ליקוטי מהרי"ל על כתובות וקידושין קכב

החזקה הנ"ל אך לכאורה קשה דהא ידוע דבאיסור דאויירתא יש להחמיר וא"כ וודאי אם יהא חומרא אם נאמר יש ברירה ודאי אמרינן יש ברירה להחמיר עיין במפורשים וא"כ אכתי קשה אמאי אוכלת בתרומה אי מטעם חזקה הנ"ל הא איכא לברורי היינו שנחמיר ונאמר יש ברירה וא"כ אם יבוא האב ויאמר שרוצה ניתלי שרצה ג"כ אלו הוי שמע אז וא"כ איכא לברורי ולא תאכל השתא מטעם חזקה דהא נחמיר לומר שלא תאכל עתה והיינו שנאמר יש ברירה כדי שנחמיר שלא תאכל עתה מטעם דאיכא לברורי היינו בעת ביאת האב אך ז"א דהא בדרבנן תולין להקל היינו אם הוא רק חיסור דרבנן אמרינן יש ברירה להקל וגם אם הוא קולא לומר אין ברירה אמרינן להקל בדרבנן דאין ברירה וא"כ לפ"ז שרי לאכול בתרומה כאן דהא אף דבאיסור דאורייתא יש ברירה להחמיר היינו שיהי' חזקה דאיכא לברורי כנ"ל מיהו כאן הוא רק איסור דרבנן אם תאכל תרומה דהא מדאורייתא אף אם היא ארוסה אוכלת בתרומה וא"כ אין כאן אלא איסור דרבנן דמדרבנן אין ארוסה אוכלת בתרומה וא"כ כיון דהוא רק איסור דרבנן אף אם תאכל תרומה א"כ אמרינן להקל דאין ברירה וא"כ שפיר נסמוך אחזקה דהא ליכא לברורי דאף אם יבוא ויאמר שרוצה לא נאמין לו וא"כ הוא ליכא לברורי וסמכינן שפיר עכשיו אחזקה להקל בדרבנן לאכול בתרומה וא"כ לפ"ז מתורץ קושית הפ"י דרש"י הוצרך שפיר לומר הטעם דמדאורייתא רשאי לאכול בתרומה אף בלא החזקה דדבר תורה ארוסה אוכלת בתרומה דבאמת אם מן התורה לא היה ארוסה שרי לאכול בתרומה א"כ גם כאן לא היתה רשאי לאכול מטעם חזקה דהא אם הוי איסור דאורייתא א"כ הוי אמרינן להחמיר דיש ברירה וא"כ הוי איכא לברורי ולא הי' סמכינן אחזקה ולכך פירש"י דהוא רק איסור דרבנן וא"כ שפיר סמכינן אחזקה דאין ברירה להקל ומתרץ קושית הפ"י

דה מ"ח בסוגיא דעשה לי שירים ונזמים הנה הש"ך הקשה בסימן ע"ב ס"ק ט' על הפוסקים דאם הוא שומר שכר יוכל לקדם בו אשה והקשה דא"כ האיך קאמר הגמר' דפליגי באומן אם קונה בשבח כלי אי לא הא אף אם אין קונה בשבח כלי מ"מ תקדש דהא הוי שומר שכר וא"כ ודאי יוכל לקדש וכו' ע"ש עכ"ל ולי נראה בעז"ה לתרץ קושי' זו וגם קושית המהרש"א ז"ל מה שהקשה על הרא"ש ז"ל דכותב דאין להוכיח מדקאמר דכ"ע אין אומן קונה בשבח כלי כו' אין לדקדק דהלכת' כך כו' דלא הוי מצי למימר לכ"ע קונה דא"כ לכ"ע מקודשת והקשה המהרש"א מ"מ וודאי הוי מצי לאוקמי דכ"ע אומן קונה אלא דהכא פלוגתייהו לאו בקבלן איירי אלא בשכר יום ופלוגתייהו במלוה ופרוטה וא"כ מדלא קאמר הכי לכאורה מוכח דהלכה דאין אימן קונה

ונ"ל לתרץ קושית המהרש"א בעהש"י דהכה לכאורה לא קשה קושית הש"ך על הך אוקומת' דפליגי ר"מ וחכמים אם אומן קונה לא קשה לכאורה על החכמים אמאי אינה מקודשת אפי' אם סברי דאין אומן קונה מ"מ הא הוי ש"ש ולהפוסקים הנ"ל יוכל לקדש אשה בדבר שהוא ש"ש עליו ז"א דהנה מנ"ל דאומן הוי ש"ש היינו ממתני' בב"מ דכל האומנים שומרי שכר הן והנה לפי מה דמשוי שם בגמ' אומן לשוכר וחד דינא אית להו והנה לא קשה אמאי סברי חכמים דאינה מקודשת ז"א די"ל כמחליף רבה בר אבהו הובא בגמרא שם דר"מ סובר שוכר כשומר שכר הוי וחכמים סוברים דשוכר הוי כש"ח והנה לפי"ז גם באומן כן לר"מ הוי ש"ש ולרבנן הוי ש"ח דהא חד דינא אית להו ומתני' דכל האומנים יהי' כר"מ כמו שפירש"י דקושית הגמרא שם דעיקר שתוקמי מתני' כר"מ משום דסתם מתני' כר"מ ע"ש ולכך סברי חכמים דאינה מקודשת אם אין אומן קונה בשבח כלי משום דלא הי ש"ש דסוברים דאינו רק ש"ח וא"כ לא קשה מידי (אך לכאורה יהי' מוכח דלהלכה דאומן קונה בשבח כלי דאל"כ יהי' קשה לענין מה קאמר דר"מ סובר דאומן קונה בשבח כלי הא י"ל דסובר דאין אומן קונה רק דהא דסובר מקודשת משום דלר"מ הוי אומן ש"ש ולכך מקודשת אך אם אמרינן דהלכה הוא דאומן קונה בשבח כלי א"כ לא קשה כלום דבאמת הגמרא מוקי פלוגתייהו דר"א סובר אומן קונה כדי שהלכה יהי' כן דהלכתא כר"מ עיין בש"ך ופוסקים דפירשו דהא דלא מוקי רבא פלוגתייהו בישנה לשכירו' מתחלה ועד סוף משום דאם נוקי פלוגתייהו בישנה לשכירות אזי יהי' הלכה כחכמים דהא קיימא לן ישנה לשכירות מתחלה ועד סוף לכך מוקי באופן אחר היינו במלוה ופרוטה ושר"מ סובר דדעתה אפרוטה והכ' הלכתא כר"מ יהי' וכן מצינו לפרושי ג"כ דלא תקשי אמאי מוקי דר"מ סובר דאומן קונה הוי לי' לפרושי דר"מ סובר ג"כ דאין אומן קונה רק הא דסובר מקודשת משום דסובר דהוי ש"ש ז"א דרוצה לאוקמי כאשר הלכתא הוא כרב אסי שם בב"מ דאומן קונה וכו') וא"כ לא קשה מידי קושית הש"ך על הפוסקים דהיכי דהוי ש"ש יוכל לקדש אשה ולא קשה מידי אך לכאורה מ"מ קשה לתירוץ רבא דכ"ע סוברים דאין אומן קונה וכו' רק דפליגי