשל מוהר"ל מוכיח באווזות וזהו עלאה שוחד ואוי לשכנים הרעים אשר נעשה מודעים וכנ"ל ואפילו אם עשו איזה מצוה כתיקון הלא כבר נאמר ע"י יחזקאל קפטיל ל"ג צדקת הצדיק וכו וכו' ורשע' הרשע לא