ליקוטי מהרי"ל על ויקרא במדבר דברים עח

יש מאין ע"כ ביכלתו לחדש ניסים טובים עבור יראיו ולהיפך לעוברי רצונו וגם מרומז לעולם שכולו שבת עולם הגמול הנצחי ע"כ מסתבר שצריך לפשפש במעשיו ולהשליך החומרית מאתו כדרך התקן בפרוזדו' כדי וכו' וזה א"א כ"א בקדש עצמך במותר לך וכפירוש הוי זהירין ברשות וכו' ולדעת כי רצה הקב"ה לזכות וכו' נתן העצה לענג השבת כי עפ"י פי' הר"ן מצוה לאו להנות שאין קיום המצוה חשיב הנאה אבל אי מתהני גופה בהדי דקיים המצוה הנאה מקרייא:

בנדרים בפ"ב בתו"יט בד"ה קונם והוא עץ הדעת טוב ורע הממוצע בין המצו' ועבירה לפיכך צריכין להזהר ולהמתין עד השבת כמבואר בשם האר"י ז"ל ובהרמב"ם הובא בנדרים פ"ח גבי הנודר מן השום וז"ל כבר ידעת וכו' מוסף עם חיות שמחייב בו העונג מכל צידי צדדי הנאה וכו' ובזה נוכל לפרש הפסוק אם תשיב משבת וכו' עד כי פי ה' והיינו אם תשיב משבת רגלך הרגילות התיקון עשות חפצך וכו' כיצד וקראת עד מכובד וכבדתו מן עשות דרכך דרך הוא אשה כמבואר בריש קדושין מחמת ודבר דבר אז תתענג וכו' ומכ"ש שלא לנהוג בשבת כמאמר רב אוי' הובא בב"ע והרכבתיך על דווקא והאכלתיך נחלת כמבואר דיבר ה' כבד למען וכו' קשה תלי תניא בדלא תניא וכו' אך כאשר יקוים המצו' הזאת בכל דו"ד יבא מזה התיקון אפי' למתים שמקוין התיקון מימות עולם עד ביאת ינון ו' לא תרצח קשה עשו לא רצה לקבל לכאורה נוהג בו אך בכללו גזל ש"פ כובש ש"ש הלבנת פנים יש בוטה וכו' ערכאות של עכום ז' לא תנאף ישמעאל לא רצה לקבל כי בכלל זה המסתכל ואפילו בבגדי צבעונין ואל תרבה שיחה והנשים הלוך וטפוף וברגליהם וכו' אך הכל באנשים כי והוא ימשול בך זכה עזר וכו' וכד פתח ר"ש בסוטה אין מזווגין וכו' וזיווג ראשון ושני כמאמר ב"ע ראשון הוא הגוף ב' האשה גם עפ"י דברי המגיד מראקוב שהאנשים נותנים הח' לנשים וזה אל תתן לנשים חילך כי עץ חיים למחזיקים ח' לא תגנוב בכ"ז משקולת ואחד בפה ואחד בלב ט' לא תענה רכילות ולה"ר יו"ד ל"ת כנגד כולם כי מזה הקנאה והתאוה והכבוד וכו' וכמש"ל ברשמי שאלה איש הכפרי עם הפשתן והשלשה הנ"ל גורמין לעבור על כל ע"י המחלוקת וכל העם רואים את וכו' ויעמדו מרחוק ובעשרה דברות הנ"ל יש שלש רוחנים אשר לכאורה ראוי למלא כל כמאמר אשר תנה הודך והשבעה גשמי' כי חכמות בנתה ביתה וכו' ולמה זה אך ויחלום והנה סולם כמאמר בעה"ט בגי' סמל הקנאה ובגימ' סיני ומלאכי וכו' עולים היינו שלש הנ"ל על השבעה בהפוך החומר אל הצורה או יורדים בהיפך וזה יששכר חמור גרם וכו' וירא מנוחה ואת הארץ מה טוב ומה נעי' שבת אחי' גם יחד ויהי למס עובד את ה' כי נתהפך אל סיני כר' יוסף וזה והנה ה' נצב עליו:

(חסר כאן) ויאמר אנכי בקבלת התורה שיש בה תר"ך אותיות הארץ אשר אתה שוכב עליה דייקא ואצ"ל קיפל כ"א כפשוטו כי (הרשעים) הארץ שוכב עליה לך אתננה ולזרעך וזה והאכלתיך נחלת וכו' כי פי ה' והיכן דיבר אתננה ולזרעך והודו ואמרו מה אדיר שמך בכל הארץ וזה בעשרה מא' והלא במאמר א' והיינו בסיגנון א' או מעליוני' או אלא להפרע כי יש שכר ועונש עי"ז וזכה נוטל חלקו וחלק חבירו וזה כוונת ספירת העומר כמאמר רבינו מלובלין אשר אני נותן וקצרתם את קצירה והאר"י פי' ושער כשי' כעמר נקי לזה העומר מן השעורים מעשה בהמה ומותרות בהר שעיר עד ליל שבועות נעשה מן שעורים כתר וזה בימי שפוט וכו' לגור בשדי מואב בגי' מ"ט וזה שבעה שבועות וכו' לך מהחל חרמש בקמה ר"ת ב' לחם תחל לספור שבעה ר"ת תיקון ליל שבועות כי הנה את גורן השעורים וזה כי המלך מסת מו למס (חסר כאן) נדבת ידך אשר (חסר כאן) וזהו ושבתה הארץ שבת וכו' והענין שמיטה היינו ז' ימי הבנין והלא כל הדיברות י' נאמרו מה"ס אלא וכו' וזה צאנה וראנה במלך שלמה וכו' ביום חתונתו וביום ש"ל זה בנין ב"ה בבא"ס:

פרשת בחקותי

ונפלו אויביכם לפניכם לחרב האי לחרב הוא מיותר דמאי נפקותא היא באיזה אופן שיפלו ונראה דהנה שורש כל הענינים הוא דלא לקרי נס וחידוש אלא בפעם ראשון ובזה תבין מה דמצינו בפקידת עקרות מה דהתורה כתבה וה' פקד את שרה והי' פלא גדול ואח"כ מצינו כמה עקרות שנפקדו ולא חשבם התורה שוב לנס דמצינו אח"כ שרבקה היתה עקרה ונפקדה ע"י תפילת יצחק וכן רחל היתה עקרה ונפקדה וכן חנה היתה עקרה ונפקדה וכמו כן מצינו בקי"ס שאנו אומרים שירה על נס גדול כזה ואח"כ מצינו ביהושע שהעביר כל ישראל בתוך הירדן וכן ר' פנחס בן יאיר גבי נהר גינאי אך דשורש הדבר הוא דכל זמן שלא נפתח השער של זה הדבר כמו פקידת העקרות וכדומה אז לאו כל אדם זוכה שיפתחו לו זה השער אך אברהם אבינו בגודל צדקתו ובגודל אהבת הש"י זכה לנס שפתח לו הקב"ה השער ונפקדה אשתו וכיון שפעל אברהם פ"א פתיחת השער וצנור הלזה אז בקל יוכלו