ליקוטי מהרי"ל על ויקרא במדבר דברים סח

זה השן כי תלוי במדות התאוות ענין זה והנה במצרים הי' ענין השעבוד הן בגוף והן בנפש והבחי' הקדושה הי' בגלות והנה הש"י ב"ה הוציא ממצרים הקדושה וגם בחי' הגוף והוציא בחי' המרומז בשם אבות הוציא ג"כ ממצרים והנה בעבד הדין שגם בניו ובני בניו ג"כ הם עבדים כמו בכנען דכתיב עבד עבדים וכו' וגם עדיין הם עבדי' והנה יכול הקב"ה להוצי' ישרא' ממצרי' בפשוט כדכתיב שלחתי את ידי וכו' בדבר וכו' ואולם בעבור זאת וכו' וי"ל הפשט כך כי את השמים פירש"י לרבות תולדותי' והנה בבחי' חסד יש ז' בחי' וי"ל זאת היינו ז' את שבעה פעמים את היינו מדת החסד ובעבור הראותך את כחו מרומז למדת יצחק ולמען ספר שמי היינו מדת יעקב כי שמעתי מאדמו"ר בוצינא קדישא השם היא לבוש של החיות ויעקב אילנא דחיי והיינו ספר שמי והיינו שאני רוצה להוציא בחי' אותן המדרגות ג"כ ממצרים והי' ע"י י"ג מדות ש"ר כנ"ל ובזה יובן עבדים היינו וכו' היינו כיון שאותן שאנחנו באים מהם הי' עבדים ואזי אנחנו ג"כ היינו עבדים ויוציאנו וכו' ביד חזקה ובזרוע נטוי' די"ל רמז דאיתא ברש"י בסדר ואתחנן את ידך החזקה ידך זו ימינך הפשוטה החזקה שאתה כובש ברחמים את מדת הדין החזקה נמצא יד חזקה מרומז לג' אבות כנ"ל וגם י"ל יד חזקה היינו גבורה וזרוע נטוי' היינו חסד ורחמים זרוע חסד ששמנותי מהנ"ל מדכתיב לך זרוע עם גבורה הוי זרוע חסד נטוי' היינו רחמים ע"ד כותלי בהמד"ר עדיין נטוים ועומדים היינו מדת ממוצע לא נפלו ולא עמדו וגם י"ל נטויה ע"ד ולא יטו לארץ מגלם היינו הגע' מה' להשפיע היינו נטוי' נטו י"ה וקאמר ויוציאנו וכו' ביד חזקה היינו עם הבחי' של הנ"ל שהוציא ג"כ הבחי' וקאמר ואלו לא הוציא כו' את אבותינו כו' היינו עם מדרגת האבות ג"כ והיינו שהוציא הבחי' הקדושות ג"כ הרי אנו וכו' משועבדים אעפ"י שהיינו חירות משעבוד הגוף לא היינו חירות משעבוד הנפש לכך מצוה לספר ביצ"מ ואיתא בזה"ק משל למלך שמספרים לפניו גדולתו יש לו תענוג ועושה ג"כ עכשיו חסד לכך קאמר וכל המרבה לספר ביצ"מ הרי זה משובח זה מרומז ג"כ על זה אלי שהש"י יש לו תענוג ועושה מחדש נסים ונפלאות ובא תועלת גדול לאדם המספר ג"כ שהש"י יעשה לנו עוד נסים ונפלאות ויקוים כימי צאתך מארץ מצרים א אראנו נפלאות והיינו התנצלות מציאות הראשון ויעשה הקב"ה עמנו נפלאות ונזכה ובא לציון גואל במהרה בימינו אמן: דרוש שני לשה"ג

המפרשים הקשו בפ' בא השי"ת צוה למשה קדש לי כל בכור וכו' ומשה רבינו אמר מקודם פ' חמץ ומצה ואח"כ בפ' והי' כי יביאך צוה על הבכורות גם צריך להבין דבעל הגדה נקט פ' תבוא ודורש שמרמז הכתוב על ענינים רבים בענין יציאת מצרים וצריך טעם לענין מה גבי ביכורים צריך לספר יצ"מ ברמז גם להבין הפסוק ראשית בכורי אדמתך תביא וכו' לא תבשל גדי בחלב אמו ומקשה בזה"ק מה האי לגבי האי גם נבין אמאי אנחנו אין עושים ענין נגד קריעת ים סוף כמו שאנחנו עושים רמז באכילת מצה זכר ליצ"מ ונ"ל בעז"ה כך גם הפסוק ה' ילחם לכם ואתם תחרישון ומאי איכפת להש"י שישראל יתפללו הלא הש"י חפץ בתפילת ישראל ונ"ל כך דהנה הזה"ק הקשה מאי זאת שאמרו קשה לזווגם כקריעת ים סוף וכן קשה מזונותי' וכו' כקי"ס ומה זה קשה אצל הש"י הלא ברא כל העולם בלי שום טורח ותירץ כי מן השמים יורד ענין אחד או חסד או דין ובקי"ס הי' נס לישראל ודין למצרים לכך הי' קשה הענין עיין בזה"ק והנה ידוע באתערותא דלתתא אתער לעילא ובכן לפ"ז אתי שפיר ה' ילחם לכם ואתם תחרישון היינו שאינכ' יכולים לעשות איזה התעוררת פעולה כי צריך שני דברים דבר והפוכו לכך תחרישון לזאת ג"כ היום אנחנו אין עושים שום פעולה נגד קי"ס לזכר כי אי אפשר מחמת שהוא דבר והפוכו כנ"ל והנה בענין קדושת בכור הוא זכר ליצ"מ וכבר אמרנו הטעם על מכות בכורות כי בכור הוא מגודל תאוה ובכורים של מצרים הי' יותר אחוזים בטומאה משאר מצרים לכך כשהי"ת עבר בארץ מצרים בעצמו אזי לגודל טומאת בכורי מצרים לא יכלו לסבול הקדושה ומתו ולזה בא המצוה קדושת בכורי ישראל זכר לי"מ וגם ענין בכורי' משבעת המינים ובזה אנו נבין הפסוק ראשית בכורי אדמתך וכו' והיינו לזכר יצ"מ והנה כל זכר י"מ הוא תועלת שהש"י יעשה עוד ניסים ונפלאות ושמעתי מאמו"ר למען תספר באזני וכו' וידעתם וכו' והיינו שהש"י יעשה עוד ניסים ונפלאות ונדע שהשי"ת הוא ה' ולזאת שפיר הוא גבי בכורים שכתוב פ' תבא שחיוב הוא להזכיר יצ"מ ובאמת התם הוא בקיצור ובפסח הוא באריכות כי הוא הזמן התנוצצות מציאות הראשון כידוע ואתי שפיר ראשית בכורי אדמתך וכו' היינו לזכר יצ"מ לא תבשל גדי בחלב אמו כי הם שני דברים דבר והפוכו חלב הוא חסד ובשר בחי' גבורה הגם